תפריט

בס

בס"ד

"קום עֲשֵׂה לנו אלוקים"

פרשת כי תשא – תשע"ג

פרשת כי תשא מציינת שני אירועים שיש ביניהם קשר – החטא וכפרתו, חטא העגל, מול הציווי לתת מחצית השקל ככופר נפש. אמנם סדר האירועים בפרשה הפוך הוא - קודם בא עניין מחצית השקל, ורק אז בא חטא העגל. יהיה מי שיאמר שיש כאן הקדמת תרופה למכה, אך פרשנים רבים טוענים כי חטא העגל אמנם נעשה לפני הציווי למחצית השקל. ורק משיקולים של התורה בבחינת "אין מוקדם ומאוחר בתורה". הדבר בא בסדר זה. שהרי על הציוי לתרומת המשכן, שקדם בסדר המקרא לציווי על מחצית השקל, אומר רש"י:

"...ויתן אל משה וגו' - אין מוקדם ומאוחר בתורה. מעשה העגל קודם לצווי מלאכת המשכן ימים רבים היה, שהרי בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות, וביום הכפורים נתרצה הקב"ה לישראל, ולמחרת התחילו בנדבת המשכן והוקם באחד בניסן..." (רש"י שמות לא:יח)

האירוע. המרכזי בפרשת כי תשא הוא כמובן חטא העגל. הכתוב מתאר את תגובת העם לעיכובו של משה בהר סיני, כמי שמנהיגם נטש אותם לאנחות, ומבקשים מאהרון שימצא פתרון"..וַיַּרְא הָעָם כִּי בשֵׁשׁ משֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהרן וַיּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ.."  (שמות לב:א) ראוי לשים לב לעובדה מעניינת, העם ואפילו משה, כנראה לא יודעים למשך כמה זמן משה צריל לשהות בשמים, וחיזוק לכך נותן רבי יהודה בגמרא:

 "...אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו: רבש"ע, מי מעכב על ידך? אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות..."(מנחות כט:ב)  

יותר מכך, אלמלא חטא העגל, יתכן ושהותו של משה הייתה מתמשת מעבר לאבעים יום, שהרי רק בעקבות חטא העגל, אומר הקב"ה למשה:"...לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם ..." (שמות לב:ז). כלומר הייתה כאן הפסקה של תהליך שהיה צריך לקחת זמן ארוך יותר.

התנהגות העם בעקבות השתהותו של משה בהר, מעלה קושיות לא מעטות, שהרי כבר בקריעת ים סוף, הגיע העם לדרגה רוחנית גבוהה ביותר, הם הצביעו לעבר השכינה שנתגלתה אליהם ואמרו כולם כאיש אחד: "..זה אלי ואנווהו..." כולמר לדברי הספורנו מדובר על רצון עז להוקיר טוב לאל שהוציאם ממצרים, עד כדי כך שהם יקימו משכן לכבודו:

"'ואנוהו' – אעשה נווה לשכנו בתוכנו ובו אתפלל אליו בלבד, ואעבוד כראוי למטיב ומרע, כי אמנם העבודה והתפילה מכוונים למצוא חן..."

אם כן כיצד זה הם מגיעים לשפל כזה שמחליפים דמות עגל בדמות האל, או כדברי משורר ספר תהלים: ".. וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אכֵל עשב..." (תהלים קו:כ) ובכלל אם הגיעו להכרה באל כבר במעמד ים סוף, וחיזקו את הדבר בברית שהייתה במעמד הר סיני, הרי הם כבר הגיעו לתובנה שאין ממש באלילי הע"ז,

לכן לא פלא שפרשנים רבים ניסו למצא נקודות זכות לעם ישראל במעשה העגל, היו שראו במעשה זה ביטוי לצורך של בני ישראל להיאחז במשהו מוחשי כדי להמשיך את האמונה באל, משהו שיתווך בינם לבין האל. כדברי הראב"ע:

"..ואני אגלה לך סוד העגל ברמיזות. כבר ביארתי לך, ואתה תהיה לו לאלהים. ולא בקשו רק מי שילך לפניהם לתור להם מנוחה, וחשבו כי משה מת על כן לא ירד. ואהרן בנה המזבח לשם, והעלו עולות לשם. רק נעשה שלא כהוגן.." (אבן עזרא הפירוש הקצר שמות לב:א )

כאשר משה היה בקרבם הוא מילא תפקיד זה, אך עתה, אהרון לא יכול למלא אותו מכיוון שהוא משוכנע שמשה יחזור, לכן כאשר העם פונים ואמרים לו:".. קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלהִים.." הוא מנסה למשוך זמן בבקשו לאסוף את הזהב דווקא מאוזני נשיהם, מתוך תקווה שהנשים תסרבנה לתת, כפי שאכן קרה, אך הגברים בכל זאת השיגו את הזהב ולבסוף יצא העגל. עליו נאמר כבר בספר תהלים:

"עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. פֶּה-לָהֶם וְלא יְדַבֵּרוּ עֵינַיִם לָהֶם וְלא יִרְאוּ. אָזְנַיִם לָהֶם וְלא יִשְׁמָעוּ אַף לָהֶם וְלא יְרִיחוּן. יְדֵיהֶם וְלא יְמִישׁוּן רַגְלֵיהֶם וְלא יְהַלֵּכוּ לא-יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם. כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עשֵׂיהֶם כּל אֲשֶׁר-בּטֵחַ בָּהֶם" (קטו:ד-ח)

וכאן נראה לומר, שמעשה העגל בא להצביע על תכונה אנושית הטבועה בכל אדם - אין איש חסין בפני החטא! אפילו לא מי שנמצא במעמד רוחני גבוה, שהרי לא היה דור שהגיע לדרגה רוחנית כמו הדור שחוו את קריעת ים סוף ומעמד הר סיני, ולא היה דור שהגיע לשפל רוחני כמו אותו הדור. ללמדך שאל ינוח האדם על זרי הדפנה בחושבו שקיים מצוות ובכך אין הוא בא לידי עבירה, אלא ההתמודדות של האדם היא יום יומית, ועל כך אומר המשנה: "...בן הא הא אומר לפום צערא אגרא.." (משנה אבות פ"ה מ"כג)

שבת שלום ומבורך            בן שושן אלעזר

 

דף הבית

דבר המנהלת

ספר מחזור 2016

ההיסטוריה של רוגוזין

האמנה הבית ספרית

תקנון ביה"ס תשע"ט

זכאות לתעודת גמר

עיקרי המשמעת

לוח צלצולים

לוח חופשות תשע"ט

פעילויות ואירועים

למידה בשעת חירום

כתבות ופרסומים

ספריית רוגוזין

פרשת השבוע

קיר הזיכרון

המסע לפולין תשס"ח

המסע לפולין תש"ע

המסע לפולין תשע"א

המסע לפולין תשע"ז

לתלמידים

מקצועות הלימוד

עיתון ביה"ס

צוות היועצים

מערכת שעות תשע"ח

לוח מבחנים

מועדי בגרויות

מאגר משימות אוריינות

שיעורים פרטיים חינם

מסך חכם

תמונות מארכיון קרית גת

חינוך פיננסי

למורים

שולחן עבודה אורט

משחוק בהוראה

חלופות בהערכה

כלים דיגיטליים

השתלמויות במודל

תוכניות עבודה

להורים

מדריך שומרי מסך

הנחיות בעקבות גל הטרור

שירותי בריאות לתלמיד

תקנות תעבורה

חוברת הדרכה להורים

קישורים

דואר מורים ותלמידים

תקשוב ואינטרנט באורט

ציוני בגרות


צור קשר