|
בס"ד
הן
עם לבדד ישכון
פרשת תזריע מצור ויום העצמאות – תשע"ג
הקמת
מדינת ישראל היא אחד האירועים המכוננים בתולדות התחיה של עם ישראל.
וראה זה פלא, שלוש שנים ושבוע בלבד, לאחר סיומה של מלחמת העולם השניה,
שבה איבד העם היהודי ששה מליונים של גברים נשים טף וזקן, ניצבים שרידי
התופת הזאת יחד עם קומץ מגינים ועולים מרחבי העולם כדי להקים ולהגן על
מדינה שאך עתה נולדה מחדש – מדינת ישראל.
לכאורה
חזון הנביא ישעיהו קורם עור
וגידים:"...שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ
וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבאוּ
וּבְנתַיִךְ עַל צַד תֵּאָמַנָה: אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ וּפָחַד
וְרָחַב לְבָבֵךְ כִּי יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם חֵיל גּוֹיִם
יָבאוּ לָךְ.." (ישעיהו ס:ד-ה) הנביא ישעיה מנבא את קיבוץ
הגלויות אך גם את הפחד מפני הגורל הצפוי לעם שזה עתה חזר לארצו, לא פחד
משתק חלילה, אלא דווקא כזה שמדרבן את האוחזים בסיף לקום ולהתגונן.
וממשיך הנביא ואומר שעוד יבוא יום ונהיה אור לגויים:
"... וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים
לְנגַהּ זַרְחֵךְ.." (ישעיהו ס:ג). אלא שבמציאות אנו רחוקים
ממימוש כל החזון, מדינת ישראל היא אמנם סיפור הצלחה בכל קנה מידה
עולמי, יש לה מה לתרום לרווחת העולם כולו בידע הטכנולוגי והרפואי שצומח
בתוכה, אך עדיין נמצאת היא בתוך אי מוקף סביבה עוינת שלא רוצה בקיומנו
בחבל ארץ זה! לכאורה, נוצר כאן מצב אבסורדי - דווקא שיבת היהודים אל
הארץ המובטחת מעמיד חלקים נרחבים של העם היהודי בפני סכנה ממשית, שהרי
אחת הנקודות המאוימות ביותר בעולם, היא ארץ ישראל, וזו לא רק התחושה של
מי שחי כאן אלא של כל מי שמומחה לעניין. אם כן על מה החגיגה? או כפי
ששאל אחד המומרים את ר' אבינא:
"...אמר ליה ההוא מינא לרבי אבינא: כתיב:
"..ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ, מאי רבותייהו? אתון נמי ערביתו בהדן,
דכתיב : "...כל הגוים כאין נגדו! - אמר ליה: מדידכו אסהידו עלן, דכתיב:
"... ובגוים לא יתחשב..."
(סנהדרין דף לט:א לט:ב)
המומר בא בטענה כלפי ר' אבינא – מצד אחד כתוב "
ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ"
אולם
בפועל לא רק שהם מעורבבים בין הגויים אלא שיש פסוק הסותר את היחודיות
של עם ישראל: "כל
הגוים כאין נגדו" - גם אתכם לא הוציא מכלל זה!: אמר לו ר' אבינא: מדידכו - מהנביא שיצא מכם -
מבלעם, אביא הוכחה שלא כדבריך! שהוא בא להעיד עלינו שאין אנו באותו
כלל, כלומר קיומו של עם ישראל לא נחשב ולא דומה לזו של כל אומה אחרת
מאומות העולם. עם ישראל מתנהג בדרך שהיא מעל הטבע! ויש מי שמצא רמז
אפילו מקביעת המועדים לכך שיום העצמאות יקבע דווקא ביום ה-באייר. כיצד?
חז"ל נתנו לנו סימנים בקביעת ימי המועדים, וכולם רמוזים בימי הפסח,
שהוא עצמו היה יום ההולדת של העם היהודי, בצאתו ממצרים.
