|
בס"ד
העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ
פרשת נצבים וילך - אלול תשע"א
בפרשת
ניצבים, מכנס משה את העם כדי להביאם בברית עם הקב"ה,
כדברי רש"י:"..מלמד שכנסם משה לפני הקב"ה ביום מותו להכניסם
בברית.."( רש"י דברים כט:ט) כך משתמע גם מדברי הכתוב:
"..אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלהֵיכֶם
רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשׁטְרֵיכֶם כּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל:
.. מֵחטֵב עֵצֶיךָ עַד שׁאֵב מֵימֶיךָ: לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה'
אֱלהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר ה' אֱלהֶיךָ כּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם.."
(דברים כט:יד)
אולם
המשך הכתוב מגלה שהברית לא מחייבת רק את החותמים, אלא גם קבוצת
התייחסות נוספת שלא נוכחת במעמד זה:
וְלא
אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנכִי כּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹאת וְאֶת הָאָלָה
הַזאת:
כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה'
אֱלהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פּה עִמָּנוּ הַיּוֹם.."
(דברים כט:ט-יד)
דברי
רש"י לפסוק זה מציינים שהברית מחייבת גם את כל צאצאיהם עד עולם:
"..ואת אשר איננו פה - ואף עם דורות העתידים להיות.." (רש"י דברים
כט:יד) אחת השאלות העקרוניות ואולי גם המוסריות העולה לנוכח
דברים אלה היא: הייתכן לכרות ברית ולחייב את מי שלא נולד עדיין? על כך
עונה המלבי"ם:"..ומובן שלא יתכן כריתת ברית עם אשר איננו פה. לכן
בהכרח שאשר איננו פה המה שיבואו מיוצאי חלציהם של אלו אשר ישנו פה
ועמהם כרת הברית.." (מלבי"ם דברים כט:יד) כלומר, הטובה שבה
יזכו יוצאי חלציהם של מי שקיבלו עליהם את הברית במעמד זה, תלויה בהכרח
בקיום מערכת המצוות והחוקים הנדרשים מהעם. שהרי הברכה תלויה במעשה,
וכשם שהאבות זכו בברכה בשביל התנהגותם, כך יוכלו גם הבנים לזכות באותה
ברכה. למה הדבר דומה, לאב שקנה כלי עם הוראות יצרן, לימים הוא מעביר את
הכלי לבנו, הרי ברור הדבר שהעברת הכלי לא תשנה כהוא זה את הוראות
התפעול והאחזקה של הכלי. כך הדבר, הקב"ה
נותן לעם חוקים ומצוות כדי שהם יתקיימו כעם בר קיימא ולא כעם בר חלוף.
וכדי שהדבר יקרה אין ברירה אלא ללכת בדרכי האבות.
השמים והארץ עדים
לכל
ברית יש שני צדדים, שניהם חותמים על הנאמר, לאחר שעיינו והסכימו לתנאים
הנזכרים בה. אולם בברית זו הקב"ה הוא המכתיב את התנאים, הוא השליט הוא
הריבון, וברור שאין כאן מעמד שוויוני כלל ועיקר!
לכן הוא מעמיד כעדים את מי שקיימים לעולם, את השמים ואת הארץ. כיצד הם
מעידים? על כך אומרת הגמרא:
"..אמר רבי יוחנן: שלשה מפתחות בידו של הקדוש ברוך הוא שלא נמסרו ביד
שליח, ואלו הן: מפתח של גשמים, מפתח של חיה, ומפתח של תחיית המתים.
מפתח של גשמים – דכתיב: יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר
ארצך בעתו.."
(בבלי תענית ב:א)
לפי
דברי הגמרא, השמים והארץ, משקפים את רמתו המוסרית של העם ע"י איכות
מילוי תפקידם בעולם. אם העם הולך בדרך הישר, אזי יתקיים הפסוק: "..
יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו.." (דברים
כח:יב) וכפועל יוצא מכך "..וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם
וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.."(ויקרא
כו:ד) המדרש מציין את בחירתם של השמים והארץ כעדים דוממים, הממלאים את
רצונו של האל, ללא כל ציפייה של קבלת שכר, כדי שהעם ילמדו מהם
קל-וחומר, ומה עדים אלה שלא מקבלים שכר או עונש על תפקודם, ממלאים את
רצונו של הקב"ה ללא עוררין, אתם, בני ישראל שזוכים לטובות הרבה, לא כל
שכן שאתם חייבים למלא את רצו האל!
"..אמר
לו הקדוש ברוך הוא למשה אמור להם לישראל הסתכלו בשמים שבראתי לשמשכם
שמא שינו את מדתם או שמא אמר גלגל חמה איני עולה מן המזרח ומאיר לכל
העולם כולו...הסתכלו בארץ שבראתי לשמשכם שמא שינתה את מדתה שמא זרעתם
בה ולא צמחה או שמא זרעתם חטים והעלת שעורים..והלא דברים קל וחומר ומה
אלו שנעשו לא לשכר ולא להפסד..לא שינו את מדתם, אתם שאם זכיתם אתם
מקבלים שכר ואם חטאתם אתם מקבלים פורענות..על אחת כמה וכמה שאתם צריכים
שלא תשנו את מדותיכם.."
(ספרי
דברים האזינו פיסקא שו )
לענ"ד,
נראה שבבחירת עדים אלה יש עניין נוסף. בעיני החברה הקדומה, צבא השמים
נתפס כחלק מהפולחן הדתי, לכן קיימת סכנה שגם עם ישראל יבוא לידי
התנהגות דומה: "..ופֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ
אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כּל צְבָא
הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם.."(דברים
ד:יט) וכדי שלא יחשוב האדם לעבוד לשמש או לירח, או לכל צבא השמים,
מציין הקב"ה שהם עצמם עושי דברו של האל. באופן דומה שלא יחשבו בני
ישראל להידמות למי שעובדים לעץ ולאבן "...וְהָעלָה עַל רוּחֲכֶם
הָיוֹ לא תִהְיֶה אֲשֶׁר אַתֶּם אמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם
כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן.." (יחזקאל כ:לב)
שהרי גם הארץ תתן פריה רק במצוותו של הקב"ה.
שבת
שלום ומבורך בן שושן אלעזר
|
