בס"ד

לדמותו של אברהם

פרשת לך לך חשון תש"ע

פרשת לך- לך פותחת בציווי ה' לאברם " ויֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ"(בראשית פרק יב: א ) ציווי אשר שכר בצידו " וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה , וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה: " (שם, ב) כמה תמיהות יש בציווי זה. ראשית מדוע ה' פונה לאברם, במה הוא שונה מכל בן אנוש אחר בתקופתו. שנית, טרם התגלותו של ה' לאברם, הוא התגלה לדמויות שהיו מרכזיות קודם ההתגלות אליהן.  לאדם וחוה הוא מתגלה מספר פעמים כגון:  לפני חטא עץ הדעת, כאשר הוא ממנה אותם לשמור על גן העדן ולטפח אותו. התגלות זו מובנת מאליה שהרי הם יציר כפיו הם לא בני אנוש, אין להם אב ואם. גם לאחר החטא ה' מתגלה אליהם, אולם הפעם כדי לנזוף בהם ולהענישם. כן הוא מתגלה גם לקין בעקבות הריגת הבל. ".וַיֹּאמֶר ה' אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ .." (בראשית פרק ד : ט).  ולנח הוא מתגלה משום שהוא היה חריג בהתנהגותו וברמתו המוסרית הגבוהה יחסית לבני דורו, התנהגות שבעקבותיה נאמר עליו שהיה " צדיק תמים". לעומתם המקרא לא מספר שום פרט חריג על אברם או על משפחתו, מעבר למה שהוא מספר על שאר צאצאי בני נח. אך את מה שמחסירה התורה שבכתב, משלימה פעמים רבות התורה שבע"פ.המדרש אומר:

"..ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וגו'.... אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום, וראה בירה אחת דולקת אמר: תאמר שהבירה זו בלא מנהיג, הציץ עליו בעל הבירה, אמר לו אני הוא בעל הבירה, כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר: תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג, הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם " (בראשית רבה (וילנא) פרשה לט )

ניתוח מדרש זה מראה שאברם היה בעל סקרנות אינטלקטואלית, הוא לא קיבל כל דבר כמובן מאליו. הוא שואל חוקר ומתעניין, אך השאלה היא מה גורם לאברם להעלות את שאלותיו. הדרשן אומר ". וראה בירה אחת דולקת אמר: תאמר שהבירה זו בלא מנהיג" משפט שניתן להבינו בשתי משמעויות מנוגדות:

א.      בירה דולקת – מצודה או עיר כמשל לעולם, כשהיא מוארת. כלומר הוא שואל האם ייתכן עולם כל כך יפה בלא הנהגה עליונה. האם תיתכן מערכת כוכבים מזהירה כל – כך מבלי שיהיה לה מכוון.

ב.      בירה דולקת – מצודה או עיר עולה בלהבות. כלומר כיצד ייתכן עולם מושחת, שהגיע לשפל המדרגה, עד שלבסוף הושמד ע"י מי המבול. האם אין מי שישגיח על העולם לבלתי יושמד. האם אין מי שיחוקק חוקים ויאכוף אותם? במילים פשוטות האם עולם זה הוא בלי מנהיג?

בעל מדרש זה רוצה לומר שאברם בשונה מהאחרים, שהתגלות ה' אליהם הייתה ביוזמת ה', הרי שההתגלות ה' לאברם הייתה משום שהוא זה אשר חיפש את ה'. אברם היה היוזם לגלות את האל, ובשל כך הוא נבחר להפיץ את יחודו של האל בעולם. הרמב"ם מתאר את התפיסה התיאולוגית שהייתה נפוצה  בקרב עמי קדם, תפיסה פגאנית שהאמינה בעץ באבן ובכוכבים, ודווקא היא זו אשר דרבנה את אברם לחקור את סוד קיומו ומהלכו של העולם, הוא לא נכנע לחוק העדר!

"..וכיון שארכו הימים נשתכח השם הנכבד והנורא מפי כל היקום ומדעתם ולא הכירוהו, ונמצאו כל עם הארץ הנשים והקטנים אינם יודעים אלא הצורה של עץ ושל אבן .. אבל צור העולמים לא היה שום אדם שהיה מכירו ולא יודעו אלא יחידים בעולם כגון: חנוך ומתושלח נח שם ועבר, ועל דרך זה היה העולם הולך ומתגלגל עד שנולד עמודו של עולם והוא אברהם אבינו." (רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק א הלכה ב )

בהמשך דבריו מכנה הרמב"ם את אברם בתואר "איתן" כלומר אחד שהולך נגד בזרם, מתוך אמת פנימית אבסולוטית. תחילה מתוך ידיעה שהחברה האנושית טועה ובגדול, ובהמשך מתוך הכרת האמת כי יש מנהיג לבירה, היא לא מתנהלת ע"י כוכבים ולא ע"י עצים ואבנים. ההיפך כל אלה מונהגים ע"י אל אחד. דבריו של הרמב"ם יכולים ללמד אותנו פרק מאלף בנחישות ובדבקות במשימה שנראית אבודה מראש. לכן ראוי להתבונן בהמשך דבריו ולקבל את התחושה שחש אברם בחיפושו אחר דרך האמת

