תפריט

בס

בס"ד

 

על בקשת משה מיתרו – "והייתה לנו לעיניים"

פרשת בהעלותך – סיון תשע"ב

אחת הדמויות המשמעותיות ביותר שהשפיעו על מבנה השלטון בישראל, היא ללא ספק דמותו של יתרו חותן משה. לא בגלל הקרבה המיוחדת שלו למשה, אלא בשל כך שהוא ניחן ביכולות ארגוניות מרשימות מתוקף היותו כהן מדין. יכולות אלה באות לידי ביטוי בשעה שהוא בא לפגוש את משה מיד אחר צאת בני ישראל ממצרים. לנגד עיניו מתגלה כאוס אחד גדול, משה כמנהיג אינו מבזר סמכויות ואפילו לחותנו אין לו זמן. יתרו מבין שבהתנהלות כזו אין תוחלת לעם, תופס יוזמה ואומר למשה:

"..וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרת: וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ:אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלהִים וְיָכָלְתָּ עֲמד וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקמוֹ יָבא בְשָׁלוֹם.." (שמות יח:כא-כג)

משה מקבל את עצת חותנו, ומחלק תפקידים ע"פ המתווה של יתרו, ובכך הוא יכול להתפנות לענייני ההנהגה. לאחר זמן מה, יתרו חוזר לארצו כפי שנאמר בספר שמות:"..וַיְשַׁלַּח משֶׁה אֶת חתְנוֹ וַיֵּלֶךְ לוֹ אֶל אַרְצוֹ.."(שמות יח:כז)  והנה בפרשת בהעלותך אנו פוגשים שוב את יתרו [אם כי בשמו הנוסף – חובב[1]] בתוך מחנה ישראל, ונראה שהוא מצוי שם זמן רב יחסית. שהרי על בקשת משה מיתרו להיכנס עמם לארץ כנען, אומר רש"י:

"..מיד עד שלשה ימים אנו נכנסין לארץ, שבמסע זה הראשון נסעו על מנת להכנס לארץ ישראל, אלא שחטאו במתאוננים. ומפני מה שתף משה עצמו עמהם, שעדיין לא נגזרה גזרה עליו וכסבור שהוא נכנס.." (רש"י במדבר י:כט)

כן, מהלך שלושת ימים הפריד בין משה לארץ המובטחת. בשלב זה עוד לא הייתה גזירת הנדודים במדבר, גזרה שהיא תוצאה של חטא המרגלים. וכמובן אף לא גזירת מותם של אהרן ומשה במדבר[2]. הקרבה לארץ כנען מעוררת התרגשות והתעניינות רבה, ומשה במחווה של הכרת הטוב פונה לחותנו ואמר לו: "..לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל.." (במדבר י:כט). על - פניו, פנייתו של משה ליתרו נראית תמוהה, שהרי כבר נאמר שהוא חזר לארצו! אלא אם נניח שיתרו היה מבקר את חותנו לפרקים ואז חוזר למקומו. ואל יקשה בעיניך שהתורה בחרה להתעלם ממידע זה, שהרי התורה היא לא ספר סיפורים, היא תמסור מידע רק אם יש בו השפעה על המשך התפתחות האירועים, או שיש בו מסר בעל ערך מוסרי. אם נבחן את הדיאלוג בין משה ליתרו, נבחין כי מעבר לערך – "הכרת הטוב" מצד משה כלפי חותנו, דווקא סירובו של יתרו להצעה, "..וַיּאמֶר אֵלָיו לא אֵלֵךְ כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ.." מגלה כי מבחינתו של משה קיימת סיבה נוספת ולא פחות חשובה – ניצול היכולות של יתרו גם במהלך כיבוש הארץ."...וַיּאמֶר אַל נָא תַּעֲזב אתָנוּ כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם: וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא אֲשֶׁר יֵיטִיב ה' עִמָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ.."(במדבר י:לא-לב). רבו הדעות והפירושים על הביטוי " וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם " . יש מי שאומר, שתמשיך להורות לנו את הדרך (ראב"ע רשב"ם, ואחרים) ויש מאן דאמר שתהייה כסמל בפני אומות העולם, על היחס לגר וקבלתו בקרב בני ישראל. פעמיים אומר משה ליתרו "וְהֵטַבְנוּ לָךְ", אך התורה לא מביאה את תגובת יתרו להצעה השנייה, ויש מי שראו בשתיקה זו כעין הסכמה של יתרו להישאר עם בני ישראל, שהרי מצאנו את צאצאי יתרו – בני הקני, בקרב ישראל. כדברי הרד"ק:

