תפריט

בס

בס"ד

 

עיון קצר במגילת רות – חג השבועות

שבת נשוא – סיון תשע"א

 

רות, מייצגת את מעלתה של מידת החסד בצורה הבולטת ביותר[1], הן מצד התנהגותה כלפי נעמי, והן מבחינת השכר שהקב"ה נותן לה- מזרעה תצא המשכיות שושלת המלוכה. דרכה של רות אל חיק עם ישראל לא הייתה קלה, לא מההיבט הדתי תרבותי. שהרי נאסרו קשרי נישואין בין מואב לבין בני ישראל. כפי שהתורה מצווה:"..לא יָבא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה'... " (דברים כג:ד-ה). ובוודאי לא מההיבט הכלכלי, שהרי בעלה מת והיא נותרה חסרת כל, הנתונה לחסדי בעלי השדות, בשדות בית לחם.

יציאת אלימלך לשדה מואב

המגילה פותחת במידע שהניע את כל ההתפתחויות שיבואו אח"כ במגילה: "..וַיְהִי בִּימֵי שְׁפט הַשּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָנָיו.." (רות א:א). תחילתו של התהליך לא העיד על ההתפתחות הדרמתית שתבוא בעקבותיו. לכאורה סיפור על אדם שעושה את הדבר הנכון, מחפש מקורות מזון ופרנסה לבני ביתו בתקופת הרעב. אולם, עיון מדוקדק יגלה שבסיפור המגילה יש ביקורת נוקבת על התנהגותו של אלימלך, מדוע? הבה נתבונן בדברי רש"י:"..וילך איש - עשיר גדול היה ופרנס הדור ויצא מארץ ישראל לחוצה לארץ מפני צרות העין שהיתה עינו צרה בעניי' הבאים לדוחקו לכך נענש.." (רש"י א:א ) כלומר, דווקא בשעה שהיה בידי אלימלך לסייע לבני עמו בשנות הרעב והבצורת, הוא בוחר ללכת לרעות בשדות זרים[2]. נכון, קשה להבחין בביקורת הקשה על משפחת אלימלך בשלביה הראשונים של המגילה, אך כשרואים את יחס תושבי בית לחם לנעמי, ששבה ללא בעלה ושני בניה, מבינים את מידת הכעס שיש להם על משפחת אלימלך. וכך נאמר: "..וַיְהִי כְּבאָנָה בֵּית לֶחֶם וַתֵּהם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן וַתּאמַרְנָה הֲזאת נָעֳמִי.." (רות א:יט)  שובה של נעמי לבית לחם מעוררת מהומה ותדמה, כיצד תיתכן נפילה כזו גדולה "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא" כפי שאומר המלבי"ם: ".. כי נעמי היו לה תמיד עבדים ושפחות ובני בית ובצאתה מביתה היתה מוקפת מהמון רב ועתה ראו שלא באו רק כלה וחמותה שתיהם לבד כעניים נעזבים, עז"א ותהם כל העיר.." (מלבי"ם רות א:יט )

אך נראה כי מעבר לתמיהה שיש בדברים אלה, יש מידה לא מבוטלת של לעג באמירה: "הזאת נעמי" זאת שנטשה יחד עם בני ביתה את העם בשעתו הקשה? שאלה שיש לה השלכות על היחס אליה בהמשך המגילה, יחס של ניכור ואולי אפילו חרם ונידוי!

מידה כנגד מידה

חז"ל לא אסרו לחלוטין את היציאה מא"י, בוודאי לא כאשר המצב עדיין נסבל, בתוספתא נאמר: "..לא יצא אדם בחוצה לארץ אלא אם כן הולכין חיטין סאתים בסלע אמר ר' שמע' במה דברים אמו' בזמן שאין מוצא ליקח אבל בזמן שמוצא ליקח אפילו סאה בסלע לא יצא.." (תוספתא עבודה זרה פ"ד ה"ד)

כלומר כאשר יוקר המחירים הוא כל כך מופקע, ניתן למצוא פתח ולאשר הגירה מא"י. וגם אז, אומר ר' שמעון אם יש מספיק מצרכים בשוק, לא יצא למרות יוקר המחירים. ומי שיש ברשותו אמצעים כדי לקיים את עצמו, בוודאי לא יצא וישתתף עם הציבור בקשיי המצב[3]. לכן:

"..ר' שמעון אומ' אלמלך היה מגדולי הדור ומפרנסי ציבור ועל שיצא לחוצה לארץ מת הוא ובניו ברעב והיו כל ישר' קיימין על אדמתן שנאמר: ותהם כל העיר עליהם..מלמד שהייתה כל העיר קיימת ומת הוא ובניו ברעב.." (תוספתא עבודה זרה פ"ד ה"ד)

