תפריט

בס

בס"ד

 

 

ויגר מואב מפני העם מאוד - מה מפחיד את בלק?

פרשת בלק – תמוז תשע"ב

בפרשת בלק יש מסר מעניין – הקב"ה מגן על בני ישראל, גם כאשר הם לא מודעים לסכנות האורבות להם מצד חורשי רעתם. כל הדיאלוג בין בלק לבלעם נעשה שלא בידיעת בני ישראל או מנהיגיו. בשלב זה ישראל חונים בערבות מואב, אבל אין קשר של ממש בין ישראל למואב, כך שאין להם כל סיבה הגיונית לנסות לקלל את ישראל, מה גם שהקב"ה מצווה את משה לא להילחם עם מואב: "..וַיּאמֶר ה' אֵלַי אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה כִּי לא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה.." (דברים ב:ט) ואם נאמר שהם מקדימים תרופה למכה, הרי היה להם ללמוד ממקרה אדום, כשבני ישראל נמנעו להילחם בהם בגלל קרבה משפחתית אע"פ שאדום איים עליהם בחרב, כך שאין סיבה שהדבר לא יחזור על עצמו גם עם מואב. ובכלל, למואב היה צריך להיות אינטרס לקשירת קשרים עם ישראל, שהרי הם צאצאי לוט – בן אחי אברהם, ולא רק זאת, כל קיומם הוא בזכות היותו של לוט בן טיפוחיו של אברהם עד שנפרדו דרכיהם לאחר שלוט צובר צאן ובקר: "..וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו:אַבְרָם יָשַׁב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְלוֹט יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר וַיֶּאֱהַל עַד סְדם.." (בראשית יג:יא-יב), גם לאחר היפרדותם ממשיך אברהם לערוב לשלומו של לוט ומציל אותו משביו. כך שבכל פרמטר שנמדוד את היחסים בין מואב לישראל עד אז, למואב היו רק מחויבויות כלפי ישראל ובעיקר מחויבות מוסרית של הכרת הטוב. אבל, כנראה שהמערכת הבלתי מוסרית של סדום ועמורה, שבה ישבו לוט ובני ביתו, חלחלה לצאצאיו וגרמה להתנהגותם הקלוקלת. שהרי לא רק כפיות טובה יש כאן, אלא גם פחד בלתי מוצדק מצד מואב, לגבי כוונותיו של עם ישראל. התורה אומרת :"..וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמרִי: וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאד כִּי רַב הוּא.."(במדבר כב:ב-ג). קצת קשה, האם בלק לא שמע על המכות שקיבלה האימפריה המצרית, האם הוא לא שמע על מלחמת עמלק, עד כדי כך שפחדו מתבסס על מה שעשה ישראל לאמורי דווקא? ומה עניין בלעם בכל מערכת היחסים הזו, מה לו ולעם ישראל? אלא  שהגמרא אומרת שלישראל יש חשבון ארוך עם בלעם: "...א"ר חייא בר אבא א"ר סימאי, שלשה היו באותה עצה: בלעם, ואיוב, ויתרו, בלעם שיעץ - נהרג, איוב ששתק - נידון ביסורין, יתרו שברח - זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית.." (סוטה יא:א) בלעם, איוב ויתרו, היו יועצי פרעה בזמן שבני ישראל ישבו במצרים, ומסתבר שבלעם היה היועץ הרע, כך שלמעשה בלק מנצל את היותו של בלעם זה שיעץ לפרעה להעביד את בני ישראל בפרך, ולכאורה גם בלעם צריך לחשוש מנקמת בני ישראל, לכן בלק מנסה לרתום אותו לעזרתו בבחינת – אויבי אויבך, בעיקר כדי לנצל את יכולות הקללה של בלעם, על מנת לעזור לו מפני אפשרות של השתלטות בני ישראל על ארצו. בלק, לא רק שמצא אוזן קשבת אצל בלעם, אלא שלדברי רש"י שנאתו של בלעם לישראל אף עולה על זו של בלק מלך מואב:

"...[בלעם מתכוון לומר]וגרשתיו - מן העולם. ובלק לא אמר אלא ואגרשנו מן הארץ, איני מבקש אלא להסיעם מעלי, ובלעם היה שונאם יותר מבלק..."(רש"י במדבר כב:יא) בלעם מעוניין בהשמדה טוטאלית של העם, בעוד שבלק מסתפק בהרחקת "הסכנה" מגבולו. ובלעם אף רומז לו שמנטאלית, בני ישראל עדיין קשורים מאוד למצרים, יותר מאשר לארץ כנען, כך שיש סיכוי להצליח במשימה.

