תפריט

בס

בס"ד

מה בין יום השבת לכיפור

כיפור – תשרי התשע"ד

יום הכיפורים נתפס בעני רוב הציבור כיום הקדוש והחשוב ביותר בדת היהודית. רבים מתייחסים אליו ביראת כבוד מעוררת הערצה, ואף בוחרים לצום, גם כאשר אין איש מחייב או כופה עליהם לעשות זאת, מדוע? ייתכן כי חוויות הילדות ואופי התפילה המלווה בפיוטים שלא נאמרים בכל יום, מעוררים רגשות וגעגועים לדברים שהיו ואינם. שהרי, פעמים רבות כשהאדם צופה לעבר העתיד, הוא שואף את הכוחות דווקא מהעבר! כך גם ייתכן שאופי הפיוטים הנאמרים ביום הכיפורים, שברובם בעלי תוכן של בקשת סליחה ורחמים, ומכוונים לכך שהאדם יתבונן לתוך תוכו מתוך מטרה להזדכך ולהיות אדם טוב יותר, הוא הגורם המדרבן את האדם לעשות אתנחתא מחיי החומר ולהקדיש גם זמן איכות לחיי הרוח. עם זאת ישנו פראדוכס מסוים ביום הכיפורים. מחד - הגמרא מציינת שאין אומרים הלל בראש השנה וביום כיפור, שהרי לא יום שירה הוא, אלא יום שבו נחתם גזר דינו של האדם!

"..אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבש"ע, מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בר"ה וביום הכפורים? אמר להן: אפשר מלך יושב על כסא הדין, וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו, וישראל אומרים שירה לפני..." (ערכין י:ב).

מאידך היא גם אומרת שזהו יום של שמחה. אולם כאשר מדברים על מעמד דתי של יום, אין הוא צריך להיות מושפע מהדברים הסובבים אותו, אלא ממהותו וייעודו של היום בחיי הרוח היהודית. וכאן נשאלת השאלה המתבקשת, מה מעמדו של יום כיפור יחסית לשאר מועדי ישראל, ובעיקר ביחס ליום השבת. על כך אומר הרב נבנצאל:

"בעניין זה מתהלכת טעות, כאילו יום הכיפורים קדוש יותר משבת, בעוד שההפך הוא הנכון: אין בעולם זמן קדוש יותר מאשר השבת. ומתוך אי שימת לב, נוהגים לבסס את דבריהם על כך שהתורה כינתה את יום הכיפורים: "שבת שבתון" (ויקרא ט"ז ל"א), בעוד שיום השביעי נקרא רק שבת. ובמחילה מכבודם, נעלמו מעיניהם שלושה פסוקים מפורשים בתורה...."וביום השביעי שבת שבתון קודש לה'" (שמות ל"א, ט"ו), "וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון לה' (שם ל"ה ב'), "וביום השביעי שבת שבתון מקרא קודש (ויקרא כ"ג ג'). וכפי שכולנו אומרים בתפילת השבת: "וקידשתו מכל הזמנים... " (הרב אבידור נבצאל, שיחות לפרשת השבוע )

ליום השבת יש מעלה מיוחדת שלא יכולה להינתן לאף אחד מימי השנה, הוא היום החשוב ביותר שיש בכוחו להעיד על אמונתו של האדם בבורא.  שהרי רק מי שמאמין בבורא ובבריאת העולם ינוח וישבות מכל מלאכה ביום השבת, שהוא האות בין הקב"ה לאדם על קבלת על מלכות שמים. גם בשאר ימי השבוע, כשאנו מציינים " היו יום ,,,בשבת קודש" אנו מביעים בכך את חשיבות השבת על שאר כל הימים, ולא מצאנו שמציינים יום ביחס לאיזה חג או מועד ואפילו לא ביחס ליום כיפור. כל הפעולות של האדם ביום חול מיועדות כדי לכבד את השבת. אמנם חז"ל ציינו שיש דמיון רב בין יום הכיפורים ליום השבת. אולם לעניין חומרת חילול השבת או יום הכיפורים  אומרת המשנה:"..אין בין שבת ליום הכפורים אלא שזה זדונו בידי אדם וזה זדונו בכרת.." (משנה מסכת מגילה פ"א )

נקודת המבט של המשנה היא שחומרת יום השבת גדולה יותר בכך שדינו של מחלל שבת נתון אפילו בידי בית דין, לדון אותו למיתה, בעוד שאת מחלל יום הכיפורים דינו נתון בידי שמיים. חז"ל ציינו את חשיבותו של יום חג או מועד גם דך העליות לתורה שיש באותו היום, ככל שהיום חשוב יותר, כך מספר העליות יהיה גדול יותר. ע"פ זה בשבת יש שבעה עולים לעומת ששה עולים ביום הכיפורים. וחמשה בחג הסוכות. ואם יחול כיפור או כל חג אחר בשבת אזי ינהגו כיום השבת ויעלו שבעה עולים. המדרש מציין שלכל יום בשבוע יש בן זוג אך השבת בודדת היא, ולכן באה בטרוניא לפני הקב"ה, על כך שגם היא רוצה בן זוג כשאר הימים, את תשובת הקב"ה מביא ר' שמעון במדרש:

