תפריט

בס

בס"ד

ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ – דברים ליום העצמאות

פרשות:אחרי מות – קדושים , אייר תשע"ב

מחזור התפילה היהודי כולל יותר מתפילה אחת לאחדות עם ישראל, קטעים רבים מבטאים את הכמיהה הזו כשהיא קשורה גם לארץ ישראל ולאלוקי ישראל:"אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ".(מתוך מחזור התפילה לשבת) אך מה משמעו של עם אחד? האם יש כאן כוונה שעם ישראל יחיה אך ורק בתחומי ארץ ישראל. או שמא יש כאן תקווה לאחדות העם תחת הנהגה אחת? לשאלות אלה יש מרכיב חשוב בהתייחסותנו ליום העצמאות ובהגדרת יום זה כיום חג! והדבר מעניין עוד יותר כאשר אנו מגלים שהביטוי "עם אחד" מופיע בסכ"ה רק פעמיים במקרא: ובשתי הפעמים לאו דווקא בהקשר חיובי - פעם כאשר האנושות מתקבצת אל מקום אחד במקום לפתח את העולם:".. וַיּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לא יִבָּצֵר מֵהֶם כּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת.." (בראשית יא:ו) הדבר לא מוצא חן בעיני ה' והוא מפזר אותם על פני כל העולם, ופעם שנייה הדבר כבר קשור לעם היהודי:"..וַיּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ...וְלַמֶּלֶךְ אֵין שׁוֶה לְהַנִּיחָם.." (אסתר ג:ח) ראוי לשים לב לדברי המן "עם אחד מפוזר ..בין העמים: אם כן, ניתן להיות עם אחד גם כאשר ישראל לא מקובצים על אדמתם! גם המושג המקביל "גוי אחד" לא נפוץ במקרא, גם הוא מופיע בסה"כ רק פעמיים:".. וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלהִים לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם וְלָשׂוּם לוֹ שֵׁם וְלַעֲשׂוֹת לָכֶם הַגְּדוּלָּה.." (שמואל ב ז:כג) ובנוסח כמעט זהה פסוק זה חוזר על עצמו גם בספר(דבה"י א יז:כא)

הקמת מדינת ישראל היא אחת מנקודות המפנה החשובות ביותר של העם היהודי במאה הקודמת. הקמתה אפשרה את מימוש החלום הגנוז בליבו של כל יהודי"..ותבנה ירושלים עיר קדשך במהרה בימינו והעלנו לתוכה ושמחנו בה כי אתה טוב ומטיב לכל..."( ברכות מד:א) על חשיבות העלייה לארץ ישראל, אומרת הגמרא:

"…אמר רבי יוחנן: גדול קבוץ גליות כיום שנבראו בו שמים וארץ, שנאמר: ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל, וכתיב: ויהי ערב ויהי בקר יום אחד…" (פסחים פח:א)

והדבר כמובן מקבל משמעות ייתר לאור התוצאות המרות של השואה שזה עתה הסתיימה. רבבות יהודים שמחו לממש את חלום אבותיהם, והחלו לעלות לישראל מכל קצווי תבל, כמאמר הנביא:"..כה אָמַר אֲדנָי ה', וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים וְאָסַפְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפצוֹתֶם בָּהֶם וְנָתַתִּי לָכֶם אֶת אַדְמַת יִשְׂרָאֵל.." (יחזקאל יא:יז) אולם, מלבד אלא שהיו מנועים ע"י השלטונות שבמקום מושבם, לעלות לארץ ישראל, היו רבים שבחרו להישאר בחוץ לארץ. וכנגדם יש מי שבוחר גם כיום לרדת מארץ ישראל ולחיות בחו"ל. אם כן, האם עתה כשיש את האפשרות להיות "עם אחד" בארץ אחת – ארץ ישראל, יש להסתכל בשלילה על התופעה של יהודים שבוחרים לחיות בארצות ניכר? האם ארץ ישראל היא מעין "תעודת ביטוח" ליהודי הגלות בפני ימים אפלים שעלולים לבוא? דבר אחד ברור - לא משנה מה תהיינה התשובות, המאמץ לשמירה על ישראל, גבולותיה ואופייה, הוא מאמץ שלא מתחלק במידה שווה על פני כל חלקיו של העם היהודי, לכן השאלה האם אנחנו אכן "עם אחד" היא מורכבת ולא פשוטה. ולמען האמת, תופעה זו היא לא רק נחלת הדור המודרני בלבד, אולי היקפה גדול יותר עתה, אך כבר בעבר חז"ל התמודדו עם שאלת היהודים שחיים בניכר:

"..ת"ר: לעולם ידור אדם בא"י[ארץ ישראל] אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים, ואל ידור בחו"ל ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בארץ ישראל - דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחוצה לארץ - דומה כמי שאין לו אלוה, שנא':לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים.." (כתובות קי: ב)

