תפריט

בס

בס"ד

 

בין דור המבול לדור הפלגה

נח – תשרי תשע"א

 

שני אירועים מרכזים יש בפרשת נח – המבול ולאחריו דור הפלגה:המבול בא לעולם בעקבות חטאם המתמשך של בני דורו של נח, אשר הצליחו להרגיז את הקב"ה עד כדי השמדת העולם הראשוני. אולם אם נתבונן במקורות חז"ל ניווכח לדעת שזו לא הפעם הראשונה שהקב"ה מחליט להרוס את העולם שהוא ברא.

"..אמר רבי תנחומא: בעונתו נברא העולם, לא היה העולם ראוי לבראות קודם לכן. אמר רבי אבהו: מכאן שהקדוש ברוך הוא היה בורא עולמות ומחריבן, בורא עולמות ומחריבן, עד שברא את אלו. אמר: דין הניין לי יתהון לא הניין לי. אמר רבי פנחס טעמיה דרבי אבהו: וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, דין הניין לי יתהון לא הניין לי.."( בראשית רבה ט:ב)

טענתו של רבי תנחומא שהעולם הזה לא היה ראוי להיבנות בזמן קדום יותר, או כפי שאומר קהלת: "... הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּו ..." (קהלת ג:יא) מביא את רבי אבהו לידי מסקנה שהקב"ה ברא עולמות אחרים ומסיבות שונות הוא החריבן[1]. יתכן שההרס של העולמות הקודמים היה השמדה מוחלטת של כל החי והצומח שנבראו על פני כדור הארץ עד לכדי ריק[2], השמדה כזו שהתורה מתארת את תוצאותיה כ"תהו ובוהו", וייתכן אפילו לפרש את המושג "תהו ובוהו" כמין עיסה המעידה על עוצמת החורבן של העולמות הקודמים, שממנה נברא העולם המתואר בספר בראשית[3]. אולם, דברי הרמב"ן בפירושו לספר בראשית, נראים סותרים את דברי המדרש, בדבר קיומן של עולמות קודמים וממילא את קיומו של חומר גלם שממנו נוצר העולם הקיים.

"...ועתה שמע פירוש המקרא על פשוטו נכון וברור - הקב"ה ברא כל הנבראים מאפיסה מוחלטת ואין אצלנו בלשון הקדש בהוצאת היש מאין אלא לשון "ברא" ואין כל הנעשה תחת השמש או למעלה, הווה מן האין התחלה ראשונה אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק מאד, אין בו ממש, אבל הוא כח ממציא, מוכן לקבל הצורה, ולצאת מן הכח אל הפועל, והוא החומר הראשון, נקרא ליונים "היולי" ואחר ההיולי לא ברא דבר, אבל יצר ועשה, כי ממנו המציא הכל והלביש הצורות ותקן אותן..." (רמב"ן  בראשית פרק א:א )

לשיטתו של הרמב"ן, הפועל ברא, משמש לתיאור יצרת דבר מה ממצב של יש מאין, "... ואין אצלנו בלשון הקדש בהוצאת היש מאין אלא לשון ברא..." אולם כאשר מתבוננים בהמשך דברי הרמב"ן חייבים לשים לב להערה מאוד מעניינת:

 "..ודע, כי השמים וכל אשר בהם חומר אחד, והארץ וכל אשר בה חומר אחד - והקב"ה ברא אלו שניהם מאין, ושניהם לבדם נבראים, והכל נעשים מהם.." (הרמב"ן, שם)

טענתו של הרמב"ן מצביעה על שתי בריאות נפרדות, ויש איפוא להבחין בין החומר השמימי לחומר הארצי, כך שכל מה שנוצר הוא תוצאה של החומרים המרכיבים את השמים והארץ: "... ושניהם לבדם נבראים, והכל נעשים מהם..." באמירה זו יש אולי כדי לתת פתח גם לדעה שהיו עולמות אחרים שמחומריהם נוצר העולם הנוכחי, עולם המבוסס על העולם שהיה לפני המבול.

