תפריט

בס

בס"ד

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם – יסוד המשפט העברי

פרשת משפטים ושבת שקלים – שבט תשע"ג

לאחר שבני ישראל עמדו למרגלות הר סיני ושמעו את עשרת הדברות, שהם הבסיס לכל חוקי התורה, באה פרשת משפטים ופותחת במוטיב המרכזי של התורה: "דרך ארץ קדמה לתורה"  כלומר, מקבץ החוקים הראשוני שמבקש הקב"ה להעביר לעם עוסק בעניינים חברתיים הנחוצים לקיומה של חברה תקינה. ומעניין כי הפרשה פותחת מיד בחוקי העבד העברי. מדוע?  וכי היא  לא יכלה לפתוח קובץ זה בציווים חברתיים אחרים? אלא רצתה התורה ללמדנו מוסר השכל, כפי שקב"ה מתחיל את עשרת הדברות, המהוות את המסד ליחסים בין האדם למקום, בהקשר להיותנו עבדים במצרים, כך רצה התורה להעביר לנו גם את התחושה כי למרות שיצאנו לחופשי, אנו עדיין כבולים למסגרת של חוקים, אשר באופן פרדוכסאלי, דווקא הם מהווים את סימן ההיכר הגדול ביותר לתחושת השחרור. וכדי שהדבר יהיה מקובל על כל העם, משה מביא לפניהם את כל דברי הברית שמבקש הקב"ה לכרות עם העם, דברים שהם בגדר – "תורה שבכתב" אך גם "תורה שבע"פ", שהרי רוב חוקי התורה בשלב זה, נמסרים דווקא בע"פ, עד שמשה עולה שנית להר כדי להביא את התורה שבכתב.

 הכתוב אומר:"וַיָּבא משֶׁה וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כָּל-דִּבְרֵי ה' וְאֵת כָּל-הַמִּשְׁפָּטִים וַיַּעַן כָּל-הָעָם קוֹל אֶחָד וַיּאמְרוּ כָּל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה" (שמות כד:ג); לאחר שהעם מביע נכונות עקרונית למלא אחר חוקי האל, משה מחליט להעלות את הדברים על הכתב – ספר הברית, שהוא למעשה מקבץ של חוקים ראשוניים שמביא משה בפני העם , אשר מהווים את הבסיס ליסודו של המשפט העברי. כאשר משה חושף את העם בפני "ספר הברית"  התורה שבכתב טרם ניתנה לעם, ורק לאחר שהעם הביע את נכונותו לשמוע את הנאמר בספר הברית, ממשיך הכתוב ואומר: "וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיּאמְרוּ כּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד:ז). כלומר, משה מבהיר שכל אשר הסכימו העם לקבל עליהם, כתוב הוא ומונח לפניהם, בעקבות הקראת ספר הברית הם מאשרים את קבלתו עליהם, במאמר מחייב יותר: ".נעשה ונשמעה".  ראויה כאן הערתו של פרשן התורה רש"י, על אתר: "..ספר הברית - מבראשית ועד מתן תורה ומצות שנצטוו במרה.." (רש"י שמות כד:ז).  ועל זאת יש לומר, ראשית אמנם בני ישראל עמדו לרגלי הר סיני וקיבלו עליהם את התורה, אך בפועל היא טרם ניתנה להם, שהרי משה היה צריך לעלות שוב אל ההר כדי להוריד את התורה. שנית, התייחסותו של רש"י לכך שמשה קורא בפניהם את ספר בראשית עד מעמד הר סיני, יש בה מגמה להראות את הקשר בין בריאת העולם ע"י הקב"ה. זה אותו האל שהם ששמעו את קולו במעמד הר סיני, כדי להראות שהוא לא רק אחראי ליציאתם ממצרים, אלא שהוא זה אשר יצר וברא את העולם. זאת במטרה שהתגלותו של הקב"ה אל העם,  שהייתה דרך אותות ומופתים, לא תוביל  אותם למחשבה שיש אלוקויות רבות חלילה, או כדברי רש"י לדיבר הראשון "אנכי ה' אלוקיך":

"...דבר אחר: לפי שנגלה בים כגבור מלחמה, ונגלה כאן כזקן מלא רחמים, שנאמר (שמות כד י) ויראו את אלוהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר, זו היתה לפניו בשעת השעבוד, (שם) וכעצם השמים, משנגאלו, הואיל ואני משתנה במראות אל תאמרו שתי רשויות הן, אנכי הוא אשר הוצאתיך ממצרים ועל הים.       
דבר אחר: לפי שהיו שומעין קולות הרבה, שנאמר, (להלן פסוק טו) את הקולות, קולות באין מארבע רוחות ומן השמים ומן הארץ, אל תאמרו רשויות הרבה הן. ולמה אמר לשון יחיד, אלהיך, ליתן פתחון פה למשה ללמד סניגוריא במעשה העגל, וזהו שאמר (שמות לב יא) למה ה' יחרה אפך בעמך, לא להם צוית, לא יהיה לכם אלהים אחרים, אלא לי לבדי..."
( רש"י שמות כ::ב)

בני ישראל, כעם שנטמע בתרבות המצרית, והיה חשוף לעבודת האלילים שבה, יכול היה לטעות בחשבו כי יש כאן נערכת רב אלילית כדוגמת האמונה הפאגאנית, לכן הוצרך רש"י להדגיש שאמירתו של הקב"ה באה לתת הקשר בין בריאת העולם , יציאת מצרים ומעמד הר סיני.

