תפריט

בס

בס"ד

 

ראש השנה התש"ע

 

על משמעותו של הלוח העברי

 

המצווה הראשונה שנצטוו בני ישראל כעם, הייתה הכנת לוח עברי: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות פרק יב:ב ), מה חשיבות היתר שניתנה למצווה זו דווקא? ייתכן כי עם שהיה שרוי בעבדות, תקופה ממושכת מאוד במצרים, לא יכול לחוש את תחושת השחרור מבלי לבצע פעולה משמעותית, פעולה זו היא הלוח שיקבע סדר יום וזמנים, שהרי זמנו של העבד נמצא בידי האדון, הוא המחליט על סדר הזמן ועל פעולותיו ומהלכיו של העבד. ואילו האדם החופשי - זמנו נתון בידו, הוא האדון לעצמו. כך בניית הלוח הלאומי מבטאת בצורה המוחשית ביותר את שחרור העם מהעבדות, עתה זמנו ואורח חיו של העם נתונים בידיו, ויותר מכך דרך הלוח הוא יכול ליצור את תרבותו ולהביאה לידי ביטוי, בצורה כזו שהיא תעבור מדור לדור. ואכן, הלוח העברי הוא הכלי המקשר בין כל חלקי העם, בין אם זה בארץ, ובין אם זה בגולה. כולם חוגגים בו זמנית את מועדי ישראל. כולם יונקים את התרבות והמורשת היהודית דרך הלוח העברי, גם אם יהדותם מסתכמת בכך שהם נולדו כיהודים וכל קשר בינן לבין הדת הוא קשר רופף לחלוטין. כן גם הם יהודים לכל דבר ועניין, יש לכולם מכנה משותף -  הלוח העברי. הוא הקושר אותם לעם היהודי.

הלוח העברי יש בו שילוב של השנה הירחית והשנה השמשית. יש בו את קידוש החודש, ויש בו את הצורך לשמור על הקשר בין עונות השנה למועד העברי, האבן –עזרא אומר בפירושו לספר שמות:

".והשם צוה בתורתו לשמור מועד במועדו, כי אמר שמור את חדש האביב ועשית פסח לה' (דבר' טז, א). והנה אם לא ימצא אביב בחצי החדש, נעשה הפסח בחדש הסמוך אליו. וככה קרא חג השבועות, חג הקציר (שמות כג, טז), וסכות - חג האסיף (שם), כי הקציר והאסיף תלוים באביב.." (אבן עזרא שמות פרק יב פסוק ב  )

 הצורך לשמור על פסח שיחול תמיד בתקופת האביב, והנגזר ממנו שיהיו כל שאר המועדים בעונות קבועות של השנה, הוא אשר הוליד את השלוב בין שנה ירחית לשנה שמשית, אך הוא הוליד גם שנה בת שלושה עשר חודשים (שנה מעוברת),  במקום שנה רגילה בת שנים עשר חודשים.

והנה צוה לשמור ימי חדש הלבנה, ויהיו המועדים זמניהם שמורים. ומשה לא הזכיר בתורה שנספור י"ב חדש או י"ג, רק אמר בחדש שנמצא אביב בו נחל לספור, והוא יקרא ראשון בין שתהיה השנה מי"ב חדש או י"ג. (אבן עזרא שמות, שם  )

 

קידוש החודש

כדי לקרש את החודש, היו צריכים לבוא עדים בפני בית דין ולהעיד שראו את המולד, בית הדין שהיה מורכב מחכמים שהבינו גם באסטרונומיה, היו מתחקרים את העדים ואם הגיעו למסקנה שהם עדי אמת, היו בית הדין מכריזים "מקודש מקודש" כלומר מרגע זה חל ראש חודש. עדות לידע באסטרונומיה יש בדבריו של רבן גמליאל, שהיה גם נשיא הסנהדרין:

".. פעם אחת נתקשרו שמים בעבים ונראית דמות לבנה בעשרים ותשעה לחדש, כסבורים העם לומר: ראש חדש, ובקשו בית דין לקדשו. אמר להם רבן גמליאל: כך מקובלני מבית אבי אבא: אין חדושה של לבנה, פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה, ושני שלישי שעה ושבעים ושלשה חלקים.  (תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף כה עמוד א  )

למרות הידע שהיה בידי חכמים, היו לא מעט מחלוקות האם לקדש את החודש, האם בית הדין תיחקר כהלכה את העדים והגיע למסקנה נכונה, דבר המחדד את  השאלה: מה אם בית הדין טעה בקידוש החודש? דבר זה משמעותי בייחוד כאשר מדובר בחודש תשרי, שהוא לא רק ראש חודש, אלא גם ראש השנה, וממנו נגזר גם יום הכיפורים, חג הסוכות ושמיני עצרת, שהרי אם בית דין טועה, אזי באופן תיאורטי כל העם מחלל את יום הכיפורים, ויושב בסוכות בתאריך שהוא לא התאריך הנכון! אכן אפשרות זו קיימת. אולם גם כאן בדומה לסוגיה בדבר "תנורו של עכנאי", באה לידי ביטוי עוצמתם וסמכותם של חכמים שבכל דור ודור, הד למקרה כזה מובא  באגדה התלמודית הבאה:

 

באו שנים ואמרו: ראינוהו בזמנו, ובליל עיבורו לא נראה. וקיבלן רבן גמליאל. אמר רבי דוסא בן הורכינס: עדי שקר הן; היאך מעידים על האשה שילדה, ולמחר כריסה בין שיניה? אמר לו רבי יהושע: רואה אני את דבריך. שלח לו רבן גמליאל: גוזרני עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכפורים שחל להיות בחשבונך.

רבן גמליאל מקבל עדות רעועה כביכול, ובכל זאת מחליט לקדש את החודש, בניגוד לדעתם של רבי דוסא ושל רבי יהושע. רבן גמליאל החרד למוסד הסנהדרין, ובעיקר לאפשרות שכל אחד יעשה דין לעצמו, מאלץ את רבי יהושע שהיה בעצמו  אב בית דין, לחלל את יום הכיפורים כפי שעולה בחשבונו של רבי יהושע, למרות שבאופן תיאורטי טענותיו יכלו להיות צודקות. ולכן רבי יהושע מצטער, כאן נכנס לתמונה רבי עקיבא.

הלך ומצאו רבי עקיבא מיצר. אמר לו: יש לי ללמוד שכל מה שעשה רבן גמליאל עשוי, שנאמר (ויקרא כג) אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אתם - בין בזמנן בין שלא בזמנן, אין לי מועדות אלא אלו.

רבי עקיבא מנסה לשכנע את רבי יהושע שאין ברירה, אלא למלא אחר ההוראות של מנהיג הדור, גם אם הוראה זו לכאורה שגויה. הוא מביא סימוכין לדבריו מהפסוק: ". אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אתם.." לשיטתו של רבי עקיבא פסוק זה נותן סמכות לחכמים לקבוע את קידוש החודש והשנה, ופועל יוצא מכך שהם מקדשים גם את החגים והמועדים. רבי יהושע אכן משתכנע והולל אל רבן גמליאל.

"..... נטל מקלו ומעותיו בידו, והלך ליבנה אצל רבן גמליאל ביום שחל יום הכפורים להיות בחשבונו. עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו, אמר לו: בוא בשלום רבי ותלמידי! רבי - בחכמה, ותלמידי - שקבלת את דברי. (תלמוד בבלי מסכת ראש השנה, שם )

רבן גמליאל, שהיה תלמידו של רבי יהושע, בטרם נתמנה לנשיאות, מעריך מאוד את התנהגותו של רבי יהושע, ואת קבלת סמכותו של רבן גמליאל עליו, ומברכו על כך. גם מדרש רבא לספר שמות, מחזק את טענתו של רבי עקיבא בדבר הסמכות הרחבה שניתנה לחכמים בקביעה משמעותית כל כך של קידוש החודש, ויותר מכך, מלכתחילה מחכה הקב"ה לקביעתם של ישראל בדבר קידוש החודש. והרי אמרנו שיש צורך בעדים שיעידו שראו את המולד על – מנת שאפשר יהיה לקדש את החודש,אולם אין חובה שעדים אלה יהיו חכמים דווקא, גם סתם עמך יכולים לקחת חלק בתהליך משמעותי זה.   

" אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבון העולם אימתי אתה עושה את המועדות, .. אמר להם אני ואתם נסכים על מה שישראל גומרין ומעברין את... אמר להם הקב"ה לישראל: לשעבר היה בידי שנא' (תהלים קד) עשה ירח למועדים. אבל מכאן ואילך הרי מסורה בידכם, ברשותכם אם אמרתם הן, הן אם אמרתם לאו לאו. מכל-מקום יהא החדש הזה לכם, ולא עוד אלא אם בקשתם לעבר את השנה הריני משלים עמכם לכך כתיב החדש הזה לכם.( שמות רבה (וילנא) פרשה טו ד"ה ב ד"א החדש )

 

מקורות שמות החודש העברי

אחד הדברים המעניינים בלוח העברי הוא, שאת מרבית שמות החודשים לא נמצא בתנ"ך, לא רק בגלל העובדה שגיבושו הסופי של הלוח הכתוב, התאחר עד למאה הרביעית לספה"נ. בתקופתו של הלל נשיאה, שהיה נכדו של רבי יהודה-עורך המשנה. אלה גם משום העובדה, ששמות החודשים בתנ"ך היו בעיקר שמות מספריים, כך ע"פ התנ"ך ניסן הוא דווקא החודש הראשון, ותשרי הוא החודש השביעי. כיום אנו משתמשים בשמות שמקורם הוא בגלות בבל (כשדים). לכן כאשר נמצא שם של חודש עברי בתנ"ך, הוא מתקשר בעיקר לטקסט העוסק בגלות בבל.