החורבן שהביא הקב"ה במי המבול, אמנם משמיד את העולם שמתואר במעשה הבריאה, אך משאיר ממנו זכר – את נח ובני ביתו, בנוסף לבעלי – החיים שהוא מצווה להעלות איתו לתיבה. נשאלת השאלה, מדוע בניגוד לגורלם של העולמות הקודמים, עולם זה משאיר זכר לעולם שהושמד במי המבול? יתכן לומר כי הסיבה לכך קשורה לאמירתו של הקב"ה "...דין הניין לי, יתהון לא הניין לי.." [ זה ראוי לי, ההם – הקודמים, לא ], כלומר למרות שהרמה המוסרית של אדם ובהמה לאחר הבריאה הגיעה לרמה ירודה כל כך, עד ששיחת כל בשר את דרכו על הארץ, אין זה אומר שצריך לברוא הכל מחדש, אפשר לשפר ולתקן[4], אפילו ע"י הרס כמעט מוחלט! העובדה שנח ובני משפחתו נבחרו להצמיח את העולם החדש יש בה כדי להעיד שהקב"ה רואה בו את האדם הראוי, "..כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה.."  (בראשית ז:א)זאת כמובן בניגוד לשאר הנבראים שהיו בדורו. אולם גישתם של חלק ממדרשי חז"ל ופרשני מקרא, מעוררת תמיהה רבה משום שהם מוצאים לנכון לדרוש את נח לגנאי, מדוע? הרי התורה מעידה עליו " נח איש צדיק תמים היה בדורותיו.." (בראשית ו:ט) נראה שחז"ל רצו לתת ביטוי לתפיסה שהאדם הצדיק לא יכול לבדו להציל את העולם, אולם יש ביכולתו כדי להשפיע על הסביבה שבה הוא חי אם הוא מעורב עם הבריות. הגנאי שדורשים את נח, הוא אם כן לא מההיבט הרוחני, או כזה של השחתת מידות, אלא דווקא על כך שנח לא תרם לסביבתו להתנהג  בדרך מוסרית וערכית ברמה גבוהה יותר. אולם לאחר דור המבול אנו פוגשים תופעה מעניינת.

".. וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים:וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם: וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר:וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ.." (בראשית פרק יא:א-ד)

 לכאורה מצב אידיאלי של מעורבות חברתית, כלום מדברים בשפה אחת וחושבים מחשבה אחידה, ורצונם למצוא מקום מגורים שיחסוך מהם את הצורך לפוץ על – פני כל הארץ! גישה הפוכה לחלוטין לזו של דור המבול, ששלחו ידם בחמס ובגזל בנוסף להשחתת המידות, והנה קם דור שדברים אלה לכאורה רחוקים מהם. או  כדברי הראב"ע:

"...וטעם שפה אחת, לשון אחת...וטעם דברים אחדים, בעבור שימצא היום בכל לשון דברים שלא יבינום כל אנשי הלשון. ובימים ההם דברי חכם וכסיל היו אחדים.... וטעם וימצאו בקעה. שבקשו מקום טוב לבנות מדינה עד שמצאו זאת הבקעה. ופי' בקעה - ערבה ישרה הפך הרכסים.."(אבן עזרא בראשית פרק יא פסוק א )

אם כך מה חטאם של דור הפלגה, שאלה שאכן נשאלה ע"י חז"ל כשהצביעו על כך שחטאם של דור המבול צוין ופורש במקרא, לעומת זאת לא צוין כל חטא במעשי דור הפלגה! ההיפך כל מה שמתואר הוא לכאורה דבר מבורך. אולם מה שהתורה מחסירה, משלימים לנו חז"ל בדברי המדרש: "... ויאמרו הבה נבנה לנו עיר. זאת הית' עצת שרי הדור להמליך את נמרוד על כל המין האנושי.." (ספורנו, בראשית יא:א) מה רע בכך שימלוך מלך על המין האנושי, הרי זהו טבעו של עולם אף בימינו? יש מנהיגים בעלי שיעור קומה השולטים על אוכלוסיות רבות אוכלוסין. אולם אם נתבונן בכוונת האמיתית של אנשי דור הפלגה, נראה שיש כאן מרד נגד בורא עולם:

"...ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם...שתהיה כמגדל ויצא בכל המין האנושי, שם גובה מקומה וגודל עירה באופן שתחשב אלהי האלהים אצל כל בני האדם ואליה ידרשו כלם. והכונה בזה היתה שהמלך על אותה העיר ימלוך על כל המין האנושי בהיות שם דרישת כלם..." (ספורנו, שם)