האירוניה שבמדרש זה, אלימלך שחשב להציל את עצמו בכך שבחר לנטוש את עמו בשעת מצוקה, דווקא הוא ובניו מתו, ושאר כל העם שרדו. יותר מכך, יד ההשגחה מציבה תמרור אזהרה בפני מי שרוצה לחקות את דרכו של אלימלך: "..וישאו להם נשים מואביות, שם האחת ערפה ושם השנית רות, וישבו שם כעשר שנים.." (רות א:ד). ייתכן ואלימלך רצה להתרחק מהעם רק לתקופת הרעב, אך סופו שבניו הרחיקו את העם מעליהם, והלא נאמר:".. בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו..." (מכות י:ב) ואכן הם נושאים נשים נוכריות, נישואין המבטאים את התרחקות בני אלימלך מעם ישראל, לא רק מבחינה כלכלית אלא גם מהיבט דתי – תרבותי. שהרי קשרי חיתון אלה דווקא עם בנות מואב, יש בהן להעיד על המרחק הרב שעברו בני אלימלך בהתרחקותם מעם ישראל.

כניסת רות לחיק עם ישראל

כיצד, רות מצליחה להיכנס לעם ישראל, למרות הציווי המפורש? נראה כי המגילה באה להעביר מספר מסרים, שהקו המנחה שלהם הוא מידת החסד. וכך אומר המדרש:

"..אמר ר' זעירא: מגילה זו אין בה, לא טומאה ולא טהרה ולא איסור ולא היתר. ולמה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים.." (רות רבה ב:טו)

ואכן, התעקשותה של רות לא לנטוש את נעמי בשעת מצוקה, ואף ללכת ללקט שעורים בשדות בועז כדי לחיות את נעמי ואת נפשה, הם מעשי החסד הבולטים בכל סיפור המגילה. כאשר רות חוזרת לנעמי, נאמר: ".. וַתּאמֶר נָעֳמִי לְכַלָּתָהּ בָּרוּךְ הוּא לה' אֲשֶׁר לא עָזַב חַסְדּוֹ.."(רות ב:כ)
התנהגותה של רות ויחסה לנעמי, לא נעלמת גם מעני בועז שאומר לה: "..הטבת חסדך האחרון מן הראשון, לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר.." (רות ג:י), וסופו במעשה חסד בעל ערך עליון ביהדות, להקים את שם המת, אמנם לא ע"י יבום, אבל ע"י גאולת השדה של נעמי, ובכך גם יש כדי להחיות את נעמי בכבוד, וגם לסמל את המשכיות שלשלת אלימלך, שהרי בסופו של דבר גם הוא היה מזרע המלוכה.

 

שבת שלום וחג שבועות שמח

בן שושן אלעזר

 


 

[1] המילה חסד חוזרת כחוט השני בכל פרקי המגילה, כדי להראות את מעלתה הרבה של מידה זו, מעלה שיש בכוחה לשנות קביעות חברתיות, שהן בבחינת ציווי.

[2] ראה דברי המלבי"ם על אתר: "..באשר היה איש עשיר היה ירא שהעניים יפלו עליו וישללו כל אשר לו, ובכ"ז לא הלך להשתקע רק לגור בשדי מואב עד יעבר זעם וגם לא לגור בעיר וכרך רק בשדי מואב כמתגורר בשדה לפי שעה, וכן הגם שהיה עת רעה ויגון לא יצא משם רק איש אחד לבד ויתר העשירים לא השתתפו בזה לצאת מא"י לח"ל.." (מלבי"ם רות א:א)

[3] ראה דברי השל"ה הקדוש המביא את הנאמר בספר החרדים: ".. וזה לשונו: וצריך כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל ולבא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו, כי תחלת עונינו שנקבע לנו בכיה לדורות, יען מאסנו בה.." (ספר חרדים דף ס' פרק נ"ט, בתוך: של"ה שער האותיות אות הקו"ף - קדושת המקום )

דף הבית

דבר המנהלת

ספר מחזור 2016

ההיסטוריה של רוגוזין

האמנה הבית ספרית

תקנון ביה"ס תשע"ח

זכאות לתעודת גמר

עיקרי המשמעת

לוח צלצולים

לוח חופשות תשע"ח

פעילויות ואירועים

למידה בשעת חירום

כתבות ופרסומים

ספריית רוגוזין

פרשת השבוע

קיר הזיכרון

המסע לפולין תשס"ח

המסע לפולין תש"ע

המסע לפולין תשע"א

המסע לפולין תשע"ז

לתלמידים

מקצועות הלימוד

עיתון ביה"ס

צוות היועצים

מערכת שעות תשע"ח

לוח מבחנים

מועדי בגרויות

מאגר משימות אוריינות

שיעורים פרטיים חינם

מסך חכם

תמונות מארכיון קרית גת

חינוך פיננסי

למורים

חלופות בהערכה

כלים דיגיטליים

השתלמויות במודל

תוכניות עבודה

להורים

מדריך שומרי מסך

הנחיות בעקבות גל הטרור

שירותי בריאות לתלמיד

תקנות תעבורה

חוברת הדרכה להורים

קישורים

דואר מורים ותלמידים

תקשוב ואינטרנט באורט

ציוני בגרות


צור קשר