ע"פ סדר א"ת ב"ש – סדר שבו מחליפים כל שתי מילים קיצוניות באותיות
האלף-בית. ובדרך זו אפשר להצפין מידע או לרמוז לתופעה כלשהי. וכך יוצא
ע"פ השולחן ערוך:
"..סימן לקביעת המועדים; א"ת ב"ש, ג"ר ד"ק, ה"ץ ו"ף, פירוש:
א"ת - ביום ראשון [א] של פסח יהיה לעולם ט"ב [תשעה באב – ת]וסימן:
על מצות ומרורים יאכלוהו (במדבר ט, יא).
"..ב"ש - ביום [ב – של פסח] בו שבועות [ש],
ג"ר - וביום [ג] בו ר"ה [ראש השנה – ר],
ד"ק - ביום [ד] בו קריאת התורה [ק] - שהוא שמחת תורה
(לבני חו"ל),
ה"ץ - ביום [ה] בו צום כיפור [צ],
ו"פ - ביום [ו] בו פורים [פ] שעבר..."( שולחן ערוך אורח חיים הלכות ראש חודש סימן
תכח סעיף ג)
אבל בפסח כידוע יש שבעה ימים (בארץ ישראל) אם כן מה מרמז היום השביעי?
אם נמשיך ע"פ אותיות א"ת ב"ש, נגלה שהזוג הבא בסדר זה הוא ז"ע. אם כן
צא ולמד כי אם ר' יוסף קארו היה חי בתקופתינו, יתכן והיה נותן לימי
הפסח סימן נוסף המרמז על יום העצמאות:
ז"ע – ביום [ז] של פסח, יחול יום העצמאות [ע].
ומדהים לגלות שביום השביעי של פסח שבו אנו מציינים את נס קריעת ים סוף,
והצלת בני ישראל מידי חיל פרעה הרודפים אחריהם, כך ביום העצמאות אנו
מציינים את נס ניצחון חיילי צה"ל את כל הצבאות שצרו על מדינת ישראל
ביומה הראשון לאחר אלפיים שנות גלות!
מזמור ס"ה [65] בספר תהילים
מכיון שאנו נמצאים ביום העצמאות ה-65 [ס"ה} לאתחלתא דגאולה, ויש מאן
דאמר לתוך הגאולה, ראוי שנביא את דברי הרד"ק
[רבי דוד בן יוסף קמחי
(רד"ק) (1160
-
1235) מגדולי
פרשני המקרא והדקדקנים
של השפה העברית.] לפרק ס"ה בספר תהלים. כאשר הוא משבח את הדור
שיזכה לעלות מהגלות לארץ ישראל, וכך הוא אומר:
"... אשרי תבחר ותקרב, אשרי מי שאתה מקרב. ישכן חצריך, אשרי מי שיגיע
לזמן הישועה, הדור שתבחר בו ותקרב אותו אליך להעלותו מהגלות ויזכה
שישכון בחצריך. נשבעה בטוב ביתך, אמר על לשון אותם שיהיו אז בעת
הישועה, נשבעה בטוב ביתך. כלומר, בכבוד שישכון שם במקום שהוא קדוש
היכלך. ..." (רד"ק תהלים סה פ"ה)
הרד"ק מלמד זכות על כל יהודי שזוכה לעלות לארץ ישראל, הוא לפני יותר
מאלף שבע מאות שנה, משוכנע שיבוא יום שלא רק שתהיה הגאולה, אלא שבי
ישראל יזכו לשפע ולשגשוג שיהיה לפלא בעיני העמים. לכן ראוי שנסים ונברך
את עם ישראל במה שנאמר בפרק ס"ה בתהלים:
"...תְּלָמֶיהָ רַוֵּה, נַחֵת גְּדוּדֶיהָ, בִּרְבִיבִים תְּמגְגֶנָּה
צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ:עִטַּרְתָּ, שְׁנַת טוֹבָתֶךָ, וּמַעְגָּלֶיךָ
יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן: יִרְעֲפוּ נְאוֹת מִדְבָּר, וְגִיל גְּבָעוֹת
תַּחְגּרְנָה: לָבְשׁוּ כָרִים הַצּאן, וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר,
יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ... "
(תהלים סה:יא-יד)
חג
עצמאות שמח בן שושן
אלעזר
ראה מאמרו פרופ' עלי
מרצבך*-
קריאות התורה בחול המועד פסח, פרשת השבוע אונ' בר-אילן.
|
