תפריט

בס

בס"ד

 

צום הרביעי – יז בתמוז

פרשת  פנחס - תמוז  תשע"א

השבוע יחול צום י"ז בתמוז – צום הרבעי, ומסורת בידינו כי ישנם ארבעה צומות לזכר חורבן המקדש, כפי שהזכירם הנביא זכריה על-פי סדר החודשים העברי:

וַיְהִי דְּבַר-ה' צְבָאוֹת אֵלַי לֵאמֹר. כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית-יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּלוֹם אֱהָבוּ. (זכריה ח:יח-יט)

צום י"ז בתמוז כשאר הצומות שהזכיר הנביא זכריה, מטרתם אחת-לציין את האבלות על חורבן ירושלים והמקדש. אולם עולה השאלה – עד מתי נמשיך לצום בתאריכים אלה? ואם הצומות הם לזכר חורבן שני המקדשים, אזי כיצד נהגו בימי שיבת ציון כשהוקם הבית השני? כלומר - האם המשיכו לצום לזכר חורבן הבית הראשון גם לאחר בניית הבית השני?

שאלות אלה מתחדדות כמובן, גם לאור העובדה שעוד מימי האמוראים יש לא מעט מחלוקות, הן באשר לתאריך של הצומות - ובשל מה נקבעו בתאריכים אלה, והן סביב השאלה האם יש חיוב להמשיך צומות אלה לעד, או שתיתכן סיבה לביטולם. הגמרא במסכת תענית מתארת מחלוקת בין רשב"י לר' עקיבא בעניין הצומות וסדר הופעתם:

"..תניא, אמר רבי שמעון: ארבעה דברים היה רבי עקיבא דורש, ואני אין דורש כמותו. צום הרביעי - זה תשעה בתמוז שבו הובקעה העיר, שנאמר: בחודש הרביעי בתשעה לחדש ... ואני איני אומר כן, אלא: צום העשירי - זה חמשה בטבת שבו באת שמועה לגולה שהוכתה העיר, שנאמר:..בעשרי בחמשה לחדש לגלותנו בא אלי הפליט מירושלם לאמר הכתה העיר,[יחזקאל לג:כא] ועשו יום שמועה כיום שריפה..." (בבלי ראש השנה יח:א )

 מדברי הגמרא ומפסוקי הסימוכין שהיא מביאה לטענת התנאים, עולה בבירור כי קביעת הצומות הם בעיקר לזכר חורבן הבית הראשון, שהרי הנביאים היו בתקופת בית ראשון! גם מפירוש הראב"ע הטוען כי הבקעת העיר הייתה דווקא בתשעה לחודש תמוז – ולא בי"ז בו, ותשעה באב עיקרו היה דווקא בעשירי באב, יש בה כדי לחזק טענה זו.

"... והזכיר צום הרביעי [יז בתמוז] והוא היה בתשעה לחדש כי אז נבקעה העיר וצום החמישי [ט באב] כאשר הזכרתי בעשור לחדש. וצום השביעי [גדליה] אין הכתוב מספר ימי החדש והחולקי' אמרו כי הוא יום שהתענו בסוף חג הסוכות בעזרא והם תועים כי אז התענו בעבור מעל הגולה.." (אבן עזרא זכריה ח:יח )

מדברי הראב"ע ניתן להבין עוד שבחודש תשרי [החודש השביעי] היה צום שמטרתו להתפלל על החזרה מהגלות, ללא כל קשר ישיר לחורבן הבית, אולם כאשר נהרג גדליהו התקבל צום גדליה שכנראה בא במקום הצום שהיה בסוף חג הסוכות. בהמשך דבריו אומר הראב"ע כי חז"ל לא רצו להטריח ולגזור צומות מרובים על הציבור לכן הם ריכזו יום אחד בחודש שבו אירעו כמה דברים וקבעו צום אחד במקום מספר צומות.

".. והנה חכמינו ז"ל הניחו צום השביעי ועשירי כאשר היו לפנים, ובעבור כי בי"ז בתמוז נהרגו הכהנים בבית השם וחמשה דברים קרו בו קבעוהו בתענית ולא הטריחו על הציבור להתענות בתשיעי. וביום תשעה באב נלכד' ירושלם גם בפעם השנית גם נשרף בו הבית הראשון .." (אבן עזרא זכריה פרק ח פסוק יח )