"...תני ר' שמעון בן יוחי: אמרה שבת לפני הקב"ה רבון העולמים לכל יש בן זוג, ולי אין בן זוג אתמהא, אמר לה הקב"ה כנסת ישראל היא בן זוגיך, וכיון שעמדו ישראל לפני הר סיני אמר להם הקב"ה זכרו הדבר שאמרתי לשבת, כנסת ישראל היא בן זוגיך, [שנאמר] - זכור את יום השבת לקדשו..." (בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה יא)

שבת היא לא רק יום מנוחה ויום קדוש, אלא היא בשורה חברתית מהמעלה הראשונה לכל אומות העולם - יש יום שהאדם צריך לנוח ולהקדיש לנפש, אולם בעוד שאומות העולם נחות בימים שונים, אין בני ישראל יכולים לבחור להם יום מנוחה, הם מחויבים לשבות אך ורק ביום השבת, האדם מישראל לא יכול לומר כיוון שצריך לעבוד ששה ימים ולנוח ביום השביעי, אבחר ששה ימים כרצוני ואנוח ביום השביעי לספירתי. אולם בעוד שיום השבת הוא בחירה אלוהית, הרי מועדם של חגי ישראל היו נתונים בידי בית הדין, שהיה מקדש את החודש ע"פ הראיה, ולכן כאשר אנו חותמים את ברכת הזמנים בחגים וימים טובים, אנו אומרים מקדש ישראל והזמנים. ובכל זאת יש מעלה ליום הכיפור על פני השבת בנושא של בקשת הסליחה והנכונות לסייע למי שמבקש להיטהר. כפי שמביא המדרש:

"... אמר ר' תנחומ' עובדא הוה ברומי בערובת צומא רבה והוה תמן חד חייט ואזל דיזבון ליה חד נון, ואשתכח הוא וטליא דאפרכוס קיימין עלוי, הוה הדין מסיק ליה בטימי והדין מסיק ליה בטימי עד דמטא בי"ב דינרין ונסתיה ההוא חייטא,

אמר רבי תנחומא: מעשה היה ברומי בערב צום יום הכיפורים, שהיה שם חייט אחד שהלך לקנות לו דג. נמצא הוא ונערו של איפרכוס (שר המחוז) מתמקחים עליו בדמים, עד שהגיע לי"ב דינרין, וזכה בו אותו חייט.

בענתה דאריסטון אמר אפרכוס לטליא למה לא אייטיתה נון, אמר ליה מרי מה נכפור מינך, כך וכך עבד לי חד יהודי, מה הוית בעי דניטי לך חד נון בי"ב דינרין אתמהא,

בשעת הסעודה אמר השר לנערו, למה לא הבאת לי דג? אמר לו: אדוני, למה אסתיר ממך, הלכתי ולא היה שם אלא דג אחד, ונמצאתי אני ויהודי אחד עומדים עליו, והיה הוא מעלה לו בדמים ואני מעלה לו בדמים עד שהגיע לשנים עשר דינרין. מה היית רוצה, שאביא לך דג בשנים עשר דינרין?

אמר ליה מן הוא, אמר ליה פלן יהודי, שלח ליה ואתייה, אמר יהודי חייט יאכול נון בי"ב דינרין, אמר ליה מרי אית לן חד יום דמכפר לן כל חובי שתא ואנן מוקרין ליה אתמהא, הביא ראייה לדבריו שבקיה

אמר לו: מי הוא? אמר לו: בן אדם פלוני. שלח אחריו ובא לפניו. אמר לו: מה ראית, חייט יהודי, לאכול דג בשנים עשר דינרין? אמר לו: אדוני, יש לנו יום אחד, כל העברות שאנו עושים כל ימות השנה, הוא מכפר עלינו. וכשהוא מגיע, לא נכבד אותו? אמר: כיוון שהבאת ראיה לדבריך, הרי אתה פטור.מה פרע לו הקב"ה, הלך וקרע אותה וזימן לו בתוכה מרגלית טובה, והיה מתפרנס הימנה כל ימיו..." (תרגום חופשי של – מדרש בראשית רבה פרשת בראשית פרשה יא)

 

אמנם יש אגדות דומות גם לגבי השבת, אך מתמימותו של היהודי אנו מבינים מה מעלתו של יום הכיפורים אצל כל אחד מישראל

גמר חתימה טובה בן שושן אלעזר

 

דף הבית

דבר המנהלת

ספר מחזור 2016

ההיסטוריה של רוגוזין

האמנה הבית ספרית

תקנון ביה"ס תשע"ח

זכאות לתעודת גמר

עיקרי המשמעת

לוח צלצולים

לוח חופשות תשע"ח

פעילויות ואירועים

למידה בשעת חירום

כתבות ופרסומים

ספריית רוגוזין

פרשת השבוע

קיר הזיכרון

המסע לפולין תשס"ח

המסע לפולין תש"ע

המסע לפולין תשע"א

המסע לפולין תשע"ז

לתלמידים

מקצועות הלימוד

עיתון ביה"ס

צוות היועצים

מערכת שעות תשע"ח

לוח מבחנים

מועדי בגרויות

מאגר משימות אוריינות

שיעורים פרטיים חינם

מסך חכם

תמונות מארכיון קרית גת

חינוך פיננסי

למורים

חלופות בהערכה

כלים דיגיטליים

השתלמויות במודל

תוכניות עבודה

להורים

מדריך שומרי מסך

הנחיות בעקבות גל הטרור

שירותי בריאות לתלמיד

תקנות תעבורה

חוברת הדרכה להורים

קישורים

דואר מורים ותלמידים

תקשוב ואינטרנט באורט

ציוני בגרות


צור קשר