תפריט

בס

בס"ד

 

יום ירושלים

כח אייר – תש"ע

משורר ספר תהלים אומר: "עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים, ירושלים הבנויה, כעיר שחוברה לה יחדיו" (תהלים קכב: ב-ג). העיר ירושלים עם כל קדושתה ומרכזיותה בחיי הרוח והדת היהודית, העיר אשר עיני כל היהודים נשואים אליה מאז ומעולם, אינה נזכרת בתורה, אפילו לא פעם אחת. לעומת זאת בספרי הנביאים והכתובים היא נזכרת 667 פעמים, מתוכם 641 פעמים בלשון הקודש ו- 26 פעמים בארמית. מתוך כל האזכורים של העיר בתנ"ך, רק 5 פעמים בלבד היא מוזכרת בשם 'ירושלים' בכתיב מלא עם יו"ד, בכל שאר המקומות היא בכתיב חסר ירושלם בלא יו"ד.

כאמור, ירושלים לא נזכרת בתורה, אך חז"ל לימדונו כי רמזים לשמה וחשיבותה היו עוד מימי אברהם אבינו. כאשר אברהם שב ממלחמתו במלכי האמרי נאמר: "..ומלכי צדק מלך שלם.." חז"ל אומרים שמכאן שמה הקדום של ירושלים "שלם". הרמב"ן מקשר בין את ירושלים לפסוק זה באומרו:

"...ומלכי צדק מלך שלם - היא ירושלים, כענין שנאמר ויהי בשלם סוכו. ומלכה יקרא גם בימי יהושע 'אדוני צדק'... ששם שכינתו של הקב"ה שנקרא 'צדק'. ובבראשית רבה המקום הזה מצדיק את יושביו... נקראת ירושלם צדק, שנאמר צדק ילין בה" ( רמב"ן בראשית יד, יח )

 גם ארץ המוריה, מקום עקידתו של יצחק  המזוהה כהר המור מקנה למקום משמעות דתית עליונה.

אמנם אנו לא מוצאים בכל תקופת בית ראשון את השם מוריה כשם הקשור לירושלים או לעלייה לרגל הקשר של בין הר המוריה לירושלים נוצר ע"י המדרש מתוך קושי לתרץ את הפסוק: "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה, אשר יאמר היום בהר ה' יראה" (בראשית כב:י"ד), הקושי נובע מהכינוי שנתן אברהם למקום - הר ה' שאליו עולים כדי להראות בפני ה', אולם בזמן אברהם בוודאי טרם הייתה חובת עליה לרגל. לכן כינוי זה לכאורה מתאים ליעודו של המקום רק בדיעבד. כך או כך על מקומה וקדושתה של ירושלים מעידה הגמרא במסכת זבחים:

"..כל ארץ ישראל היא קדושה, מקודשות ממנה ערים המוקפות חומה שבתוכה, מקודשת מהן ירושלים, שהיא לדורות כנגד מחנות ישראל במדבר. שלשה מחנות היו במדבר: מחנה ישראל, מחנה לויה ומחנה שכינה, וכנגדם בירושלים, מפתח ירושלים עד הר הבית, מחנה ישראל, מפתח הר הבית עד שער ניקנור, שהוא שער העזרה, מחנה לויה, והמקדש כולו, מפתח העזרה ולפנים מחנה שכינה, שאף בו מעלות בקודש זו למעלה מזו .."(זבחים קטז' ב').

שאלה מעניינת בפני עצמה היא: מדוע התורה לא מזכירה את ירושלים ומקום הבחירה עוד לפני שבני ישראל נכנסים לארץ ישראל? שהרי היא עצמה אומרת:

"..אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם, לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה. וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם..." (דברים, יב ה-ז(

השאלה המתבקשת היא, מדוע ה' מסתיר מבני ישראל את המקום שהוא עצמו מבקש מהם לבוא אליו ולקדש אותו? הרמב"ם מצביע על מספר סיבות אפשריות, הקשורות לגורמים פנים לאומיים ולגורמים חיצוניים, כגון:    

"..האחת כדי שלא יחזיקו בו העמים וילחמו עליו מלחמה קשה כאשר ידעו שהמקום הזה מטרת התורה מכל העולם. (מו"נ ג:מה)                                                                           לדעת הרמב"ם סיבה זו באה להקל על עם ישראל את המלחמה על ירושלים, כדי אומות העולם לא ירכזו מאמץ מיוחד במלחמה על ירושלים דווקא. כפי שמוכיחה ההיסטוריה של ירושלים.  הרמב"ם ממשיך ואומר כי קיים חשש נוסף, והוא שאומות העולם ישחיתו את המקום ביודעם שאין ביכולתם להגן עליו מפני כיבוש ישראלי                    
"..והשנית שלא ישחיתוהו אותם שהוא בידיהם עתה ויהרסוהו ככל יכלתם.." (מו"נ שם) כנגד שתי סיבות אלה מצביע הרמב"ם על סיבה שלישית  הקשורה לעניינים הפנימיים של העם "..והשלישית והיא היותר חשובה, כדי שלא יבקש כל שבט שיהא זה בנחלתו ויכבוש אותו , ויהיה שם מן המחלוקת והקטטה כמו שאירע בדרישת הכהונה (מו"נ שם)                       לשיטתו של הרמב"ם יש חשש שיתפתח ויכוח בין השבטים בדבר המקום שבו יבנה בית ה'. מן הסתם כל שבט ירצה שזה יהי בנחלתו. לכן כדי שיעשה מאמץ מלחמתי זהה, על כל חלקי ארץ ישראל, לא נאמר היכן יבנה בית ה'. אבל רק כאשר תהיה מערכת שלטונית מרכזית ויציבה, ויהיה מלך שישליט את מרותו על כל שבטי העם, אז יהיה זה הזמן האידיאלי לבחירת המקום שבו יבנה בית ה'.                                                                                                           "..ולפיכך בא הציווי שלא יבנה בית הבחירה כי אם אחר הקמת מלך, כדי שתהא ההחלטה ביד אחד ויסתלקו הקטטות כמו שביארנו בספר שופטים..." (מו"נ שם)