".כיון שנגמל איתן זה התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן והתחיל לחשוב ביום ובלילה והיה תמיה היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד ולא יהיה לו מנהיג ומי יסבב אותו, כי אי אפשר שיסבב את עצמו, ולא היה לו מלמד... ולבו משוטט ומבין עד שהשיג דרך האמת והבין קו הצדק מתבונתו הנכונה, וידע שיש שם אלוה אחד והוא מנהיג הגלגל והוא ברא הכל ואין בכל הנמצא אלוה חוץ ממנו," (רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק א הלכה ג)

ואכן כאשר אתה בטוח כי הצדק איתך, סופו שהוא גם יראה. ולראיה רוב העולם הוא עולם מונוטאיסטי שלוש הדתות הגדולות מובילות את האמונה באל אחד. הרד"ק בפירושו לספר ישעיה מצין כי הקב"ה ראה את מאמציו של אברם, ולכן הוא פונה אליו כדי להיות זה אשר יביא לעולם את בשורת המונוטאיזם.

" מי העיר ממזרח - והוא אברהם אבינו שהעיר אותו האל לצאת מארץ מזרח שהיתה ארץ מולדתו. כמו שאמר ארצה בני קדם והעיר אותו האל מבית עובדי פסילים.."(רד"ק ישעיהו פרק מא פסוק ב )

 במקום שנכשלו : חנוך ומתושלח נח שם ועבר אברם יצליח, כיצד?  תחילה עליו לצאת מתוך ד' – אמותיו, עליו לצאת גם מהסביבה הקרובה ביותר, " מארצך וממולדתך ומבית אביך". דווקא מהסביבה הטבעית. כן גם לחקר האמת יש מחיר כבד, והוא רק בתחילת דרכו. אך כדי

 לדעת יותר ולהבין יותר יש להתחיל ללכת. גם  אם הצעידה  נראית כהליכה אל הבלתי נודע, היא תמיד עדיפה על הישיבה בחוסר מעש. מה גם  שיש לו הבטחה מפורשת כי האל הוא המנווט, " אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" או כפי שאומר הרד"ק שמהפיכה כזו חייבת לא רק  את תמיכתו של האל, אלא בעיקר את הגנתו. דעות שמציג אברם מחייבות אומץ ונחישות, משום שהם מערערות את המבנה החברתי והתרבותי של המקומות שבהם הוא מציג את אמונתו החדשה. יש לא מעט אנשי דת שיראו בו כופר שדמו הפקר.

".. והאמת שהיה אומר להם עזבו העכו"ם כי אין בהם ממש ועבדו מי שברא העולם והיה מלמד אותם דרכי האמונה, היש פלא כזה איש אחד בין כל בני הארץ שהיו כולם עכו"ם ומוכיחם על אמונתם ולא פחד מהם וממלכיהם מי העיר לבבו לעשות זה הלא אנכי ה'".."(רד"ק ישעיהו, שם).

נסיונותיו של אברהם.

המשנה בפרקי אבות מציינת שאברהם נתנסה בעשרה ניסיונות "עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם, להודיע כמה חבתו של אברהם אבינו עליו השלום: (משנה מסכת אבות פרק ה משנה ג ). חלקם עולים מפשט הכתוב חלקם מצוינים במדרשים שונים.גם כאן עלינו לשאול האם עזיבת הבית והמשפחה הוא לא נסיון מספיק חזק, עד כדי כך שיש צורך לנסותו בכל כך הרבה ניסיונות ששיאם הניסיון הנורא מכל - עקידת יצחק? חז"ל כדרכם עונים על שאלה זו בדרך משל:

"..ה' צדיק יבחן ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו, אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מספיק לקוש עליהם אחת עד שהוא שוברם, ומי הוא בודק בקנקנים יפים אפילו מקיש עליהם כמה פעמים אינם נשברים, כך אין הקב"ה מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים שנאמר ה' צדיק יבחן וכתיב (בראשית כב) והאלהים נסה את אברהם..., א"ר אלעזר משל לבעל הבית שהיה לו ב' פרות אחת כחה יפה, ואחת כחה רע, על מי הוא נותן את העול לא על זאת שכחה יפה, כך הקב"ה מנסה את הצדיקים שנאמר ה' צדיק יבחן.." (בראשית רבה (וילנא) פרשה לב ד"ה ג כתיב )

