תפריט

בס

בס"ד

לך לך מארצך – אדם מחפש משמעות ודרך

פרשת לך לך – חשון תשע"ג

בפרשת השבוע – לך לך,  הקב"ה מתגלה לאברהם (אברם) ומצווה עליו להתחיל לנוע ליעד בלתי ידוע –" ויּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ " (בראשית יב) מדוע הקב"ה בוחר דווקא באברהם? הרי אין לנו שום מידע על פועלו של אברהם, שבגללו הוא זכה להתגלות האל, ולכל ההבטחות שהבטיח הקב"ה? או כפי ששואל האברבנאל:

"..למה זה יעדו בכל הטובות האלה, ומה זכות נמצא בו שבעבורו נתן לו כל השכר הזה? כי הנה הכתוב לא ספר קודם לזה דבר מצדקת אברהם כמו שספר מנח שהיה איש צדיק תמים.." (אברבנאל, לפרשת לך לך)

כדי לנסות להבין את מהות ציווי הקב"ה לאברהם, ראוי שנתבונן בסמיכות הפרשיות, נח – לך לך. שהרי הציווי לאברהם בא לאחר חטא דור הפלגה, חטא שבא לידי ביטוי בכך שאנשי הדור ההוא לא היו מעוניינים לישב את כל חלקי העולם, הם לא מוכנים לנדוד למקומות רחוקים. אברהם הוא הניגוד של דור הפלגה, הוא מחפש דרך ומשמעות, ומבחינה מנטאלית הוא מוכן לנדוד, שהרי את הבסיס לתפיסה זו הוא מקבל כבר בבית אבא "... וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ ... וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם..." (בראשית יא:לא) ומן הסתם ייתכן שהיו עוד משפחות שבחרו לנדוד, אלא שיש לשים לב למניע ההגירה, יש מי שמשנה מקום מתוך צורך בנוחות חומרית – שיפור איכות חיים. ולעומתו יש מי שמוכן להרחיק נדוד, כדי למצוא משמעות לחיים, תנאי הסביבה הם לא המניע העיקרי. כמאמר ה"דברי אלימלך":

"...וזה יש לרמוז בהכתוב שלפנינו – לך לך מארצך וגו' היינו לך להלאה והתרחק מן לך מכוונת הנאתך וטובתך...והיאך תבוא לזה? כשתתבונן מארצך וממולדתך, היינו כשתדע ותבין כי מה שכוונתך לטובת עצמך הוא מסבת ארציות וחומר גופך..." (דברי אלימלך, בראשית פרשת לך לך)

קשה מאוד לעזוב את סביבת המחיה הבסיסית ביותר – הבית, לכן חז"ל שמים לב שציווי האלוקי לאברהם, מתחיל בהנתקות רעיונית מהמעגל הרחוק יותר – הארץ, דרך הסביבה הקרובה – העיר ורק לבסוף  הוא מתבקש לעזוב גם את הבית, החממה שאמורה להגן עליו.

לכאורה, קיים גם מאפיין דומה בין דור הפלגה לאברהם – סקרנות אינטלקטואלית, שניהם מעניינים לחקור, אך בעוד שדור הפלגה מעוניין להגיע פיזית לשמים, " וַיּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְראשׁוֹ בַשָּׁמַיִם.." (בראשית יא:ד). אברהם רוצה להכיר קודם את העולם שבו הוא חי."..וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם...וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו מִנֶּגֶב וְעַד בֵּית אֵל עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר..."(בראשית יג:א). אנשי דור הפלגה מעוניינים בתנועה אנכית כלפי מעלה, תנועה שהיא נגד חוקי הפיסיקה, ואילו אברהם תנועתו אופקית, הוא יכול לחוש את נפלאות הבריאה בצורה מוחשית, אך מי שמעוניין בחקירה של העליונים, יגלה שתמיד כדור הארץ מושך אותו בחזרה אל קרקע המציאות. וזו כנראה אחת הסיבות שבגללן הקב"ה פונה דווקא אליו. מוסר השכל - אם תתפעל ממעשה הבריאה ומיופייה, בבחינת:"...מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ.." (תהלים קד:כד) תבין שיש מנהיג לעולם. אך זכור, אומר הקב"ה לאברהם, דבר זה לא תצליח לחקור כאשר אתה נמצא בסביבה הטבעית שלך. מדוע? על כך אומר המלבי"ם:

"...אמר לו שתכלית היציאה הוא שיפרד מדעותיהם וממעלליהם הנשחתות, כי האדם יקנה תכונות ומדות. א] מן הארץ מאוירה ומזגה ומערכת מזלה. ב] מן העיר ששוכן בה ומקום מולדתו שלומד וממנהגיהם ומדותיהם. ג] מבית אביו, וצוה ה' שעם היציאה הגופניית תהיה גם יציאה מחשביית, שיפרד מטבע ארצו שהיה מזגה רע וממדות אנשי מולדתו.." (מלבי"ם בראשית ב:א)          

החברה שאתה חי בה, נגועה בפילוסופיה שגויה על מהות העולם, אתה לא תצליח להגיע להבנת המשמעות של בורא אחד לעולם בסביבה פאגנית זו. אבל במקום אחר, שההשפעה שלהם עליך תהיה קטנה יותר, תוכל להתמקד בצורה טובה יותר על מהות בריאת העולם ובוראו.

לך לך – היה בתנועה מתמדת.

אי אפשר להסתכל על הציווי "לך לך" רק במימד הגיאוגרפי, אין כאן כוונה להעתקת מגורים בלבד, אלא יש ברצונו של האל להשתמש באברהם גם כשליח מצווה המבשר את המונותאיזם בעולם. לשם כך הוא חייב להיות בתנועה מתמדת כל הזמן, ואם הוא חושב שהגיע העת לנוח, אזי נכונה לו הפתעה, דווקא בארץ המובטחת הוא חווה את תחושת הרעב! ואם תאמר, הרי לא לשם כך הביאו הקב"ה לארץ ישראל? תגלה שיש משמעות גם לדבר זה, רצוני לומר, שבעימות של אברהם מול עבדי פרעה, יבוא לידי ביטוי ההבדל בין הדרך החדשה שאברהם מעוניין להציג – החסד והמוסר, לדרך המצרית הקלוקלת שכל תפיסתה היא מילוי התאוות וסיפוק היצרים.

למעשה מלבד הצורך להציג את הדרך החדשה של האמונה באל אחד, היה עליו לשמש גם כמודל לדרך חיים ומוסר החברתי, שבמרכזה עומדת הדאגה לזולת ולחלש בחברה, דבר שמשתקף היטב בעיקר במדרשים המתארים את מידת הכנסת האורחים שבה הצטיין אברהם.

עתה ברור מדוע אברהם לא מחכה להוראות האל כדי לדעת מה עליו לעשות, בעקבות הרעב בארץ כנען. ברעב שפוקד את ארץ כנען, הוא רואה גורם מדרבן להמשך ה"לך – לך", אל עבר אופקים חדשים, שבהם הוא יוכל להפיץ את אמונתו ותורתו החדשה.אם כך ברור כעת מדוע הוא לא בוחר באפשרות הטבעית יותר בעקבות ניסיון זה - לחזור לאור כשדים, אלא ממשיך לעבר יעד אחר – למצרים: "...וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ.." (בראשית יב:י) התנהגותו של אברהם דווקא במבחן הראשון שלו בארץ המובטחת, לא בא כדי לגרוע מאמונתו של אברהם, אלא שלזכותו יש לומר שאמונה ויצר ההישרדות הטבעי של האדם בחיפושיו אחרי מקורות מזון, לא חייבים לסתור זה את זה.

 

שבת שלום ומבורך                                    בן שושן אלעזר

 

דף הבית

דבר המנהלת

ספר מחזור 2016

ההיסטוריה של רוגוזין

האמנה הבית ספרית

תקנון ביה"ס תשע"ח

זכאות לתעודת גמר

עיקרי המשמעת

לוח צלצולים

לוח חופשות תשע"ח

פעילויות ואירועים

למידה בשעת חירום

כתבות ופרסומים

ספריית רוגוזין

פרשת השבוע

קיר הזיכרון

המסע לפולין תשס"ח

המסע לפולין תש"ע

המסע לפולין תשע"א

המסע לפולין תשע"ז

לתלמידים

מקצועות הלימוד

עיתון ביה"ס

צוות היועצים

מערכת שעות תשע"ח

לוח מבחנים

מועדי בגרויות

מאגר משימות אוריינות

שיעורים פרטיים חינם

מסך חכם

תמונות מארכיון קרית גת

חינוך פיננסי

למורים

חלופות בהערכה

כלים דיגיטליים

השתלמויות במודל

תוכניות עבודה

להורים

מדריך שומרי מסך

הנחיות בעקבות גל הטרור

שירותי בריאות לתלמיד

תקנות תעבורה

חוברת הדרכה להורים

קישורים

דואר מורים ותלמידים

תקשוב ואינטרנט באורט

ציוני בגרות


צור קשר