"...הנה עם יצא ממצרים. יצא לשעבר משמע ובלעם אמר הנה העם היוצא ממצרים ,משמע שעכשיו הם יוצאים והולכים, כי בלעם להזכיר עוונם בא לומר שדומה כאילו עדיין לא יצאו מכל וכל ממצרים כי תמיד ברע הם ואומרים ניתנה ראש ונשובה מצרימה, ובכל תלונה הם מזכירים את מצרים, וזה ראיה שתמיד מחשבתם משוטטת במצרים וקשה עליהם הפרידה ממצרים כאילו עכשיו הם יוצאים.." (כלי יקר במדבר כב:ה)

לדברי האורח חיים הקדוש, המעבר מזמן עבר, שבו משתמש בלק "הנה עם יצא ממצרים" ללשון הווה שבה משתמש בלעם,"הנה העם היוצא ממצרים" מרמזת על תמיהת בלק על כך שכישופו של בלעם לא הועיל, אלא שלפי מחשבת בלעם הכישוף שהטיל על ישראל לבל יוכלו לצאת ממצרים עדיין תקף, למרות שפיזית הם כבר לא על אדמת מצרים, אבל מנטאלית מצרים עוד לא יצאה מבני ישראל.

"..הוא בלעם והוא אשר יעץ עליהם רעה ובכשפיו העמיד כישוף לבל יוכל עבד לברוח ממצרים והיה מובטח כי לעולם לא יצא עם ישראל ממצרים.." (אור החיים במדבר כב:ה)

ולדברי פרשנים מסתבר שאין כאן רק פחד מפני עימות חזיתי בין מואב לישראל, אלא הפחד  העיקרי הוא דווקא מפני השחתת השדות, גם אם בני ישראל לא ילחמו במואב, כפי שהם מצווים ע"י הקב"ה:

"...והנה ידעו מואב כי ישראל לא ילכדו את ארצם מהם, כי שלחו להם כאשר שלחו לסיחון, עד אשר אעבור את הירדן אל הארץ אשר ה' אלהינו נותן לנו, או ששמעו גם כן מניעת השם שאמר להם: אל תצר את מואב. ולכן אמרו לזקני מדין, אפילו שלא ילכדו את ארצנו, ילחכו ברובם את כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה.." (רמב"ן במדבר כב:ג)

ופחד זה, המצביע לכאורה שכוחם של בני ישראל הוא בפיהם – כוח התפילה,שתוצאותיה דומות לנזק שגורם השור לשדה שבה אכל.

"...כלחוך השור מה שור כחו בפיו אף אלו כחן בפיהן מה שור כל מה שמלחך אין בו סימן ברכה אף אלו כל אומה שנוגעים אין בהם סימן ברכה מה שור מנגח בקרניו אף אלו מנגחין בתפלתן.." (במדבר רבה (וילנא)  בלק פרשה כ)

לכן, לשיטתו של בלק גם המלחמה בבני ישראל תהיה באותה מטבע – מלחמה בלתי קונבנציונאלית, מלחמה בכוח הפה! ומי גדול יותר מבלעם בשטח זה? שהרי גם בלק ניסה ללמד עליהם קטגוריה, לא לחינם הוא משתמש במוטיב השור, יש בכך הד לחטא העגל, כמאמר משורר ספר תהילים:"... וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אכֵל עֵשֶׂב.." (תהלים  קו:כ) ומובא במכילתא

"..אין לך מנוול ומשוקץ יותר מן השור בשעה שהוא אוכל עשב..." (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויהי פרשה ו) אם כן,  בלק מסתכל על בני ישראל כמשוקצים ומנוולים – מלוכלכים, שיש להרחיק מגבולו, וכל הדרכים לכך כשרות בעיניו.

שבת שלום ומבורך                                                              בן שושן אלעזר

 

דף הבית

דבר המנהלת

ספר מחזור 2016

ההיסטוריה של רוגוזין

האמנה הבית ספרית

תקנון ביה"ס תשע"ח

זכאות לתעודת גמר

עיקרי המשמעת

לוח צלצולים

לוח חופשות תשע"ח

פעילויות ואירועים

למידה בשעת חירום

כתבות ופרסומים

ספריית רוגוזין

פרשת השבוע

קיר הזיכרון

המסע לפולין תשס"ח

המסע לפולין תש"ע

המסע לפולין תשע"א

המסע לפולין תשע"ז

לתלמידים

מקצועות הלימוד

עיתון ביה"ס

צוות היועצים

מערכת שעות תשע"ח

לוח מבחנים

מועדי בגרויות

מאגר משימות אוריינות

שיעורים פרטיים חינם

מסך חכם

תמונות מארכיון קרית גת

חינוך פיננסי

למורים

חלופות בהערכה

כלים דיגיטליים

השתלמויות במודל

תוכניות עבודה

להורים

מדריך שומרי מסך

הנחיות בעקבות גל הטרור

שירותי בריאות לתלמיד

תקנות תעבורה

חוברת הדרכה להורים

קישורים

דואר מורים ותלמידים

תקשוב ואינטרנט באורט

ציוני בגרות


צור קשר