לדברי הספורנו – מטרתם הייתה להעמיד על העולם אל ממין אנושי, בעיר שתהייה עירו של האל. כיצד? מיד לאחר בריאת האדם חוזר הקב"ה על הציוי, למלאות את הארץ או לכבוש אותה – במובן של להתיישב בה. כך היה  בעולם שלפני דור המבול, לאחר שהוא בורא את האדם: "..ויְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ .." (בראשית א:כח) וכך הדבר כאשר הקב"ה חוזר על ציוי זה גם בעולם שלאחר המבול:"...וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ.." (בראשית פרק ט ) והנה מסתבר שהשלב הראשוני במרד נגד הקב"ה הוא הפרת הצו הראשוני של האל לאדם, צו הדורש ממנו להתיישב בכל חלקי הארץ ולפתח אותה. לכן עצם העובדה שהם בוחרים להתיישב במקום אחד במקום על פני כל הארץ. יש בה כד להעיד על התרסה ברורה של דור המבול כלפי הקב"ה בהפרם צווי זה. אולם לשיטתו של הרמב"ן אין זה החטא העיקרי של דור הפלגה, שהרי לא תיתכן התיישבות של כל אוכלוסיית העולם במקום מרוכז אחד:

"...ואנשי הפלגה על דברי רבותינו מורדים בבוראם. ורודפי הפשט (ראב"ע ורד"ק), אומרים שלא היה דעתם אלא שיהיו יחד מחוברים כי הגיד הכתוב דעתם 'פן נפוץ', ולא ספר עליהם ענין אחר. ואם כדבריהם יהיו טיפשים, כי איך תהיה עיר אחת ומגדל אחד מספיק לכל בני העולם, או שמא היו חושבים שלא יפרו ושלא ירבו, וזרע רשעים יכרת..." ( רמב"ן בראשית יא:כ)

לכן נראה כי עיקר החטא של דור הפלגה מתבטא בעיקר בכוונה לתת  מעמד של אל בידי מי שיהיה השליט של העיר – נמרוד לשיטתם של פרשנים אחדים. דבר  שהוא בבחינת "מקצץ בנטיעות", כלומר כפירה בבורא עולם. כפי שעולה מהמשך דברי הרמב"ן:

. אבל היודע פירוש שֵם, יבין כוונתם ממה שאמרו 'ונעשה לנו שם', וידע כמה השיעור שיזמו במגדל לעשותו, ויבין כל העניין, כי חשבו מחשבה רעה, והעונש שבא עליהם להפרידם בלשונות ובארצות מדה כנגד מדה, כי היו קוצצים בנטיעות ..." ( רמב"ן שם)

הערתו של הרמב"ן בדבר העונש שהוא מדה כנגד מדה, מצריך ביאור:הגמרא במסכת סנהדרין מציינת את חטאי דור הפלגה בעיקר סביב נושא המגדל אותו הם בנו, ולכן עונשם היה בהתאם לכוונותיהם השונות בבניית המגדל[5]:  

"... א''ר ירמיה בר אלעזר נחלקו לג' כיתות אחת אומרת נעלה ונשב שם ואחת אומרת נעלה ונעבוד עבודת כוכבים ואחת אומרת נעלה ונעשה מלחמה. זו שאומרת נעלה ונשב שם הפיצם ה', וזו שאומרת נעלה ונעשה מלחמה נעשו קופים ורוחות ושידים ולילין, וזו שאומרת נעלה ונעבוד עבודת כוכבים . [נענשו בעונש] כי שם בלל ה' שפת כל הארץ ..." (סנהדרין קט:א)

ע"פ זה ניתן להבין את דברי הרמב"ן:

א.      כנגד הרצון שלהם להתיישב בראש המגדל, דבר המעיד על יכולת תצפית ושליטה על מרחבים גדולים ביותר, שהרי מתוך כך שהם יכולים לצפות במעשיהם של כל בני האדם הנמצאים על פני הארץ,הם יכולים להטיל את מרותם עליהם. כאילו הם היושבים בראש המגדל היו בני אלים. לכן הקב"ה מגמד אותם ואת יכולתם ע"י פיזור לארבע כנפות תבל.

ב.      כנגד הרעיון של עבודה זרה, הקב"ה בולל את שפתם. מדוע דווקא נגד זה הקב"ה בולל את שפתם? נראה כי הרעיון בפולחן הדת טמון ביכולת השיח והתפילה של האדם לאלוקיו, לכן כאשר הם חוטאים בעבודה זרה הקב"ה פוגע בלשון[6]. אולם ניתן לומר דבר אחר, כי דווקא נגד שפה אחת ודברים אחדים, שמונעים את חופש הדעה וחופש הבחירה של האדם, הקב"ה מבלבל את שפתם של בני האדם, כדי שיוכלו להביע את דעתם באופנים שונים ללא מורא.

