תפריט

בס

בס"ד

 

לא כארץ מצרים – על מעלת ארץ ישראל

פרשת עקב תשע"ג

את פרשת עקב, נקרא השבת כאשר תקופת בין המיצרים כבר אחרינו, ומתחילה תקופת הטיולים. זה כבר שנים לא מעטות שמחיר היציאה לטיול בחוץ לארץ עולה כמחיר של נופש בארץ, ולכן יש מי שמעדיף את האופציה של לראות עולם.

שתי ארצות משמעותיות היו לעם ישראל בתהליך לידתו – מצרים וישראל. כשהיעד הוא כמובן- ארץ ישראל. מצרים, כאימפריה של התקופה ההיא, שימשה כחממת גידול לעם. ישראל/כנען, הייתה המטרה.

רגעי משבר רבים היו לבני ישראל היוצאים ממצרים, לא אחת הם פונים למשה ומבקשים לחזור למצרים, תלאות הדרך גורמות לעם לדחוק את זכרון השעבוד במצרים, ואף להתגעגע "לדגה אשר נאכל במצרים חינם" אבל רגע לפני שהם מתחילים לממש את חלום ארץ כנען/ישראל, בא משה ומידיע להם שכל הקשיים שחוו במדבר היו קשיים מכוונים:

"..וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הלִיכֲךָ ה' אֱלהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנּתְךָ לְנַסּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמר מצותו מִצְוֹתָיו אִם לא: וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לא יָדַעְתָּ וְלא יָדְעוּן אֲבתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִעֲךָ כִּי לא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם.."  (דברים ח:ב)

מה מהות העינוי והרעב שהיו מנת חלקם של היוצאים ממצרים? האם לא הספיקו כל שנות השעבוד במצרים? איזה מסר רצה משה למסור לעם העומדים על קצה גבול הארץ המובטחת? "האורח חיים" הקדוש (ר' חיים בן עטאר) נדרש גם לסתירה שיש בפסוקים אלה – כיצד הרעיב הקב"ה את העם אם הוא נותן להם מן? וכך הוא אומר:

"כי המאכלים ישנם בב' סוגים, יש מאכל ששוה לכל: בין בריא בין חולה, לצד היותו נקי מהעיפוש וכלו נבלע באברים וקל להתעכל ומבריא האדם, ויש מאכל שאינו ראוי אלא לבריא אבל לחולה יזיקנו ויאבדהו, לזה אמר הכתוב בענין המן ויענך וירעיבך ויאכלך וגו' פירוש ויענך ענוי הדרך, וירעיבך עינוי חסרון המזון, והנה ידוע הוא שהמתענה בדרך יאפסו כוחותיו כח המבשל וכח העיכול וכשאדם אוכל מאכל קשה קצת להתעכל יזיקנו עד מאוד, גם כשירעב האדם ויאכל כדי שביעה יביאנו לידי חולי, ועינינו רואות כי יום שמתענה האדם לעת האוכל לא יוכל אכול ככל אות נפשו, ואמר ויאכלך את המן הרי שבח המאכל שהוא דבר הראוי אפילו למעונה ולרעב מלבד טעם הנרגש שהיה כצפיחית בדבש.." (אור החיים דברים ח:ג)

 

 

