במסגרת פעולותיה של ועדת מוגנות, בבית הספר רוגוזין הוזמנו תלמידים, הורים, והצוות החינוכי של ביה"ס לערב מיוחד במינו, שהתקיים באשכול הפיס.
נושא הערב היה "תקשורת מקרבת".
גולת הכותרת בערב זה הייתה הופעתו של הזמר יובל דור (שהיה חבר בלהקת "הכל עובר חביבי").
יובל הנעים את הערב בשירים, בבדיחות , בסיפורים ובחידודי לשון של שפת הקודש,
הכל בעניין "תקשורת מקרבת".
הוא פקח את עינינו לסוגיות בתקשורת בין הורים וילדים, בין מורים לתלמידים בינינו לבין שכננו הערבים ובכלל…
אחד מן הסיפורים שסיפר היה סיפור חסידי על אב ובנו בפולין הרחוקה והקרה שהיו עניים מרודים ולהם היה מעיל פרווה אחד.
האב ובנו התווכחו למי מגיע המעיל בימות החורף הקרים.
האב טען שהוא זקן שרק עור לעצמותיו ואין מה שיגן עליו מפני הקור הקשה, הוא טרח בגידול הבן ולכן טבעי שהמעיל צריך להיות אצלו.
ואילו הבן טען, שהוא מקושש עצים ביערות הקרים כדי לפרנסם בדוחק לכן בימות החורף הקרים המעיל צריך להיות ברשותו.
התווכחו השניים ביניהם, עד שהחליטו לפנות אל הרב.
שטחו את טענותיהם בפני הרב. הרב חשב רגע והזמין את כל תושבי העירה למשפט הוא ביקש מן האב שיציג את עמדת בנו בפני הקהל ומן הבן ביקש שיציג את עמדת אביו.
הבן הגן בלהט על אביו וטען שהמעיל צריך להיות אצל האב ואילו האב הציג את טענת הבן וטען שהמעיל צריך להיות אצל הבן.
נתעוררו רחמי הקהל על האב ובנו ועל האהבה והדאגה שגילו זה כלפי זה והחליטו לרכוש עבורם מעיל פרווה נוסף.
אם נצליח לעורר את הרגש ולעבור את הגשר אז ייווצר הקשר…..
בשם ועדת מוגנות
נטע פאר |