ג.       כנגד הרעיון שאפשר להתייחס לקב"ה אל בן אנוש חלילה, הקב"ה משנה את צלמם של חלקם לקופים שדים ורוחות.

 

סיכומו של דבר.

בין דור המבול לדור הפלגה יש מרחק קצר במושגים של זמנים היסטוריים, אולם חטאי האדם יכולים לבוא לידי ביטוי לא רק בדברים מנוגדים: גזל וחמס – דור המבול, שפה אחת ודברים אחדים – דור הפלגה. אלא אף בדברים מנוגדים בעלי דמיון, ושניהם מופיעים בפרשת נח, האחת לומר לך, שאל ימנע האדם את עצמו מלהביע את דעתו – חטאן של נח, והשנית, אל ימנע האדם את ביטוי דעתו של זולתו, חטאם של דור הפלגה.

 

 

 

שבת שלום ומבורך

אלעזר בן שושן 

 

 

 


 

[1] רבי אבהו מסיק מסקנה זו כנראה,  משום שהקביעה "בעונתו" מצביעה על בריאה העולם הזה,יחסית לזמן בריאה של עולמות אחרים. שהרי מימד הזמן הוא חסר משמעות, אם לא נוצר עולם קודם.

[2] כך מפרש החזקוני את הכתוב " תוהו ובהו..כלומר שממה וריקנות.."(בראשית א:ב)

[3] ראה הערתו של אבן עזרא "... ובספר יצירה תהו זה קו ירוק ובהו אלו אבנים מפולמות, והנכון כאשר אמר המתרגם ארמית..." (ראב"ע בראשית א:ב)וכן ראה: ספר הבהיר [אות ב] "..א"ר ברכיה מאי דכתיב והארץ היתה תוהו, מאי משמע היתה שכבר היתה, ומאי תהו דבר המתהא את בני אדם, ומה בהו, אלא תהו היתה וחזרה לבהו, ומאי בהו, דבר שיש בו ממש דכתיב בהו, בו הוא. וכן ספר הזוהר [ח"א ט"ז ע"א] "..והארץ היתה מקדמת דנא היתה.."

 

[4] ראה דברי הרד"ק,  "...את האדם, ולא כל האדם.." כלומר ע"י השמדה כמעט מוחלטת אפשר ליצור דבר טוב יותר! (רד"ק בראשית ו:ז) וכן "..וראוי לך שתמלט אתה וכל ביתך מן המבול כדי ליישב את העולם.." (שם, ז:א)

 

[5]  העובדה שחכמים מציינים שהיו כוונות שונות לבוני המגדל, מצביעה על בקיעים בעמדה האחידה שהם הציגו כלפי חוץ.

[6]  יש פרשנים כגון הרד"ק שטוענים שמשמעות הפסוק " שפה אחת" היא שהם השתמשו בלשון הקודש, ( רד"ק בראשית יא:א) לכן אפשר לטעון שכדי שלא ישתמשו בדבר קודש לצרכי חולין הקב"ה מבלבל את שפתם.

 

 

דף הבית

דבר המנהלת

ספר מחזור 2016

ההיסטוריה של רוגוזין

האמנה הבית ספרית

תקנון ביה"ס תשע"ח

זכאות לתעודת גמר

עיקרי המשמעת

לוח צלצולים

לוח חופשות תשע"ח

פעילויות ואירועים

למידה בשעת חירום

כתבות ופרסומים

ספריית רוגוזין

פרשת השבוע

קיר הזיכרון

המסע לפולין תשס"ח

המסע לפולין תש"ע

המסע לפולין תשע"א

המסע לפולין תשע"ז

לתלמידים

מקצועות הלימוד

עיתון ביה"ס

צוות היועצים

מערכת שעות תשע"ח

לוח מבחנים

מועדי בגרויות

מאגר משימות אוריינות

שיעורים פרטיים חינם

מסך חכם

תמונות מארכיון קרית גת

חינוך פיננסי

למורים

חלופות בהערכה

כלים דיגיטליים

השתלמויות במודל

תוכניות עבודה

להורים

מדריך שומרי מסך

הנחיות בעקבות גל הטרור

שירותי בריאות לתלמיד

תקנות תעבורה

חוברת הדרכה להורים

קישורים

דואר מורים ותלמידים

תקשוב ואינטרנט באורט

ציוני בגרות


צור קשר