תפריט

בס

בס"ד

 

חטא העגל – אירוע בלתי נמנע?

פרשת כי תשא – אדר תש"ע

 

חטא העגל, מלמד יותר מכל על הגישה שבה דוגל הרמב"ם, גישה הטוענת שלא ניתן לשנות את טבע האדם, את אופיו ואת אמונתו בין – רגע, אלא חייב להיות תהליך ארוך ומתמשך."..והוא שא"א[אי אפשר] לצאת מן ההפך אל ההפך פתאום, ולזה א"א לפי טבע האדם שיניח כל מה שהרגיל בו פתאום.. "(ספר מורה הנבוכים חלק שלישי פרק לב ). עם ישראל שיצא ממצרים וחווה חוויות אדירות כולל התגלות האל במעמד הר – סיני, עדיין שרוי עדיין מנטאליות פגאנית, של היאחזות במשהו מוחשי, לכן הם מבקשים תחליף למורה הדרך – למשה, וכנראה גם לאל שהוא מייצג. כפי שמשתמע מדברי הרשב"ם:"..אשר ילכו לפנינו - כעין תרפים העשויין במכשפות שיגידו צורכיהם" (רשב"ם שמות פרק לב פסוק א ), ומוסיף רש"י על כך, וטוען כי הפעם הם לא מסתפקים באל אחד, אלה מעוניינים במספר אלילים: "..אשר העלנו מארץ מצרים - והיה מורה לנו דרך, אשר נעלה בה, עתה צריכין אנו לאלהות, אשר ילכו לפנינו.." (רש"י שמות פרק לב פסוק א ), חייב לזכור כי לבני ישראל הייתה תלות מוחלטת במנהיגותו של משה, הם ראו בו את נציג האל. היעלמותו לתקופה משמעותית של ארבעים יום, יש בה כדי להעלות חשש כבד לנטישה של האל ומשה את בני ישראל. לכן ראוי לשאול האם חטא העגל הוא דבר בלתי נמנע, והאם הוא מבטא כפירה כלשהי באל, שבשמו משה עולה להביא להם את התורה. הרמב"ן חולק על גישתם של רש"י והרשב"ם, הטוענים לכפירה של בני ישראל וחיפוש תחליף בדמות עבןדה – זרה. לדעת הרמב"ן כוונתם של בני ישראל הייתה לחפש מהיג כתחליף למשה ולא כפירה באל.

".. עתה צריכין לאלוהות הרבה אשר ילכו לפנינו. לשון רש"י.... אבל היו מבקשין משה אחר, אמרו, משה שהורה לנו הדרך ממצרים ועד הנה, שהיו המסעים ע"פ ה' ביד משה (במדבר ט כג), הנה אבד ממנו. נעשה לנו משה אחר שיורה הדרך לפנינו ע"פ ה' בידו... כי יצטרכו לאיש אלהים...." (רמב"ן שמות פרק לב פסוק א )

לדעתו של האבן – עזרא, קיים סוד במעשה העגל, והסוד הוא לסמליות שבעגל. כלומר ייתכן שהעגל דווקא מסמל את נוכחותו של האל, והוא מהווה תחליף למשה, שקשה להניח ששרד ארבעים יום ללא אוכל ושתיה..

 

"...ואני אגלה לך סוד העגל ברמיזות. כבר ביארתי לך, ואתה תהיה לו לאלהים. ולא בקשו רק מי שילך לפניהם לתור להם מנוחה, וחשבו כי משה מת על כן לא ירד. ואהרן בנה המזבח לשם, והעלו עולות לשם. רק נעשה שלא כהוגן.." (אבן עזרא הפירוש הקצר שמות פרק לב פסוק א )

ע"פ הראב"ע עצם עשיית המזבח לפני העגל, מלמד שהם אכן התכוונו לשם ה' שהרי אהרון אומר לעם "..חג לה' מחר.."  לשם ה' ולא לשם עבודה – זרה. אולם ייתכן להוסף על כך ולומר, כי העגל מסמל את מרכבת האל. שהרי הנביא מיחזקאל מתאר את מרכבת האל ככזו העשויה מדמותם של ארבע חיות:

"...מִתּוֹכָהּ דְּמוּת אַרְבַּע חַיּוֹת וְזֶה מַרְאֵיהֶן דְּמוּת אָדָם לָהֵנָּה: וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם: וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל… וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן.." (יחזקאל א:ה-י)

לכן כאשר בני ישראל אומרים : ".. אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים.." אין כוונתם לעגל, אלא למי שרוכב עליו - האלוהים. כפי שאומר הרמב"ן:

 "...והנה הוא כמרכבה אשר ראה יחזקאל שאמר היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה (יחזקאל י כ), ולכך נקרא יושב הכרובים (ש"א ד ד), כי היו פורשי כנפים להורות שהם המרכבה נושאי הכבוד...." (רמב"ן שמות פרק כה פסוק כא )

