חידון חגי תשרי    
חזרה לדף הבית   תיכון רוגוזין קרית גת כתבה וערכה נטע פאר
שאלה 1
חודש תשרי על פי המקרא הוא:
החודש השביעי של השנה.
החודש הראשון של השנה.
החודש השני של השנה.
החודש השנים עשר.
שאלה 2
משמעות המושג "סליחות":
פרקי תפילות ופיוטים שתוכנם בקשה לסליחה, הנאמרים בחודש אלול.
שיר שהשתתף בפסטיבל הזמר העברי בשנת 1977 ושרה אותו הזמרת יהודית רביץ.
בקשת סליחה מחבר.
שיר אהבה שכתבה המשוררת לאה גולדברג בשנת 1938
שאלה 3
מסימני ראש השנה:
תפוח בדבש, רימון, ירקות כמו סלק וכרישה, ראש של דג או ראש כבש.
תמרים, שקדים, וכל מיני דברי מתיקה.
שבעת המינים: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, זית, רימון ודבש.
ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס, ערבה.
שאלה 4
"תשליך" הוא:
תפילה הנאמרת בראש השנה ליד מקווה מים, ובה בקשה להשליך את העוונות למים.
תפילה הנאמרת במוצאי יום כיפורים.
הלכה של טבילה במקווה להיטהרות לפני יום הכיפורים.
הלכה של חכמים להתרחץ בנהר בערב ראש השנה.
שאלה 5
"כתיבה וחתימה טובה":
מנהג של ילדים לחתום בספרי זכרונות.
תפילה הנאמרת ביום כיפורים.
מנהג של שליחת "שנות טובות" לפני ראש השנה.
מנהג בראש השנה לברך איש את חברו בברכה: "לשנה טובה תכתבו ותחתמו".
שאלה 6
מה הכוונה בביטוי: "עברות שבין אדם למקום" ?
עברות שנעשו בין האדם כלפי אלוהיו.
עברות שנעשו בכל מקום בארץ ישראל.
עברות שנעשו בין אדם לחברו.
עברות שלא ניתן לכפר עליהם.
שאלה 7
השופר שימש בעת העתיקה:
בערב שבת היו תוקעים בשופר שש תקיעות כדי להכריז על כניסת השבת.
כל התשובות נכונות.
להכריז על יציאה למלחמה, ולעורר את העם להלחם.
לטקסים, כדי להקהיל את העם למקום הכינוס.
שאלה 8
סדר תקיעת השופר הוא:
תקיעה, תרועה, שברים.
תרועה, שברים, תקיעה.
תקיעה, שברים, תרועה.
שברים, תקיעה, תרועה.
שאלה 9
"בין כסה לעשור" הוא כינוי:
לימים שבין " כסה" - היום בו הירח מכוסה, ולא נראה בשמים, ל"עשור" - ליום העשירי.
לעשרת ימי התשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים.
כל התשובות נכונות.
לימים המתחילים בא' תשרי ומסתיימים בי' תשרי.
שאלה 10
"הימים הנוראים" הוא כינוי:
לכל הימים של חודש תשרי, שהם ימי תשובה.
לימים של חודש אלול בהם נאמרים הסליחות.
לימים מראש השנה ועד יום כיפור, שהם על פי ההלכה ימי דין ומשפט.
למלחמת יום הכיפורים שחל בשנת 1973.
שאלה 11
מהן ה"כפרות"?
אוסף פיוטים ותפילות ליום הכיפורים.
מנהג הנערך לפני יום כיפור, ומטרתו לכפר על העוונות.
תפילה הנאמרת ביום הכיפורים, בו מבקשים כפרה על העוונות.
ביטוי חיבה השגור בפי האמהות לילדיהן.
שאלה 12
תפילת "כל נדרי" היא:
תפילה הנאמרת ע"י יהודי מאמין בעת שעורך את טקס התשליך.
תפילה הנאמרת כאשר יהודי מאמין מחליט לנדור נדר.
תפילה הנאמרת בימי הסליחות לפני ערב ראש השנה.
תפילה הפותחת את ערב יום הכיפורים, ונאמרת לפני שקיעת החמה.
שאלה 13
"ונתנה תוקף" :
פיוטים ומזמורים לשבת.
תפילה הנאמרת בראש השנה וביום הכיפורים.
שיר שכתבה והלחינה נעמי שמר.
פיוט הנאמר לאחר תפילת מוסף בראש השנה וביום הכיפורים.
שאלה 14
מהו ה"מחזור"?
תחילתו של מעגל השנה היהודי בסוף חודש אלול ובו קמים היהודים לסליחות.
חזרה על דברי שליח הציבור בבית הכנסת בערב ראש השנה.
ספר תפילות הנפרד מן הסידור, ובו התפילות לראש השנה, ליום הכיפורים, ולשלושת הָרְגָלִים.
ספר תפילות מיוחד המתחיל את מחזור קריאת התורה בשמחת תורה.
שאלה 15
"תפילת נעילה" היא:
תפילה הנאמרת בשמחת תורה כאשר נועלים את ספרי התורה בארון הקודש.
התפילה האחרונה הנאמרת ביום הכיפורים, והיא נועלת את יום זה.
תפילה הפותחת את השנה החדשה ונועלת את קודמתה.
תפילה הנועלת את אחרון חגי תשרי – שמיני עצרת.
שאלה 16
חוגגים את חג סוכות לזכר:
הסוכות שהקימו העולים לרגל לירושלים.
הישיבה של בני ישראל בסוכות לאחר יציאתם ממצרים.
הסוכות שהקימו רועי הצאן בארץ ישראל.
הסוכות שבנו בני ישראל בעונת האסיף במטעים ובכרמים.
שאלה 17
ארבעת המינים מסמלים את:
העלייה לרגל לבית המקדש בירושלים.
ארבעה טיפוסים בעם ישראל: הטעם משול לעשיית מצוות, והריח למעשים טובים.
ארץ ישראל וצמחייתה.
ארבע האמהות: שרה, רבקה, רחל ולאה.
שאלה 18
ה"אושפיזין" הוא כינוי ל:
מנהג לעריכת סעודת חג חגיגית בסוכה.
ירקות מבושלים כמו: דלעת סלק הנאכלים בערב ראש השנה.
כינוי לארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה, המברכים עליהם בסוכה.
אבות האומה שעל פי המסורת, מתארחים בסוכה: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד.
שאלה 19
"שמיני עצרת" הוא:
כל התשובות נכונות.
יום שמחת תורה, בו מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש ועורכים שבע הקפות.
היום האחרון של חג הסוכות שנקרא גם שמחת תורה.
יום בו מסיימים לקרוא את התורה, ומתחילים שוב לקרוא בפרשה הראשונה בספר בראשית.
שאלה 20
מה היא שמחת בית השואבה?
שמחה שנערכת מידי שנה בישוב בית השואבה באזור ירושלים.
חגיגה מיוחדת שנערכה בזמן שבית המקדש היה קיים, וקשורה לשאיבת מים לנסך.
פולחן שנערך בימי בית המקדש בו התיזו מים על העולים לרגל.
שמחה שנערכה בימי חג הסוכות בה מזמינים אורחים לסוכה.