|
בס"ד
בסוכות תשבו שבעת ימים.
תשרי תשע"ב
חג הסוכות על שום מה? לכאורה התשובה פשוטה – התורה אומרת "כי בסוכות
הושבתי את בני ישראל" אולם, מה הם אותם סוכות שהמקרא מדבר עליהם?
על כך קיימת מחלוקות תנאים:"..כי בסכות הושבתי את בני ישראל - ענני
כבוד היו, דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר סוכות ממש עשו להם.."
(סוכה יא:ב) רבי אליעזר מסתכל על הסוכות כסיכוך והגנה כללית שהקב"ה
הביא על העם במשך כל שנות הנדודים במדבר. לשיטתו, הסוכות הן מתפאורה
לכל חסדי הקב"ה עם בני ישראל. כגון כך אומר המדרש:
"..מלמד ששבעה ענני כבוד היו... ארבעה מארבע רוחות ואחד מלמעלה ואחד
מלמטה ואחד שמקדים לפניהם מתקן להם את הדרכים מגביה להם את השפל ומשפיל
להם את הגבוה ועושה להם דרך סרט ומישור כענין שנא' כל גיא ינשא וכל הר
וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה.."
(מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יג)
לעומתו סובר ר' עקיבא שמדובר בסוכות ממש, בדיוק כשם שיעקב בונה סוכות
למשפחתו בשובו לארץ כנען אחרי שהותו בבית לבן."..וְיַעֲקב נָסַע
סֻכּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכּת עַל כֵּן
קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת.."(בראשית לג:יז) על משמעות ההבדל
בין סוכות לבית שבפסוק זה אומר המלבי"ם:"..ויבן לו בית ולמקנהו עשה
סכות, לו לעצמו בנה בית קבוע שישב שם ויעבוד את ה', אבל למקנהו וקנינו
עשה רק סכות ארעי...כסוכה שהיא דירת עראי.." (מלבי"ם בראשית לג:יז)
אם כך, נראה שר' עקיבא מייצג את הגישה שהסוכות הן בבחינת הנדודים עצמם,
שהרי מי שרוצה להתיישב במקום קבע, בונה בית ולא משהו ארעי. ועוד, כאשר
הכתובים מציינים את שמות המקומות שבהם עברו בני ישראל, היה ביניהם מקום
ששמו סוכות: "..וַיִּסְעוּ מִסֻּכּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם אֲשֶׁר
בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר.." (במדבר לג:ו) כך כפי שכאן מדובר במקום
פיזי, בוודאי גם הסוכות שיש לשבת בהם הם דבר פיזי. למעשה, גם ר' עקיבא
מציין את חסדי ה' עם העם. אלא מה, המחלוקת ביניהם הייתה האם הסוכות הם
לזכר ההתנהלות העל טבעית – כדברי ר'
אליעזר. או התנהלות בדרך הטבע –כדברי ר' עקיבא.
סוכות בתשרי – מדוע?
כך או כך, לשתי השיטות חג הסוכות לא נחוג לרגל אירוע ספציפי במלך
יציאת מצרים, אלא הוא בא לציין את המלך הנדודים של בני ישראל. לכן הינו
מצפים לראות אותו בחודש שלא משופע כל כך בחגים. מדוע הוא נחוג דווקא
בתשרי? מקבץ כזה של חגים בחודש אחד כמובן
אומר דרשני. היינו יכולים להבין את הופעת ראש השנה ויום כיפור בסמיכות
בגלל הגדרתם כימי דין ומשפט, כימים שענייני הסליחה והתשובה משותפים
להם, אך מדוע להוסיף גם את הסוכות לאותו חודש. שאלה זו תתחדד ביותר אם
נראה שאין מועד זה כשאר המועדים. פסח ושבועות מציינים תאריך שבו אירע
אירוע היסטרי מכונן עבור עם ישראל, כגון: פסח – יציאת מצרים ושבועות –
מתן תורה ( במקרא – חג שבועות הוא חג הביכורים). אך את חג הסוכות
בשונה מפסח ושבועות, יכולנו באופן עקרוני לחגוג בכל תאריך שנבחר באחד
מימי השנה, שהרי בני ישראל ישבו בסוכות במשך ארבעים שנה. ובכלל מה מטרת
הישיבה בסוכה:"..לְמַעַן
יֵדְעוּ דרתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלהֵיכֶם.."(ויקרא
כג:מב-מג). אם יש כאן מטרה של העברת מורשת לדורות הבאים, אזי בוודאי
היא לא צריכה להיות תלויה בתאריך מסיים, משום שלתאריך זה אין זיקה
לאותו אירוע.