אולם למרות דעתם של פרשנים המלמדים זכות על עם ישראל, הקב"ה אומר למשה כי העם חטא ולכן עליו לרדת חזרה אל העם. "לך רד כי שיחת עמך.." (שמות לב:ז) מעניינת פרשנותו של רש"י לפסוק זה "..לך רד מגדולתך, לא נתתי לך גדולה אלא בשבילם..." (רש"י, שם). משה נמצא במעלה הגדולה ביותר שיכול בן אנוש להגיע אליה הוא עומד לפני הקב"ה כדי להביא לבני ישראל את לוחות הברית,עבור עם ישראל כדי שיכלכלו את דרכם, אך הקב"ה אומר לו שתיקון העם יהי רק ע"י בהתחברות לעם. גישה זו יש בה כדי ללמד כי מי שרוצה להנהיג את העם, חייב להרגיש חלק מהעם, ולא מרומם מעם. כאן עלינו לשאול מדוע משה מחליט להוריד את הלוחות ולא להשאירם שם, שהרי אם הוא מתכוון לשברם עדיף שלא יורידם כלל, כפי ששואל האברבנאל:

"...למה משה רבינו הוריד הלוחות מההר בשמעו עון העגל...והיה ראוי שמיד כששמע...לא יביא הלוחות בידו ויניחם שמה, או ישברם במקום שקבלם.." (האברבנאל, שמות לב:יט)

 

המדרש נותן טעמים שונים להתנהגותו של משה. כגון שחטא העגל הי לאחר שנלוחות יו כבר בידיו של משה:

"..ויתן אל משה, רבנין אמרי אלו עשו ישראל אותו מעשה עד שלא ניתנו הלוחות למשה לא היו יורדין בידו.." (שמות רבה (וילנא) פרשה מא )

 

 

וטעם נוסף הוא כדי ללמד זכות על בני ישראל שיהיו בעיני המקום, שהרי הלוחות הם מעין אסמכתא לברית שכרת ה' עם בני ישראל במעמד הר סיני. וע"י שבירתם יש בעצם מעין השמדת ראיות שהיו כנגד בני ישראל

"... ר' שמואל בר נחמן אמר עמד בפרץ לפניו דבר קשה, משל למלך שכעס על בנו וישב על בימה ודנו וחייבו, נטל את הקולמוס לחתום גזר דינו מה עשה סונקתדרו חטף את הקולמוס מתוך ידו של מלך כדי להשיב חמתו, כך בשעה שעשו ישראל אותו מעשה ישב הקב"ה עליהם בדין לחייבם, שנא' הרף ממני ואשמידם ולא עשה אלא בא לחתום גזר דינן שנאמר (שמות כב) זובח לאלהים יחרם, מה עשה משה נטל את הלוחות מתוך ידו של הקב"ה כדי להשיב חמתו.." .." (שמות רבה (וילנא) פרשה מא )

גישה נוספת לדברי המדרש, היא נשמשה מחקה את מעשיו של הקב"ה, שהרי מספר פעמים ה' יורד לכאורה לארץ כדי לחרוץ את הדין, כגון בחטאת סדום, הקב"ה אומר " ארדה נא ואראה הכצעקתה.." חז"ל אומרים שבכך הקב"ה רוצה להעביר מסר לדיינים, שיחרצו דין ע"י בדיקה וראיה, כפי שאומר שלמה המלך " טוב במראה עין ממשמע אוזן", לכן משה מתנהג כפי שהקב"ה היה עושה, יורד , רואה את חטא העם ואז עושה מעשה.

שבת שלום ומבורך

בן שושן אלעזר

חזרה לדף הראשי - פרשת השבוע

דף הבית

דבר המנהלת

ספר מחזור 2016

ההיסטוריה של רוגוזין

האמנה הבית ספרית

תקנון ביה"ס תשע"ח

זכאות לתעודת גמר

עיקרי המשמעת

לוח צלצולים

לוח חופשות תשע"ח

פעילויות ואירועים

למידה בשעת חירום

כתבות ופרסומים

ספריית רוגוזין

פרשת השבוע

קיר הזיכרון

המסע לפולין תשס"ח

המסע לפולין תש"ע

המסע לפולין תשע"א

המסע לפולין תשע"ז

לתלמידים

מקצועות הלימוד

עיתון ביה"ס

צוות היועצים

מערכת שעות תשע"ח

לוח מבחנים

מועדי בגרויות

מאגר משימות אוריינות

שיעורים פרטיים חינם

מסך חכם

תמונות מארכיון קרית גת

חינוך פיננסי

למורים

חלופות בהערכה

כלים דיגיטליים

השתלמויות במודל

תוכניות עבודה

להורים

מדריך שומרי מסך

הנחיות בעקבות גל הטרור

שירותי בריאות לתלמיד

תקנות תעבורה

חוברת הדרכה להורים

קישורים

דואר מורים ותלמידים

תקשוב ואינטרנט באורט

ציוני בגרות


צור קשר