"..וכן זוכר אותה בשלוח דוד להם מהשלל ולאשר בערי הירחמאלי ולאשר בערי הקני נראה כי סמוכות היו ערי אלו המשפחות אלו לאלו, והקני הוא משפחת יתרו שנתגיירו וישבו בתוך בני יהודה.." (רד"ק שמואל א כז:י)

 אם כן מה יש בהצעה השנייה של משה שאין בראשונה? איזו הבהרה הייתה חשובה ליתרו, בטרם הוא מסכים להמשיך עם בני ישראל לארץ כנען? נראה שיש כאן מספר מרכיבים:

א.      יתרו כגר המפורסם הראשון, רצה להראות שהגיור שלו לא תלוי בטובת הנאה, לכן היה מוכן להסתפק בליווי בני ישראל עד לכדי נגיעה במימוש החלום. הוא לא בא בשל הבטחה כזו או אחרת. ולכן התוספת " כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם" יש בה לשכנע את יתרו בדבר נחיצותו גם בהמשך הדרך.

ב.      יתרו לא היה שייך לאף שבט, לכן גם אם יכנס לארץ ישראל, הוא לא יוכל לנחול נחלה. יותר מכך, אפילו חתנו – משה, היה חסר נחלה שהרי הוא משבט לוי, כך שטכנית יתרו לא יכול להתיישב בה, כחלק מנחלתו של חתנו. לכן יתרו היה עלול למצוא את עצמו נסמך על שולחנם של אחרים, בשל כך הוא העדיף את נחלתו על-פני הטוב שמבטיח לו משה. או כפי שאומר המדרש:

"..ויאמר אליו לא אלך, אמר לו אם מפני נכסים או מפני ארץ איני בא. יש לך אדם שיש לו ארץ ואין לו נכסים יש לו נכסים ואין לו משפחה, אבל אני יש לי ארץ ויש לי נכסים ויש לי משפחה ודיין הייתי בעירי אם איני הולך מפני ארצי אלך מפני נכסיי ואם איני הולך מפני נכסיי אלך מפני מולדתי.." (ספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא עט)

 אבל בא משה ומלמד שאפילו שיש לו נגיעה אישית, שהרי יתרו חותנו, בכל זאת יש לתת מקום של כבוד ואפשרויות מחיה למי שקושר את גורלו עם בני ישראל. ולגבי יתרו, הדבר חשוב שבעתיים, שהרי אם יחזור לארצו, הדבר יהווה פתח ללזות שפתיים מצד אומות העולם באומרם שבני ישראל ניצלו את כישוריו של יתרו, אך דחו אותו כשהגיעו ליעדם, דבר שעלול לגרום לחילול השם. ומעבר לכך, משה רוצה להעביר מסר נוסף, גם אדם גדול כמשה, מודה שהוא זקוק לאנשים מוכשרים סביבו, אנשים כדוגמת יתרו. כן, גם לו - למשה יש חסרונות, ויותר מכך, אפילו שמובטחת למשה "סייעתא דשמיא", הוא מלמד אותנו שלצד האמונה יש לעשות גם השתדלות.

 

שבת שלום ומבורך                                      בן שושן אלעזר

 

 

 


 

[1] ראה דברו הרמב"ן על אתר: ויאמר משה לחבב - כבר פירשתי, כי חובב שם חדש שקראו ליתרו כאשר שב לתורת ישראל, כי זה דרך כל המתגייר כי לעבדיו יקרא שם אחר.( רמב"ן במדבר י:כט)

[2] לפי ספר דברים, אף גזירת מותם של משה ואהרון קשורה לחטא המרגלים

 

דף הבית

דבר המנהלת

ספר מחזור 2016

ההיסטוריה של רוגוזין

האמנה הבית ספרית

תקנון ביה"ס תשע"ח

זכאות לתעודת גמר

עיקרי המשמעת

לוח צלצולים

לוח חופשות תשע"ח

פעילויות ואירועים

למידה בשעת חירום

כתבות ופרסומים

ספריית רוגוזין

פרשת השבוע

קיר הזיכרון

המסע לפולין תשס"ח

המסע לפולין תש"ע

המסע לפולין תשע"א

המסע לפולין תשע"ז

לתלמידים

מקצועות הלימוד

עיתון ביה"ס

צוות היועצים

מערכת שעות תשע"ח

לוח מבחנים

מועדי בגרויות

מאגר משימות אוריינות

שיעורים פרטיים חינם

מסך חכם

תמונות מארכיון קרית גת

חינוך פיננסי

למורים

חלופות בהערכה

כלים דיגיטליים

השתלמויות במודל

תוכניות עבודה

להורים

מדריך שומרי מסך

הנחיות בעקבות גל הטרור

שירותי בריאות לתלמיד

תקנות תעבורה

חוברת הדרכה להורים

קישורים

דואר מורים ותלמידים

תקשוב ואינטרנט באורט

ציוני בגרות


צור קשר