תפריט

בס

בס"ד

וְדָל לא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ – האם התורה מצביע על חשש להעדפה מתקנת במשפט?

משפטים – שבט תשע"ב

פרשת משפטים שבאה מיד אחר שבני ישראל ניצבים לרגלי ההר במעמד הר סיני, באה לפרוט את התורה לחוקים מעשיים, כשהדגש ניתן למערכת המשפט והאכיפה. אבל, היות ואין לדיין אלא מה שעניו רואות, באה התורה ואומרת -"..וְדָל לא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ.."(שמות כג:ג). אמנם הנטייה בדרך כלל היא ללכת עם החזק דווקא, עם מי שידו משגת עורך דין טוב שיכול לזכות את שולחו, לכן באה התורה ומזהירה, גם מפני  ההליכה לקצה הנגדי– העדפת החלש במשפט, כדברי הרא"ם:

"..ודל לא תהדר בריבו- לא תחלוק לו כבוד לזכותו בדין ולומר דל הוא ואזכנו ואכבדנו. הוצרך הרב לפרש ההדור של דל על הטיית הדין לזכותו, מפני שאין דרך הדיין להדר, אלא העשיר.."( ר' אליהו  מזרחי - הרא"ם שמות כג:ג)

עשיית משפט צדק היא מלאכה קשה מאד, שהרי גם הדיין המוערך ביותר, הוא בסה"כ בן אדם המושפע ממראה עיניו ומשמע אוזניו, ויש סיכוי שיטה דין לכאן או לכאן, כדברי רש"י:

"...לא תשא פני דל - שלא תאמר עני הוא זה והעשיר חייב לפרנסו, אזכנו בדין, ונמצא מתפרנס בנקיות: ולא תהדר פני גדול - שלא תאמר עשיר הוא זה בן גדולים הוא זה, היאך אביישנו ואראה בבושתו..לכך נאמר ולא תהדר פני גדול.."(רש"י ויקרא יט:טו)

על כן אומר הנביא, שאם השופט ראוי שתהיה עליו רוח ה', חזקה עליו שדרכו תהיה:"..לא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ.."(ישעיהו יא:ג).

דמותו החיצונית ומעמדו של הנידון, הם הפרמטרים המשפיעים על כל אדם, בין שיתכוון ובין אם לאו. אנו מוצאים בספר תהילים, תפילה המיוחסת לדוד המלך, שבה הוא מבקש מהקב"ה שיתן לבנו חכמה ויכולת שיפוט, לא רק לכלל העם, אלא במיוחד לעניים שבו:"..לִשְׁלמה, אֱלהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ: יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט.."(תהלים עב:א-ב) האם הוא רומז על יחס מיוחד לעניים? קשה לדעת. אבל מול הטוענים –"יקוב הדין את ההר" היו לא מעט חכמים בספרות התנאית ובספרות האמוראית שנהגו עם החלש בחברה– לפנים משורת הדין, בכך שהקלו על העני וקיפחו את העשיר, ואפילו מצאו לכך סימוכין מן המקרא, כפי שמעידה האגדה:

. רבה בר בר חנן תברו ליה הנהו שקולאי חביתא דחמרא. שקל לגלימייהו, [הסבלים של רבה שברו לו חביות של יין, והוא לקח את גלימותיהם כערבון] אתו אמרו לרב. אמר ליה: הב להו גלימייהו. - אמר ליה: דינא הכי? - אמר ליה: אין,[באו הסבלים לפני רב וסיפרו לו את המעשה, והוא אמר לרבה להחזיר להם את הגלימות, אמר לו רבה כך הדין? אמר לו כן, ואסמכתא לדבר] למען תלך בדרך טובים. יהיב להו גלימייהו.[החזיר להם את הגלימות] אמרו ליה: עניי אנן, וטרחינן כולה יומא, וכפינן, אמרו ולית לן מידי [לבסוף, באו בטענה נוספת – עניים אנחנו ועבדנו כל היום, ועתה אנחנו רעבים ואין לנו כלום]. אמר ליה: זיל הב אגרייהו. - אמר ליה: דינא הכי? אמר ליה: אין [אמר רב לרבה – שלם להם משכורתם, שאל רבה כך הדין? אמר לו כן - שנאמר] וארחות צדיקים תשמר..."(בבא מציעא פג:א)

גישתו של רב הנראית כמפלה את העשיר לרעה דווקא, יש בה הרבה מן החוכמה, שהרי אין כאן ראיה של המשפט הבודד, אלא גם על משמעות ההשלכות שעלולות להיות לתוצאותיו. בחברה שבה מדובר - חברה חקלאית בעיקר, עבודות הסבלות היו נחלתן של בני המעמד הנחות יותר בחברה – כפי שהם מעידים:".. עניי אנן, וטרחינן כולה יומא, וכפינן.." לכן אם רב היה מרשיע את הפועלים היו לכך השלכות לגבי שאר הסבלים שהיו עלולים להימנע מעבודה זו, דבר שהיה עלול להחמיר את מצבם הכלכלי. ולכן, כשהתורה אמרה והזהירה "צדק צדק תרדוף" וכד' היא מעבירה מסר חד לדיינים – לצדק יש הרבה אופנים, שחובה על השופט לשים אותם לנגד עיניו.