מדברי הראב"ע קשה להבין האם הצומות שנקבעו לזכר חורבן הבית הראשון לא בטלו בעקבות בניית בית המקדש השני. שהרי אם בנית בית המקדש מסמלת את הגאולה יש מקום לחשוב שצומות יבוטלו. שאלה זו מפנים גם שארית הפליטה החוזרת מהגולה לאחר חורבן הבית הראשון, לנביא זכריה:" הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי הִנָּזֵר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים?" (זכריה ז:ג). שאלתם מתייחסת כמובן לצום תשעה באב, שמהותו הוא האבל על חורבן הבית הראשון, לכן שאלתם העקרונית היא, האם צריך להמשיך ולצום כאשר יש גאולה והבית החרב נבנה מחדש? תשובת ה' אל העם ניתנת באמצעות הנביא זכריה: "כִּי-צַמְתֶּם וְסָפוֹד בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּבִיעִי וְזֶה שִׁבְעִים שָׁנָה הֲצוֹם צַמְתֻּנִי אָנִי. וְכִי תאכְלוּ וְכִי תִשְׁתּוּ הֲלוֹא אַתֶּם הָאכְלִים וְאַתֶּם הַשּתִים " (שם ה-ו), לא כל כך ברורה, ואפילו מעלה תמיהה-האם הקב"ה כועס על עצם השאלה, או על עצם קביעת הצום. יותר מכך האם כל שבעים השנים שהעם צם לזכר החורבן, הדבר היה לשווא? "הֲצוֹם צַמְתֻּנִי אָנִי" – כלומר האם אני צריך את הצום הזה! מדוע? תשובת ה' בשלב זה אינה כולל צומות נוספים הקשורים לחורבן הבית, ובכלל ה' לא ציווה לצום לזכר החרבן!"..על כן צמתוני, צמתם בעבורי או לכבודי כי אני לא צויתי אתכם לצום.."( אבן עזרא זכריה ז:ה) נראה כי בתשובת הקב"ה יש חיזוק לטענה שהביא הראב"ע כי צום השביעי מייצג את הכמיהה לגאולה, לכן בתשובת ה'  נזכר רק ט – באב כזכר לחורבן, וצום השביעי כחלק מהתפילה לגאולה.

צריך לזכור כי שיבת ציון התאפשרה בעקבות הצהרת כורש המתיר ליהודי בבל לעלות ולבנות את בית המקדש ולשקם את חורבות ארץ ישראל. אולם רבים מהעם ובעיקר מהאליטה הישראלית בחרו דווקא להישאר בבל ולא לעלות עם שאר השבים. לכן שאלת העם היא במקומה, כלומר האם יש כאן התממשות נבואות הנחמה, או עצם העובדה שרוב העם עדיין בגולה והתנאים הקשים בארץ מקשים על ההתיישבות בה, יש בהם כדי להעיד שטרם הגיע זמן הגאולה אע"פ שהחלו בבניית בית המקדש.

מתשובתו של הקב"ה ניתן להבין כי הצום הוא לא מהות העניין, דווקא הפקת הלקח ושינוי ההתנהגות המוסרית בין אדם לחבירו, יש בהם כדי להשפיע יותר מכל צום ותענית. לכן כל עוד העם לא הפנים כי עליו לשפר את דרכו בתחומי המוסר החברתי, אזי לא שייך כל צום וכל תענית. כפי שמזכיר להם הנביא

"..אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם. וְאִישׁ אֶת-רָעַת רֵעֵהוּ אַל-תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם וּשְׁבֻעַת שֶׁקֶר אַל-תֶּאֱהָבוּ כִּי אֶת-כָּל-אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי נְאֻם-ה'.." (זכריה ח:טז-יז):    

 

שבת שלום ומבורך                                                         בן שושן אלעזר

דף הבית

דבר המנהלת

ספר מחזור 2016

ההיסטוריה של רוגוזין

האמנה הבית ספרית

תקנון ביה"ס תשע"ח

זכאות לתעודת גמר

עיקרי המשמעת

לוח צלצולים

לוח חופשות תשע"ח

פעילויות ואירועים

למידה בשעת חירום

כתבות ופרסומים

ספריית רוגוזין

פרשת השבוע

קיר הזיכרון

המסע לפולין תשס"ח

המסע לפולין תש"ע

המסע לפולין תשע"א

המסע לפולין תשע"ז

לתלמידים

מקצועות הלימוד

עיתון ביה"ס

צוות היועצים

מערכת שעות תשע"ח

לוח מבחנים

מועדי בגרויות

מאגר משימות אוריינות

שיעורים פרטיים חינם

מסך חכם

תמונות מארכיון קרית גת

חינוך פיננסי

למורים

חלופות בהערכה

כלים דיגיטליים

השתלמויות במודל

תוכניות עבודה

להורים

מדריך שומרי מסך

הנחיות בעקבות גל הטרור

שירותי בריאות לתלמיד

תקנות תעבורה

חוברת הדרכה להורים

קישורים

דואר מורים ותלמידים

תקשוב ואינטרנט באורט

ציוני בגרות


צור קשר