מדוע חפץ הקב"ה בנסיונות אלה, וכי הוא לא בוחן כליות ולב? האם הוא לא יודע את מה שמשה גילה כבר בתחילת המסע: "כי עם קשה עורף הוא". אלא שהרעב, הצמא, הדרך הארוכה במדבר, היו חלק מתהליך שאמור לחשל את העם ולהגביר את אמונתו באל. "האורח חיים" הקדוש מציע להתבונן בהנהגתו הניסית של הקב"ה את העם. אע"פ שהאל הביא אותם לידי רעב, הוא נתן לך בסופו של דבר אוכל בשפע שלא הזיק לבריאותם, שהרי מצאנו אנשים שסבלו חרפת רעב ונחשפו למלאי של מזון - כל מי שלא נזהר ואכל ללא בקרה ובתאוותנות סופו שניזוק, לכן נראה, שנסיונות אלה לא באו לבחון רק את התנהגות העם, הנסיונות באו בשביל העם. שהרי הם עומדים לקבל לידם ארץ שהכתוב מעיד עליה, שהיא זבת חלב ודבש, ואם הם לא יהיו מרוסנים בהתנהגותם, סופם שיזיקו ואף עלולים לאבד הכל. אבל פסוק נוסף שאומר להם משה, גורם לבלבול אצל חלק מהם: " כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק..." (דברים יא:י). ארץ מצרים היא אימפריה בכל קנה מידה, גם לאחר שספגה את עשרת המכות, והנה העם מתבשר -  ארץ כנען לא כארץ מצרים, מה משמעות הדבר? שהרי היא יכולה להיות טובה יותר, אך גם פחותה יותר. מה רוצה משה להשיג במשפט זה? המדרש שהיה ער לאפשרויות אלה מביא את התלבטויות העם:

"...בשעה שיצאו ממצרים, היו אומרים שמא לא נכנס לארץ יפה כזו, אמר להם המקום, כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים, מגיד שארץ ישראל משובחת ממנה. בשבח ארץ ישראל הכתוב מדבר או בשבח ארץ מצרים?  תלמוד לומר - וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים, צוען מה היה, מקום מלכות..חברון מה היתה, פסולת של ארץ ישראל...והרי דברים קל וחומר, אם חברון פסולת של ארץ ישראל, הרי היא משובחת בשבח ארץ מצרים שמשובחת מכל הארצות. קל וחומר לשבחה של ארץ ישראל..." (ספרי דברים עקב פיסקא לז)

המדרש מציין את מעלתה של ארץ ישראל, בכך שהכתוב בחר להשוות את המקום המעולה שבמצרים – צוען, עם הפחות שבישראל – חברון. כדי להמחיש את גודל מעלתה ואיכותה של ארץ ישראל. ולא רק זאת, אלא שמשה מצביע גם על איכות החיים שנובעת מתנאי האקלים והתברואה, שהם גורמים משמעותיים בהפצת מחלות. גם בזאת שונה ישראל ממצרים [כמובן שמצרים כאן משמשת כדימויו לכל שאר הארצות, מלבד ארץ ישראל] ולכן הוא מביא את הבטחת האל: "וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חלִי וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לא יְשִׂימָם בָּךְ" (דברים ז:טו). ה' מבטיח להסיר כל מיני מפגעים מפני בני ישראל הבאים לארץ. אבל צריך לזכור שהדבר מותנה כמובן במה שנאמר להם כבר בתחילת המסע במדבר: "..וַיּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה'  רפְאֶךָ.." (שמות  טו:כו)

 

שבת שלום ומבורך               בן שושן אלעזר

 

דף הבית

דבר המנהלת

ספר מחזור 2016

ההיסטוריה של רוגוזין

האמנה הבית ספרית

תקנון ביה"ס תשע"ט

זכאות לתעודת גמר

עיקרי המשמעת

לוח צלצולים

לוח חופשות תשע"ט

פעילויות ואירועים

למידה בשעת חירום

כתבות ופרסומים

ספריית רוגוזין

פרשת השבוע

קיר הזיכרון

המסע לפולין תשס"ח

המסע לפולין תש"ע

המסע לפולין תשע"א

המסע לפולין תשע"ז

לתלמידים

מקצועות הלימוד

עיתון ביה"ס

צוות היועצים

מערכת שעות תשע"ח

לוח מבחנים

מועדי בגרויות

מאגר משימות אוריינות

שיעורים פרטיים חינם

מסך חכם

תמונות מארכיון קרית גת

חינוך פיננסי

למורים

שולחן עבודה אורט

משחוק בהוראה

חלופות בהערכה

כלים דיגיטליים

השתלמויות במודל

תוכניות עבודה

להורים

מדריך שומרי מסך

הנחיות בעקבות גל הטרור

שירותי בריאות לתלמיד

תקנות תעבורה

חוברת הדרכה להורים

קישורים

דואר מורים ותלמידים

תקשוב ואינטרנט באורט

ציוני בגרות


צור קשר