ע"פ מדרש זה הצדיק משול לסחורה משובחת שאותה נוהגים להציג לפני הקונה, היא לא תבייש את המוכר, היא תעמוד בציפיות. ובדרך אחרת הצדיק יכול לסבול את הניסיונות העומדים לפניו בדומה לשתי הפרות השונות בכוחן, לכן הוא נבחר ע"י האל לשמש מופת לבני דורו בדבקות האדם באל. ואכן הניסיון הראשון שאברם מתנסה בו עם הגיעו לארץ כנען היה מעין לעג לתמימותו של אברם, כזכור ה' מבטיח לאברם: ברכה כבוד ועושר כל כך גדולים, שיקרינו גם על כל מי שימצא בסביבתם ורוצה בטובתם. וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה , וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה: "(בראשית פרק יב: ב), אך במקום כל ההבטחות האלה נאמר:"וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ  (בראשית פרק יב: י ) לא רק שהוא לא מצליח להשתקע בארץ כנען ולראות ברכה בעמלו, הוא נאלץ להמשיך את נדודיו, שמביאים אותו לניסיון הבא, לקיחת אשתו לבית פרעה. כאן מתגלה לכאורה סדק ראשוני בביטחונו של אברם באל.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ: וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ: אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ: (בראשית פרק יב: יא – יג)

לשונו של רש"י קצרה, חדה ורומזת על תרעומת מסוימת בדבר התנהגותו של אברם "למען ייטב לי בעבורך - יתנו לי מתנות" (רש"י בראשית פרק יב פסוק יג ), רבי יעקב צבי מקלנבורג בפירושו הכתב והקבלה מביא פירוש נועז במיוחד. הוא טוען כי כוונת אברהם באומרו בעבורך, היא במשמעות של בשבילך – למענך ולא במשמעות של בגללך. הוא מרחיק לכת וטוען כי הוא אף משחרר אותה מקשרי הנישואין שבניהם כדי שאם תיבעל ע"י פרעה היא לא תהיה תחת המעמד של אשת איש. וע"י כך כבודה לא יוחלל! אולם הרמב"ן נותן פירוש שכנראה קולע לדעתו המרומזת של רש"י :

"..ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו, והיה לו לבטוח בשם שיציל אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו, כי יש באלהים כח לעזור ולהציל. גם יציאתו מן הארץ, שנצטווה עליה בתחילה, מפני הרעב, עון אשר חטא, כי האלהים ברעב יפדנו ממות. ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה. במקום המשפט שמה הרשע והחטא.." (רמב"ן בראשית פרק יב פסוק י )

לשיטתו של הרמב"ן, אברם היה צריך לנהוג אחרת בכל אחד מהנסיונות הראשונים שנתנסה מיד עם בואו לארץ כנען. והראיה אברם לא התיישב במצרים כפי שתכנן ולמעשה כמעט ולא השתנה דבר מרגע שהוא הגיע למצרים ועד שגורש בחזרה לארץ כנען.יותר מכך, כאשר הוא נפרד מלוט הוא מגלה, דווקא בעזרתו של לוט, כי גם בארץ כנען יש שטחי מרעה ומחיה טובים כבארץ מצרים:"ויִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת ה' אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה כְּגַן יְקֹוָק כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם (בראשית פרק יג : י)

 לא רק על התנהגות אברם מעביר הרמב"ן ביקורת נוקבת. אלא גם על שרי כאשר זו מצווה על אברם לגרש את הגר כאשר היא בהיריון. אברם עומד כאן בניסיון נוסף בעל משמעות מוסרית. כיצד הוא איש החסד יגרש את הגר הנושאת ברחמה את בנו יחידו.

"..ותענה שרי ותברח מפניה - חטאה אמנו בענוי הזה, וגם אברהם בהניחו לעשות כן, ושמע ה' אל עניה ונתן לה בן שיהא פרא אדם לענות זרע אברהם ושרה בכל מיני הענוי.." (רמב"ן בראשית פרק טז פסוק ו )

הניסיון הוא בחירה בין שני ערכים או יותר, שעומדים בפני המתנסה בהם, ולא תמיד ברורה הדרך הנכונה שעליו לבחור. בדיעבד רק התוצאה מעידה אם בחירתו נכונה. כך במקרים של אברם וכך במקרה של כל אדם. וגם אז זה לא יהיה הוגן ולא יהיה רצוי לשפוט את הבחירה של האדם. לכן המשנה בפרקי אבות אומרת: "..ואל תדין את חברך עד שתגיע למקומו.." (משנה מסכת אבות פרק ב משנה ד ). וכדי שממש לא נצטרך להגיע למקומו של חברינו חז"ל תיקנו לנו תפילה ובקשה שלא נצטרך לבוא לידי ניסיון

"..יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתרגילני בתורתך ודבקני במצותיך ואל תביאני לידי חטא ולא לידי עבירה לא לידי ניסיון ולא לידי בזיון ותרחיקני מיצר הרע ודבקני ביצר הטוב.." (סדר רב עמרם גאון ברכות השחר ד"ה יהי רצון )

שבת שלום ומבורך

 בן שושן אלעזר.