אולם אם נתייחס לחוקים שמופיעים בספר הברית – בעיקר לפתיח שלו, דיני העבד העברי, נוכל להניח שבנוסף למטרה החברתית שהם מייצגים, יש בהם גם משמעות תיאולוגית. לשיטתו של הרמב"ן, סדרת הצווים הקשורים לדיני עבד עברי, כוללים בתוכם גם את האמונה בבריאת העולם ע"י ה'.

"...כי תקנה עבד עברי - התחיל המשפט הראשון בעבד עברי, מפני שיש בשילוח העבד בשנה השביעית זכר ליציאת מצרים הנזכר בדבור הראשון... ויש בה עוד זכר למעשה בראשית כשבת, כי השנה השביעית לעבד שבתון ממלאכת אדוניו כיום השביעי... ולכן המצוה הזאת ראויה להקדים אותה שהיא נכבדת מאד, רומזת דברים גדולים במעשה בראשית.." ( רמב"ן שמות פרק כא פסוק ב )

עם הזמן, המושג ספר הברית, קיבל משמעות שונה מזו המצוינת  בספר שמות, בעיקר בתקופות מאוחרות יותר, כגון בתקופת המלכים, שם כל התורה נקראה בשם – ספר הברית!  "...ויעל המלך בית ה' וכל איש יהודה וכל ישבי ירושלם אתו והכהנים והנביאים וכל העם למקטן ועד גדול ויקרא באזניהם את כל דברי ספר הברית הנמצא בבית ה'..."[1] (מלכים ב כג ב)

ויש מי שטוען כי בימי יאשיהו נמצא חלק מספר תורה שהיה גנוז בבית המקדש, או ליתר דיוק, יש סוברים שהספר שנמצא ע"י חילקיהו הכהן היה "ספר דברים" והוא ספר הברית שאליו מתכוון ספר מלכים. אבל כמובן שזו פרשנות שלט מקובלת על רוב פרשני המקרא שהרי היסוד של האמונה בתורת ישראל הוא, שכל התורה מבראשית ועד דברים, כולל. ניתנו כיחידה אחת ע"י הקב"ה ביד משה. לכן, ניתן להסביר שמציאת הספר בימי יאשיהו, באה לאחר שהכהנים שהיו בימי אמון או מנשה, שני המלכים שחטאו בעבודה זרה, ואף בחילול בית המקדש, פחדו שספר התורה יינזק כתוצאה מהתנהגותם, לכן הם מחליטים לגנוז אותו בחת ממחילות בית המקדש, למען הדורות הבאים,

 

 

שבת שלום                         בן שושן אלעזר


 

[1] ראה גם:: "ויצו המלך את כל העם לאמר עשו פסח לה' אלהיכם ככתוב על ספר הברית הזה" (מלכים ב כג כא) וכן:

"ויעל המלך בית ה' וכל איש יהודה וישבי ירושלם והכהנים והלוים וכל העם מגדול ועד קטן ויקרא באזניהם את כל דברי ספר הברית הנמצא בית ה'"( דברי הימים ב לד ל)

 

דף הבית

דבר המנהלת

ספר מחזור 2016

ההיסטוריה של רוגוזין

האמנה הבית ספרית

תקנון ביה"ס תשע"ט

זכאות לתעודת גמר

עיקרי המשמעת

לוח צלצולים

לוח חופשות תשע"ט

פעילויות ואירועים

למידה בשעת חירום

כתבות ופרסומים

ספריית רוגוזין

פרשת השבוע

קיר הזיכרון

המסע לפולין תשס"ח

המסע לפולין תש"ע

המסע לפולין תשע"א

המסע לפולין תשע"ז

לתלמידים

מקצועות הלימוד

עיתון ביה"ס

צוות היועצים

מערכת שעות תשע"ח

לוח מבחנים

מועדי בגרויות

מאגר משימות אוריינות

שיעורים פרטיים חינם

מסך חכם

תמונות מארכיון קרית גת

חינוך פיננסי

למורים

שולחן עבודה אורט

משחוק בהוראה

חלופות בהערכה

כלים דיגיטליים

השתלמויות במודל

תוכניות עבודה

להורים

מדריך שומרי מסך

הנחיות בעקבות גל הטרור

שירותי בריאות לתלמיד

תקנות תעבורה

חוברת הדרכה להורים

קישורים

דואר מורים ותלמידים

תקשוב ואינטרנט באורט

ציוני בגרות


צור קשר