כל כך קשה הייתה בעיני חז"ל הישיבה בגלות מתוך בחירה כמובן, עד שהם דימו יהודי זה כמי שעובד עבודת אלילים. ובכל זאת מספרת לנו הגמרא שהיו מקרים שחכמים התייחסו בחיוב לישיבה בחו"ל דווקא, וראו בכך חשיבות אפילו על פני ישיבה בא"י, כגון:

"..ר' זירא הוה קמשתמיט מיניה דרב יהודה, דבעא למיסק לארץ ישראל, דאמר רב יהודה: כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה.."(כתובות קי: ב)

הגמראה מספרת שכשרצה ר' זירא לעלות לארץ ישראל, הוא היה מתחמק מרבי יהודה שסבר שאין הזמן ראוי לכך, ויותר מזאת יש בדבר אפילו משום מעשה חטא! לתפיסה זו יש השלכות גם על תקופתינו, לפחות לגבי הקהילות הדתיות והחרדיות שחיות בחו"ל, כפי שמשתמע מדברי המאירי בהלכות בית הבחירה:

"…וכשם שאסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ כך אסור לצאת מבבל לשאר ארצות שכל מקום שחכמה ויראת חטא מצויין שם דינו כארץ ישראל וכמו שאמרו כל הדר בבבל כאלו דר בארץ ישראל..וסתם ארץ ישראל חכמה ויראת חטא מצויין בה.." (בית הבחירה למאירי, כתובות קיא:א)

יהיו מי שיגידו הנה יש לנו על מי לסמוך, יש הכשר לישיבה החו"ל, שהרי גם שם יש חכמה כפי שאומר המדרש ".. אם יאמר לך אדם יש חכמה בגוים תאמן.." (איכה רבה פרשה ב), ויהיו כמובן מי שישללו גישה זו לאור חשיבותה של א"י. כך או כך, אומרת הגמרא שגאולתן של ישראל היא תהליך ארוך שרק בסופו רואים את האור האמיתי, כדברי ר' חייא:

 

"..אמר רבי חייא רבה לר' שמעון בן חלפתא בירבי: כך היא גאולתן של ישראל - בתחילה קימעה קימעה כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא - כי אשב בחושך ה' אורי לי. כך בתחילה ומרדכי יושב בשער המלך, ואחר כך ויקח המן את הלבוש ואת הסוס ואחר כך וישב מרדכי אל שער המלך ואחר כך ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ואחר כך ליהודים היתה אורה ושמחה ואתיא דרבי חייא.."(תלמוד ירושלמי ברכות פ"א דף ב טור ג /ה"א )

תהליך הגאולה הוא תהליך ארוך מאוד, יהיו מי שיטענו שאנו אפילו לא "באתחלתא דגאולה", לכן ברור שמבחינתם יום העצמאות הוא יום חולין ולא יום חג בעל משמעות דתית. ואין לנו לזלזל בגישה זו, אע"פ שרבים בתוכנו אינם מסכימים עימה. אבל דבר אחד חייב להיות ברור, כדברי פילון האלכסנדרוני (הוגה דעות יהודי מתקופת בית שני) שאמר: "לא כל יהודי חייב לחיות בארץ ישראל, אולם ארץ ישראל צריכה לחיות בלבו של כל יהודי" על חלקו השני של המשפט בוודאי תהיה הסכמה גדולה יותר.

 

חג עצמאות שמח                                 בן שושן אלעזר

 

דף הבית

דבר המנהלת

ספר מחזור 2016

ההיסטוריה של רוגוזין

האמנה הבית ספרית

תקנון ביה"ס תשע"ט

זכאות לתעודת גמר

עיקרי המשמעת

לוח צלצולים

לוח חופשות תשע"ט

פעילויות ואירועים

למידה בשעת חירום

כתבות ופרסומים

ספריית רוגוזין

פרשת השבוע

קיר הזיכרון

המסע לפולין תשס"ח

המסע לפולין תש"ע

המסע לפולין תשע"א

המסע לפולין תשע"ז

לתלמידים

מקצועות הלימוד

עיתון ביה"ס

צוות היועצים

מערכת שעות תשע"ח

לוח מבחנים

מועדי בגרויות

מאגר משימות אוריינות

שיעורים פרטיים חינם

מסך חכם

תמונות מארכיון קרית גת

חינוך פיננסי

למורים

שולחן עבודה אורט

משחוק בהוראה

חלופות בהערכה

כלים דיגיטליים

השתלמויות במודל

תוכניות עבודה

להורים

מדריך שומרי מסך

הנחיות בעקבות גל הטרור

שירותי בריאות לתלמיד

תקנות תעבורה

חוברת הדרכה להורים

קישורים

דואר מורים ותלמידים

תקשוב ואינטרנט באורט

ציוני בגרות


צור קשר