 

וכל שמות החדשים, אינם לשון קדש, כי אם לשון כשדים, על כן לא תמצא במקרא כתוב אחד מהם, רק בנבואות זכריה ודניאל, ועזרא ומגלת אסתר שהיו בגולה. וככה הפי' בחדש הראשון שנקרא ניסן בלשון כשדים, רק מצאנו בלשון הקדש שנקראו ג' חדשים בדרך אחרת. ירח זיו (מ"א ו, א), בירח האיתנים (שם ח, ב), בירח בול (שם ו, לח). ואם רדפנו אחר הפשט אין ירח זיו ניסן רק אייר (אבן עזרא שמות פרק יב פסוק ב  )

 

מקומה של ארץ – ישראל.

קידוש החודש ועיבור השנים היא סמכות הנתונה לחכמי ארץ ישראל בלבד. סמכות זו לא מעידה בהכרח על חכמה יתירה של חכמי ארץ – ישראל על חכמי הגולה, אלא היא באה להדגיש את חשיבותה של ארץ – ישראל כמקום מרכזי בהוויה היהודית. הערתו של הרמב"ם בהלכות קידוש החודש מחזקת את הדעה שגם כאשר קידוש החודש היה נעשה ע"פ ראית המולד ע"י עדים, היה קיים במקביל לוח מתמטי שע"פ כאמור היו מתחקרים את העדים ומקדשים את החודש.

 

כל שאמרנו מקביעות ראש החדש על הראייה ועיבור השנה מפני הזמן או מפני הצורך, אין עושין אותו אלא סנהדרין שבארץ ישראל, או בית דין הסמוכים בארץ ישראל שנתנו להן הסנהדרין רשות, ... אבל בזמן שאין שם סנהדרין בארץ ישראל אין קובעין חדשים ואין מעברין שנים אלא בחשבון זה שאנו מחשבין בו היום. ( רמב"ם הלכות קידוש החודש פרק ה הלכה א )

 

סיכומו של דבר

הלוח העברי, יותר משהוא בא להגדיר מערכת זמנים, הוא מגדיר זהות ותרבות של עם, ייחודו בכך שהגדרת הזמנים שבו, היא מהעבר הרחוק ומהעבר הקרוב. יש בו אירועים הקשורים לפולחן הדתי ומועדים המציינים אירועים היסטוריים הנוגעים לכל אחד מאיתנו. למעלה מאלף ושש מאות שנה חלפו מאז כונן הלוח הנוכחי, ונדמה כי הוא אחד הכלים החשובים שעזרו לעם שלמור על זהותו הלאומית. גם כאשר קהילות היו מנותקות פיזית מהעולם החיצוני אליהם, הם חגגו בו זמנית את מועדי ישראל, בין אם זה במזרח או במערב. העובדה כי תופעה זו התקיימה במקביל לתרבות שאליה היו חשופים יהודי הפזורה בגולה. מעידה יותר מכל על עוצמתו וחשיבותו של הלוח העברי, כמרכיב חשוב בשמירת הזהות היהודית.

 

                                                                                                שנה טובה ומבורכת.

בן שושן אלעזר.

 

 

 

 

חזרה לדף הראשי - פרשת השבוע

דף הבית

דבר המנהלת

ספר מחזור 2016

ההיסטוריה של רוגוזין

האמנה הבית ספרית

תקנון ביה"ס תשע"ח

זכאות לתעודת גמר

עיקרי המשמעת

לוח צלצולים

לוח חופשות תשע"ח

פעילויות ואירועים

למידה בשעת חירום

כתבות ופרסומים

ספריית רוגוזין

פרשת השבוע

קיר הזיכרון

המסע לפולין תשס"ח

המסע לפולין תש"ע

המסע לפולין תשע"א

המסע לפולין תשע"ז

לתלמידים

מקצועות הלימוד

עיתון ביה"ס

צוות היועצים

מערכת שעות תשע"ח

לוח מבחנים

מועדי בגרויות

מאגר משימות אוריינות

שיעורים פרטיים חינם

מסך חכם

תמונות מארכיון קרית גת

חינוך פיננסי

למורים

חלופות בהערכה

כלים דיגיטליים

השתלמויות במודל

תוכניות עבודה

להורים

מדריך שומרי מסך

הנחיות בעקבות גל הטרור

שירותי בריאות לתלמיד

תקנות תעבורה

חוברת הדרכה להורים

קישורים

דואר מורים ותלמידים

תקשוב ואינטרנט באורט

ציוני בגרות


צור קשר