תפריט

בס

בס"ד

 

עיון קצר במגילת אסתר

שבת זכור ופרשת תצווה – אדר תשע"ב

הקורא את מגילת אסתר, לא משער בנפשו שמגילה חביבה זו – אולי המפורסמת שבין ספרי המקרא, כמעט ולא נכנסה לקאנון המקראי, ולא לחינם הדבר. מבט בתוכן המגילה יגלה מיד שהיא עוסקת בעיקר בתככים ומזימות בארמונו של מלך זר – אחשורוש, ורק בגלל שיגעון גדלות של אחד השרים – המן, מקבלת המגילה תפנית בעלת השלכות על העם היהודי. זאת ועוד, אין שהם ה' מוזכר בה אפילו לא פעם אחת!

אין זו הפעם הראשונה שיהודים סובלים בשל תככים בחצרותיהם של שליטים, לכן לא ברור כלל ועיקר שיש מקום לסיפור מגילת אסתר בין שאר כתבי הקודש. הד לויכוח זה מצאנו בגמרא:

"...אמר רב שמואל בר יהודה: שלחה להם אסתר לחכמים: קבעוני לדורות! שלחו לה: קנאה את מעוררת עלינו לבין האומות. שלחה להם: כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס..." (מגילה ז:א)

בתחילה, אסתר מעוניינת שהיהדות תציין את נס הפורים בדרך כל שהיא, אפילו בגדר מסורת שתעבור בע"פ מדור לדור, כפי שיש עוד מסורות ניסיות רבות, שעוברות בין הקהילות השונות שביהדות. אבל חז"ל דוחים בקשה זו, משום שלשיטתם יש בכך סכנה של התגרות באומות העולם. תגובת אסתר לטענה זו, מרחיקת לכת עוד יותר, היות ובכל מקרה אירוע זה מצוין בספרי ההיסטוריה של מלכי מדי ופרס, לכן אני דורשת שנס פורים לא רק שיקבע כיום חג, אלא אף המגילה תהיה בין ספרי התנ"ך.

"...כתבוני לדורות. ולעיל אמר קבעוני לדורות, היינו דבתחלה שלחה להם לקבעה לקריי' בעלמא בעל פה ולי"ט ולא רצו, וכאשר אמרה להם: כבר כתובה אני, הודו לדבריה. חזרה ושלחה כתבוני שתהא אני כתובה בין הכתובים.." (טורי אבן מגילה ז:א)

אחת השאלות המעניינות כאן, היא כמובן, האם חכמים צריכים לתת את הדעת למחשבות עמים זרים בבואם לקבוע את הקאנון המקראי – התנ"ך? האם יש לדעת אומות העולם, מקום להשפיע על מבנהו ותוכנו של ספר הספרים היהודי? והאם אין מספיק פסוקים או תכנים המנבאים על סופם הרע של אומות העולם אשר יציקו או ירעו לישראל? אפשר עוד להרחיב את השאלות בנושא זה, אך נסתפק בדברי הרמב"ם:

"..ומפני שיחד אותנו הבורא במצותיו ובחוקותיו...קנאונו עובדי עבודה זרה כלם על דתנו קנאה גדולה, וילחצו מלכיהם בשבילה לערער עלינו שטנה ואיבה...ולהפך דתנו באונס בנצחון ובחרב... אבל הנוע השני - הם המחודדים משאר המלכיות והחכמים מיתר הלשונות...שמו כונתם לסתור דתנו ולהפר תורתנו בטענות שטוענים אליה ובקושיות שמחברים..וזה לא יצלח ולא זה.." (הרמב"ם אגרת תימן)

אמנם נאמר "בנפול אויבך אל תשמח". אבל לא זו הסיבה שתכתיב את לוח הזמנים היהודי, ובוודאי לא את חגיו ומועדיו. לשיטתו של הרמב"ם, האיבה לעם היהודי לא נובעת מהתנהגותו של העם, כשהוא נמצא בים הגויים, אדרבא, כשהעם מגלה רפיון וחנפנות, אזי הוא חשוף ביותר לשיגעונות השליטים הזרים. ובכלל, עצם היותנו מאמינים בתורה, היא בפני עצמה תריס בין העם לבין השליטים הזרים ואומות העולם.

ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה

אחת השאלות המעניינות היא כמובן התנהגותו של מרדכי - הוא לא מוכן לכרוע ולהשתחוות להמן, אע"פ שהדבר בצו המלך! מדוע? הרי בכך הוא לא מסכן רק את עצמו, אלא כדמות מכובדת וחשובה בקרב היהודים, הוא מסכן בכך את כל העם! ועוד, הרי חז"ל עצמם, אמרו על דרך המשל ".תעלא בעידניה סגיד ליה.."(מגילה טז:ב) [שועל שעולה לגדולה, כבד אותו], כלומר – אפילו כאשר אדם לא ראוי עולה לגדולה, כבד אותו. אם כן מדוע מרדכי מתנהג אחרת? על כך אומר ר' ברוך הלוי:

"..ומרדכי לא יכרע - וכי קנתרן היה ועובר על גזירת המלך, אלא כשצוה אחשורוש להשתחוות להמן, חקק עבודת כוכבים על לבו ונתכוין שישתחוו לעבודת כוכבים.." (תורה תמימה אסתר ג:ב)

אמנם ההשתחוות למי שעלה לגדולה הייתה מקובלת בתרבויות השונות, אפילו בני יעקב משתחווים ליוסף, עוד לפני שהם יודעים שהוא אחיהם. אבל חז"ל שהרגישו צורך להסביר את התנהגות מרדכי, שכאמור סיכנה את כל העם, אמרו שמעבר להשתחוות מתוך גינוני כבוד, היה כאן גם מאבק על רקע דתי, המן ביקש להפוך את ההשתחוות כלפיו, גם כביטוי לאמונה בע"ז, דבר שמרדכי לא יכול לעמוד בפניו.

סיבה נוספת היא היסטורית - מוצאו של המן: "..הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי..". כלומר המן מזרע עמלק, וכנגדו – מרדכי "..מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי..". מרדכי מיוחס לשבט בנימין עד קיש אביו של שאול. כזכור, ה' מצווה על שאול להלחם בעמלק עד חורמה:"..לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ, וְלא תַחְמל עָלָיו וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר.." (שמואל א טו:ג) שאול אכן מנצח את עמלק, אבל לא מסיים את המלאכה כפי שצווה ע"י האל:".. וַיַּחְמל שָׁאוּל וְהָעָם עַל אֲגָג וְעַל מֵיטַב הַצּאן וְהַבָּקָר.." (שם ט) בעקבות כך, הקב"ה מצווה על שמואל להדיח את שאול ולמנות את דוד למלך. אם כן, כאן יש סגירת מעגל בין שני צאצאים שהם אויבים זה לזה. עם זאת, הגמרא מציינת שיש לכאורה קושי לזהות את שבטו של מרדכי – יהודה או בנימין:

"..אמר רבי יהושע בן לוי: אביו מבנימין ואמו מיהודה. ורבנן אמרי: משפחות מתגרות זו בזו, משפחת יהודה אומרת: אנא גרים דמתיליד[שנולד] מרדכי, דלא קטליה דוד לשמעי בן גרא. ומשפחת בנימין אמרה: מינאי קאתי.[ממני בא]...רבי יוחנן אמר: לעולם מבנימין קאתי[בא], ואמאי[ולמה] קרי ליה יהודי - על שום שכפר בעבודה זרה. שכל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי.." (מגילה יב:ב יג:א)

מסקנת הגמרא – אע"פ שמרדכי משבט בנימין, נקרא גם ע"ש שבט יהודה, משום שהוא כופר בע"ז. ומה גם שכאן – במגילה, אנו נתקלים באחת הפעמים הבודדות שהמילה "יהודי" היא במשמעות של עם. יתכן שהדבר בא בשל כך שהגולים בפרס היו ממלכת יהודה.

 

שבת שלום ומבורך                                  בן שושן אלעזר

 

דף הבית

דבר המנהלת

ספר מחזור 2016

ההיסטוריה של רוגוזין

האמנה הבית ספרית

תקנון ביה"ס תשע"ח

זכאות לתעודת גמר

עיקרי המשמעת

לוח צלצולים

לוח חופשות תשע"ח

פעילויות ואירועים

למידה בשעת חירום

כתבות ופרסומים

ספריית רוגוזין

פרשת השבוע

קיר הזיכרון

המסע לפולין תשס"ח

המסע לפולין תש"ע

המסע לפולין תשע"א

המסע לפולין תשע"ז

לתלמידים

מקצועות הלימוד

עיתון ביה"ס

צוות היועצים

מערכת שעות תשע"ח

לוח מבחנים

מועדי בגרויות

מאגר משימות אוריינות

שיעורים פרטיים חינם

מסך חכם

תמונות מארכיון קרית גת

חינוך פיננסי

למורים

חלופות בהערכה

כלים דיגיטליים

השתלמויות במודל

תוכניות עבודה

להורים

מדריך שומרי מסך

הנחיות בעקבות גל הטרור

שירותי בריאות לתלמיד

תקנות תעבורה

חוברת הדרכה להורים

קישורים

דואר מורים ותלמידים

תקשוב ואינטרנט באורט

ציוני בגרות


צור קשר