 למעשה מרגע שדוד המלך כובש את ירושלים, היא הופכת לבירתו של עם ישראל. עד אז היא הייתה עיר נוכריה השייכת ליבוסים. מיקומה הגיאוגרפי היה בין נחלת שבטי בנימין ואפרים בצפון ושבט יהודה בדרום. נראה שעובדות אלה הקלו על בחירתו של דוד בירושלים כבירת הממלכה המאוחדת, והפיכתה למרכז השלטוני והדת. יותר מכך – ספר שופטים מציין שבתחילה כאשר ירושלים נכבשה מידי היבוסים היא הועלתה באש, דווקא ע"י שבט יהודה:".. וילחמו בני יהודה בירושלים וילכדו אותה ויכוה לפי חרב ואת העיר שלחו באש.." (שופטים א ח). אמנם ע"פ ספר שופטים (שופטים א: כא) וע"פ ספר יהושע (יהושע טו:סג) היו נסיונות נוספים של שבט יהודה ושל שבט בנימין לכבוש את ירושלים, אך נסיונות אלה כשלו, כתוצאה מכך הייתה עיר יבוסית – ירושלים כמובלעת בתוך התיישבות ישראלית. עובדה זו יכלה להתפרש ע"י דוד בכך שמקום זה ניטראלי והוא לא שייך לאף שבט, לכן ניתן להכריז עליו כעל מקום בירה של הממלכה. דבר זה החזיק מעמד עד  לאחר התפלגות הממלכה בימי רחבעם בן שלמה. מרגע ההתפלגות החלה ירידה במעמדה של ירושלים, בעיקר מהפן המדיני, אולם על מעמדה הקדוש היא שמרה בזכות המקדש שבתוכה, ואפילו לאחר חורבן העיר והמקדש.

הגמרא במסכת בבא בתרא, מתארת ויכוח בין מלאכי השרת לקב"ה בדבר גודלה של העיר ירושלים, מכוונתו של הקב"ה נראה כי  הוא מנסה להנחיל לעם ישראל את ערך הצניעות. כלומר ירושלים תהיה במידה סבירה ולא מנקרת עינים. אולם לתת פתחון פה לאומות העולם ולהתגאות בעיריהם מרשה הקב"ה לבנות את ירושלים ברוב פאר והדר, ברוחב ולא בצמצום.

"...אמר רבי חנינא בר פפא: ביקש הקדוש ברוך-הוא לתת את ירושלים במידה, שנאמר: "ואומר אנה אתה הולך, ויאמר אלי למוד את ירושלים לראות כמה - רחבה וכמה ארכה" אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש-ברוך-הוא: ריבונו-של-עולם, הרבה כרכים של אומות-העולם בראת בעולמך ולא נתת מדת ארכם ומדת רחבם, וירושלים ששמך בתוכה ומקדשך בתוכה וצדיקים בתוכה, אתה נותן בה מידה! מיד "ויאמר אליו: רוץ דבר אל הנער הלז לאמור פרזות תשב, ירושלים מרוב אדם ובהמה בתוכה...." (בבלי, בבא בתרא עה, עא)

כיצד תיבנה ירושלים? המדרש מנסה לישב סתירה בין השותפות של העם בבנית ירושלים והמקדש, לבין המיקום בו הדבר יתבצע:

"כתוב אחד אומר (דב' י"ב יד) "באחד שבטיך" וכתוב אחד אומר "מכל שבטיכם", כיצד נתקיימו שני כתובים הללו, ... הכסף מכל שבטיכם בית הבחירה משבט אחד, דברי רבי שמעון. רבי יהודה אומר באחד שבטיך זו שילה, מכל שבטיכם זו ירושלם" (ספרי דברים פיסקא סב ).

 

חג ירושלים שמח                                                                        בן שושן אלעזר

 

חזרה לדף הראשי - פרשת השבוע

דף הבית

דבר המנהלת

ספר מחזור 2016

ההיסטוריה של רוגוזין

האמנה הבית ספרית

תקנון ביה"ס תשע"ט

זכאות לתעודת גמר

עיקרי המשמעת

לוח צלצולים

לוח חופשות תשע"ט

פעילויות ואירועים

למידה בשעת חירום

כתבות ופרסומים

ספריית רוגוזין

פרשת השבוע

קיר הזיכרון

המסע לפולין תשס"ח

המסע לפולין תש"ע

המסע לפולין תשע"א

המסע לפולין תשע"ז

לתלמידים

מקצועות הלימוד

עיתון ביה"ס

צוות היועצים

מערכת שעות תשע"ח

לוח מבחנים

מועדי בגרויות

מאגר משימות אוריינות

שיעורים פרטיים חינם

מסך חכם

תמונות מארכיון קרית גת

חינוך פיננסי

למורים

שולחן עבודה אורט

משחוק בהוראה

חלופות בהערכה

כלים דיגיטליים

השתלמויות במודל

תוכניות עבודה

להורים

מדריך שומרי מסך

הנחיות בעקבות גל הטרור

שירותי בריאות לתלמיד

תקנות תעבורה

חוברת הדרכה להורים

קישורים

דואר מורים ותלמידים

תקשוב ואינטרנט באורט

ציוני בגרות


צור קשר