לא תעשו עול במשפט

התורה חוזרת ומדגישה פעמים רבות את חובת הצדק במשפט:"..לא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפּט עֲמִיתֶךָ.."( ויקרא יט:טו).שאלה – האם מחוץ למשפט מותר לעשות עול? הרי ברור שהתשובה לכך תהיה שלילית, אם כן מה בא פסוק זה ללמדנו? נראה שחז"ל נתנו את דעתם לכך, שהשיפוט לא מתייחס רק למערכת המשפט בלבד, אלא הוא נוגע לכל תחום בחיי היום יום של האדם. כגון:"..ומהו משפט השנוי כאן, הוא המדה והמשקל והמשורה. מלמד שהמודד נקרא דיין, שאם שיקר במדה הרי הוא כמקלקל את הדין..."(רש"י ויקרא יט:לה).ר"א אבן עזרא מוסיף, עוד שני עניינים שבהם העול שנעשה, הרי הוא כאילו היה בפני בית הדין:

א. אזהרה זו לא מתייחסת רק לגבי השופט אלא גם כלפי העדים - "..לא תעשו עול על הדיינים והעדים ידבר..." (אבן עזרא ויקרא י:ט:טו)

ב. יש להיזהר בכבודו של הגר – "..וטעם לא תעשו עול - בעבור הגר, כטעם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו.." (ראב"ע שם לה)

ונראה להוסיף, אי עשיית עוול היא לא רק שפיטה ע"פ החוק היבש, לפעמים היא הסמכות שיש בידי השופט לחרוג ממסגרת החוק, כדי לעשות צדק! כדברי המלבי"ם:"...משפט, צדק. המשפט הוא כפי הדין, והצדק הוא לפי היושר לפנים משורת הדין בהשקף על העת והמקום והנדונים.."(ביאור המילות איוב ח:ג)

הרמב"ם בהלכות סנהדרין מצביע על גורמים שונים שעלולים לעוות את הדין, כגון:

א. הזמן המוקצה לכל צד להציג את טיעוניו- נתינת זמן מספיק לכל אחד לשטוח את טענותיו כראוי, היא אבן היסוד לבירור טענות הנידונים, הגבלת זמנו של אחד הצדדים, או הבעה של קוצר רוח לדבריו, יש בהם כדי להביא לעיוות הדין!"..אי זהו צדק המשפט...לא יהא אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך..." (רמב"ם הלכות סנהדרין פ"כא ה"א )

ב. יצירת תנאים חיצונים כדי להקטין את השפעת הגורם הסביבתי על שיקולי השופט "..אומר למכובד או הלבישהו כמותך עד שתדון עמו או לבוש כמותו עד שתהיו שוין..."(שם ה"ב)

ג. נתינת כבוד זהה לשני הנידונים, גם אחד מהם הוא בעל מעמד"..לא יהיה אחד יושב ואחד עומד אלא שניהם עומדים, ואם רצו בית דין להושיב את שניהם מושיבין, ולא ישב אחד למעלה ואחד למטה אלא זה בצד זה.." (שם ה"ג)

ברור שחלק מהדברים הנ"ל נהוגים בית-המשפט גם כיום. אבל על דבר אחד אין עוררין- בעידן המודרני, שבו לאמצעי התקשורת יש השפעה על כל רבדי החברה, כולל על השופטים, עבודתו של השופט נהיית קשה מיום ליום, והסיכוי למשפט צודק בהחלט הולכת וקטנה. לכן אין לנו להתפלל, אלא, שלא תצא תקלה מתחת ידי השופטים.

 

שבת שלום ומבורך                                     בן שושן אלעזר

 

 

דף הבית

דבר המנהלת

ספר מחזור 2016

ההיסטוריה של רוגוזין

האמנה הבית ספרית

תקנון ביה"ס תשע"ט

זכאות לתעודת גמר

עיקרי המשמעת

לוח צלצולים

לוח חופשות תשע"ט

פעילויות ואירועים

למידה בשעת חירום

כתבות ופרסומים

ספריית רוגוזין

פרשת השבוע

קיר הזיכרון

המסע לפולין תשס"ח

המסע לפולין תש"ע

המסע לפולין תשע"א

המסע לפולין תשע"ז

לתלמידים

מקצועות הלימוד

עיתון ביה"ס

צוות היועצים

מערכת שעות תשע"ח

לוח מבחנים

מועדי בגרויות

מאגר משימות אוריינות

שיעורים פרטיים חינם

מסך חכם

תמונות מארכיון קרית גת

חינוך פיננסי

למורים

שולחן עבודה אורט

משחוק בהוראה

חלופות בהערכה

כלים דיגיטליים

השתלמויות במודל

תוכניות עבודה

להורים

מדריך שומרי מסך

הנחיות בעקבות גל הטרור

שירותי בריאות לתלמיד

תקנות תעבורה

חוברת הדרכה להורים

קישורים

דואר מורים ותלמידים

תקשוב ואינטרנט באורט

ציוני בגרות


צור קשר