חידון חגי תשרי    
חזרה לדף הבית   תיכון רוגוזין קרית גת כתבה וערכה נטע פאר
שאלה 1
חודש תשרי על פי המקרא הוא:
החודש השנים עשר.
החודש השביעי של השנה.
החודש הראשון של השנה.
החודש השני של השנה.
שאלה 2
משמעות המושג "סליחות":
שיר אהבה שכתבה המשוררת לאה גולדברג בשנת 1938
פרקי תפילות ופיוטים שתוכנם בקשה לסליחה, הנאמרים בחודש אלול.
בקשת סליחה מחבר.
שיר שהשתתף בפסטיבל הזמר העברי בשנת 1977 ושרה אותו הזמרת יהודית רביץ.
שאלה 3
מסימני ראש השנה:
תמרים, שקדים, וכל מיני דברי מתיקה.
שבעת המינים: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, זית, רימון ודבש.
תפוח בדבש, רימון, ירקות כמו סלק וכרישה, ראש של דג או ראש כבש.
ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס, ערבה.
שאלה 4
"תשליך" הוא:
תפילה הנאמרת במוצאי יום כיפורים.
תפילה הנאמרת בראש השנה ליד מקווה מים, ובה בקשה להשליך את העוונות למים.
הלכה של טבילה במקווה להיטהרות לפני יום הכיפורים.
הלכה של חכמים להתרחץ בנהר בערב ראש השנה.
שאלה 5
"כתיבה וחתימה טובה":
מנהג של ילדים לחתום בספרי זכרונות.
תפילה הנאמרת ביום כיפורים.
מנהג של שליחת "שנות טובות" לפני ראש השנה.
מנהג בראש השנה לברך איש את חברו בברכה: "לשנה טובה תכתבו ותחתמו".
שאלה 6
מה הכוונה בביטוי: "עברות שבין אדם למקום" ?
עברות שנעשו בין אדם לחברו.
עברות שנעשו בין האדם כלפי אלוהיו.
עברות שלא ניתן לכפר עליהם.
עברות שנעשו בכל מקום בארץ ישראל.
שאלה 7
השופר שימש בעת העתיקה:
לטקסים, כדי להקהיל את העם למקום הכינוס.
בערב שבת היו תוקעים בשופר שש תקיעות כדי להכריז על כניסת השבת.
כל התשובות נכונות.
להכריז על יציאה למלחמה, ולעורר את העם להלחם.
שאלה 8
סדר תקיעת השופר הוא:
שברים, תקיעה, תרועה.
תרועה, שברים, תקיעה.
תקיעה, שברים, תרועה.
תקיעה, תרועה, שברים.
שאלה 9
"בין כסה לעשור" הוא כינוי:
לימים המתחילים בא' תשרי ומסתיימים בי' תשרי.
כל התשובות נכונות.
לעשרת ימי התשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים.
לימים שבין " כסה" - היום בו הירח מכוסה, ולא נראה בשמים, ל"עשור" - ליום העשירי.
שאלה 10
"הימים הנוראים" הוא כינוי:
לימים מראש השנה ועד יום כיפור, שהם על פי ההלכה ימי דין ומשפט.
לכל הימים של חודש תשרי, שהם ימי תשובה.
למלחמת יום הכיפורים שחל בשנת 1973.
לימים של חודש אלול בהם נאמרים הסליחות.
שאלה 11
מהן ה"כפרות"?
אוסף פיוטים ותפילות ליום הכיפורים.
מנהג הנערך לפני יום כיפור, ומטרתו לכפר על העוונות.
ביטוי חיבה השגור בפי האמהות לילדיהן.
תפילה הנאמרת ביום הכיפורים, בו מבקשים כפרה על העוונות.
שאלה 12
תפילת "כל נדרי" היא:
תפילה הנאמרת בימי הסליחות לפני ערב ראש השנה.
תפילה הנאמרת ע"י יהודי מאמין בעת שעורך את טקס התשליך.
תפילה הפותחת את ערב יום הכיפורים, ונאמרת לפני שקיעת החמה.
תפילה הנאמרת כאשר יהודי מאמין מחליט לנדור נדר.
שאלה 13
"ונתנה תוקף" :
פיוטים ומזמורים לשבת.
שיר שכתבה והלחינה נעמי שמר.
תפילה הנאמרת בראש השנה וביום הכיפורים.
פיוט הנאמר לאחר תפילת מוסף בראש השנה וביום הכיפורים.
שאלה 14
מהו ה"מחזור"?
חזרה על דברי שליח הציבור בבית הכנסת בערב ראש השנה.
תחילתו של מעגל השנה היהודי בסוף חודש אלול ובו קמים היהודים לסליחות.
ספר תפילות מיוחד המתחיל את מחזור קריאת התורה בשמחת תורה.
ספר תפילות הנפרד מן הסידור, ובו התפילות לראש השנה, ליום הכיפורים, ולשלושת הָרְגָלִים.
שאלה 15
"תפילת נעילה" היא:
תפילה הפותחת את השנה החדשה ונועלת את קודמתה.
תפילה הנאמרת בשמחת תורה כאשר נועלים את ספרי התורה בארון הקודש.
התפילה האחרונה הנאמרת ביום הכיפורים, והיא נועלת את יום זה.
תפילה הנועלת את אחרון חגי תשרי – שמיני עצרת.
שאלה 16
חוגגים את חג סוכות לזכר:
הסוכות שהקימו רועי הצאן בארץ ישראל.
הסוכות שבנו בני ישראל בעונת האסיף במטעים ובכרמים.
הישיבה של בני ישראל בסוכות לאחר יציאתם ממצרים.
הסוכות שהקימו העולים לרגל לירושלים.
שאלה 17
ארבעת המינים מסמלים את:
ארץ ישראל וצמחייתה.
העלייה לרגל לבית המקדש בירושלים.
ארבעה טיפוסים בעם ישראל: הטעם משול לעשיית מצוות, והריח למעשים טובים.
ארבע האמהות: שרה, רבקה, רחל ולאה.
שאלה 18
ה"אושפיזין" הוא כינוי ל:
ירקות מבושלים כמו: דלעת סלק הנאכלים בערב ראש השנה.
כינוי לארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה, המברכים עליהם בסוכה.
מנהג לעריכת סעודת חג חגיגית בסוכה.
אבות האומה שעל פי המסורת, מתארחים בסוכה: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד.
שאלה 19
"שמיני עצרת" הוא:
יום שמחת תורה, בו מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש ועורכים שבע הקפות.
יום בו מסיימים לקרוא את התורה, ומתחילים שוב לקרוא בפרשה הראשונה בספר בראשית.
היום האחרון של חג הסוכות שנקרא גם שמחת תורה.
כל התשובות נכונות.
שאלה 20
מה היא שמחת בית השואבה?
חגיגה מיוחדת שנערכה בזמן שבית המקדש היה קיים, וקשורה לשאיבת מים לנסך.
שמחה שנערכת מידי שנה בישוב בית השואבה באזור ירושלים.
שמחה שנערכה בימי חג הסוכות בה מזמינים אורחים לסוכה.
פולחן שנערך בימי בית המקדש בו התיזו מים על העולים לרגל.