אם כן, מדוע התורה מחייבת לחוג את חג הסוכות דווקא בתאריך זה – חמשה
עשר בתשרי? תשובה מעניינת מביא הצי"ץ אליעזר בשם הגר"א:
"..מדוע שעושים סוכות בתשרי ולא בניסן שהיה תחילת היקף עננים, מפני
שכשעשו ישראל את העגל נסתלקו העננים ואז לא חזרו עד שהתחילו לעשות
המשכן, ומשה ירד ביוה"כ ולמחרתו הקהיל משה את העם וציוה על מלאכת
המשכן, וזה היה בי"א לתשרי, וכתיב והעם הביאו בבקר בבקר עוד ב'
ימים...ובט"ו התחילו לעשות ואז חזרו ענני הכבוד, ולכך אנו עושים סוכות
בט"ו בתשרי..."
(שו"ת ציץ אליעזר חלק טו סימן סד)
תשובה זו משלבת בין שתי הדעות, כיצד? תחילה הקיף הקב"ה את בני ישראל
בענני כבוד, שהרי הם היו בבריחה מהמצרים, ולאחר קריעת ים סוף הם היו
במסע מתמשך עד להר סיני. שם בתחתית ההר, העם חוטא בעגל, לכן מסתלקים
ענני הכבוד. עד שלב זה, היה ראוי לחוג את הסוכות בניסן דווקא. אם כן
מדוע חוגגים סוכות בתשרי? צא ולמד, ארבעים יום לפני כיפור, משה עולה
להר סיני בשנית, ביום כיפור ה' מבשר למשה שהוא סולח לעם על חטא העגל.
כתוצאה מכך חוזרים ענני הכבוד ללוות את העם. לכן נראה לדעה זו שחג
הסוכות נחוג דווקא לזכר חזרת העננים שליווי את בני ישראל.
שלא יאמר האדם – כוחי ועוצם ידי
ד"א, כדי לנסות לענות על שאלת קביעתו של חג הסוכות בתשרי, נתבונן בשמו
המקראי הנוסף של חג הסוכות - חג האסיף, חג בעל מוטיב חקלאי, בדומה לפסח
– חג הקציר ולשבועות - חג הביכורים. על כך אומר הרשב"ם:
"..וחג האסיף - חג הסוכות בשעת אסיף אשר מלאו גרנות בר והיקבים תירוש
ויצהר וציוה הכתוב לישב בסוכות לזכרון, כי במדבר ישבו באהלים ולא היה
להם קרקע ולא דגן ותירוש ויצהר כמו [שהיה להם אחרי כן בארץ ויודו] על
זאת להקב"ה. הרי שלשה רגלים תלוים כולם בפירות הארץ, אביב וקציר
ואסיף.."
(רשב"ם שמות פרק כג:טז)
ייתכן כי טמונה כאן תשובה חלקית לחלוקה זו של הרגלים. כאשר החקלאי אוסף
את תבואתו ורואה את היבול הרב שהצטבר, עלולה הייתה דעתו לזוח עליו
ולומר: כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. לכן, כדי לחבר אותו חזרה
לקרקע המציאות ולבטא את אמונת האדם בבוראו. מצווים על האדם להיכנס
לסוכה שהיא מבנה ארעי, ובצורה זו ייקח מוסר כי כל דבר בעולם הוא ארעי,
וכך גם כוחותיו הם בבחינת לא לעולם חוסן.ראויים כאן דברי של הכלי יקר,
בעניין זה:
"..כל האזרח בישראל ישבו בסוכות. נקט דוקא אזרח שהוא לשון תושב, לפי
שבזמן אסיפת התבואה מן השדה כל אחד רוצה לילך מן השדה לתוך ביתו לישב
בו ישיבה של קבע, וחששה התורה אולי על ידי ישיבת קבע ירום לבבו כי מצאה
ידו כביר וישמן ויבעט על כן נאמר כל האזרח, הרוצה להיות כתושב בעולם
הזה ולא כגר, אליו צוה ה' לצאת מדירת קבע לדירת ארעי כדי שיכיר בפחיתות
ערכו שאינו בעולם הזה כי אם גר ..ועל ידי זה לא יבטח בצל קורתו כי אם
בצל שדי יתלונן.." (כלי יקר ויקרא כג:מב)
אם נחשוב שהדבר נכון למי שדרכו צלחה, הרי גם לגבי העני והחלש בחברה
ניתן לראות את הישיבה בסוכה והיציאה מהבית כסמל לשוויונית בפני הקב"ה,
הנה העשיר שראה ברכה בעמלו עוזב את ביתו המפואר ונכנס לסוכה בדיוק כמו
אותו עני, גם הוא ממצווה לעשות את הסוכה כדירת קבע למשך שמונה ימים.
פועל יוצא של ישבה זו היא שהעשיר יכול לחוש טוב יותר את מצוקות החלש
בחברה.
חג סוכות שמח בן שושן אלעזר |
