תפריט

בס

בס"ד

על הפטרת שבת חול המועד סוכות

סוכות תשרי תשע"ג

חז"ל תיקנו להפטיר בשבת של חול המועד סוכות, בעניינו של גוג ומגוג מספר יחזקאל[1]. קביעה שמעוררת את השאלה, מה הקשר בין תוכן זה – של מלחמת גוגו ומגוג לעניין הסוכות? ובכלל מה עניין נושא המלחמה, לסוכה המסמלת דווקא את השלום? כדי לענות על שאלה זו ננסה להבין מאפיין את גוג ומכך נבין במה חטאו? הנביא יחזקאל אומר:

"...וְאָמַרְתָּ אֶעֱלֶה עַל אֶרֶץ פְּרָזוֹת אָבוֹא הַשּׁקְטִים ישְׁבֵי לָבֶטַח כֻּלָּם ישְׁבִים בְּאֵין חוֹמָה וּבְרִיחַ וּדְלָתַיִם אֵין לָהֶם: לִשְׁלל שָׁלָל וְלָבז בַּז לְהָשִׁיב יָדְךָ עַל חֳרָבוֹת נוֹשָׁבת וְאֶל עַם מְאֻסָּף מִגּוֹיִם עשֶׂה מִקְנֶה וְקִנְיָן ישְׁבֵי עַל טַבּוּר הָאָרֶץ.." (יחזקאל לח:יא-יב)

מדברים אלה עולה, כי לגוג יש שיטה, הוא מחפש נקודות תורפה דווקא אצל מי שמרגיש שאנן ובטוח, אצל מי שמרגיש טוב! עינו צרה במי שטוב לו. לכן מלחמותיו הן לא מתוך צורך קיומי, אלא בעיקר כדי לשלול שלל - מלחמה לשם השלטת הרוע.

גוג  מייצג את הרוע.

הנביא יחזקאל מצווה להינבא על אומות העולם בכלל, ועל מדינה עלומה – מגוג ומנהיגה – גוג, בפרט. מי הוא גוג ומי הם חבר מרעיו? פרשנים רבים מזהים אותו כאויב כללי, שמוצאו מבני יפת בן נח. שמתנכלים לישראל לשם ההתנכלות.

"...וגוג וכן ארץ המגוג לא ידענו עתה מי הם רק כפי המבואר שהוא נשיא משך ותובל הם מבני יפת ואינם נמולים, והם יתעוררו באחרית הימים אחר שיתיישבו ישראל בארץ ישראל וישבו בשלוה, לבא עליהם.." (מלבי"ם יחזקאל לח:ב)

האברבנאל מזהה את מגוג כאוסף של עמים מבני אירופה, שמוצאם היה באזור אדום – דרומית מערבית לירדן[2]. ושם זה ניתן להם משום שהיו מטילים אימה על שאר העמים:

ואין ספק אצלי שהאומה הזאת היתה מתחלתה עצומה בגדודיה מטלת אימה רבה על כל שכניה, ואולי שלכן נקראה מגוג ...כי מפני שנמוגו כל יושבי הארץ מפניהם נקראה האומה ההיא מגוג ומלכה לקח לו השם נגזר ממנה וקראוהו גוג...." (ספר משמיע ישועה מבשר טוב החמישי - נבואה ח')

הביטחון המופרז בכוחה של אותה אומה [או קואליציה של אומות], תגרום לכך שהיא תרצה לכבוש עולם. הכוח וההתעצמות ירצו לבוא לידי מימוש, לשם כך היא לא תהסס לתקוף גם מדינות שלא מאיימות עליה, או על מנהיגיה. וכפי שההיסטוריה הוכיחה, ארץ ישראל שימשה פעמים רבות כשטח מעבר לצבאות שמטרתם הייתה מלחמה בין עמים שביקשו להפוך לאימפריה עולמית, כאשר בדרך אגב, הם גם החריבו ופגעו ביושבי הארץ. אך לעתיד לבוא הקב"ה ישים סוף ליחס משפיל כזה כלפי ארץ הבחירה וכלפי עמו. כיצד הדבר יקרה, על כך אומר המלבי"ם:

"...שים פניך אל גוג....כי נבא יחזקאל שבאחרית הימים ילחמו כל העמים סביב לירושלים, ויהיו הלוחמים מצד א' מצרים ואשור ועילם שהם הישמעאלים, והלוחמים מצד השני משך ותובל ונסיכי אדום ומלכי הצפון, וכולם יהרגו איש את אחיו ויפלו בנופלים..."(מלבי"ם שם)

גם האברבנאל בדומה לדברי המלבי"ם, מציין שיחולו תמורות במטרות המלחמה, מלחמה שהייתה מחוסרת אידיאולוגיה, תהפוך למלחמה שהמניע שלה לכאורה הוא הדת, לייתר דיוק מלחמה בין שתי הדתות שבצילן מסתופפים מירב המאמינים: הנצרות והאיסלם. מלחמה שעם ישראל יהיה מעורב בה שלא מרצונו. האם הוא מדבר על "אביב העמים" של מדינות ערב או אם תרצו "חמסין העמים", איני יודע. אבל בטוח שמדובר על מאבק ארוך ימים בין שתי דתות בעלות שאיפות אימפריאליסטיות.

"...שכאשר ילכו הנוצרים על אדמת ישראל ויחריבו את מצרים ויתקבצו אומות המזרח לבא עליהם יהיה גוג זה מכללם אשר יבא על זה גם כן מירכתי צפון... אבל מכל מקום לא תהיה ביאת גוג ומגוג על אדמת ישראל כי אם להלחם בנוצרים שיעלו עליה לירשה והמה יבאו גם כן ללקחה להם,...." (ספר משמיע ישועה מבשר טוב החמישי - נבואה ח')

תהליך זה הוא חלק מהתכנית האלוקית שהיא לא רק כדי לגאול את עמו מידי אויביהם הרבים, אלא שבסופו של דבר יגיעו כל אומות העולם להכרה בגדולתו של האל, ובעמו הנבחר:".. וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי.."(יחזקאל לח:כג)  אך טרם הגעתם של אומות העולם להכרה בגדולתו של האל, ובסגולתו של עם ישראל, הם מגיעים תחילה למעלתה וסגולתה של ארץ ישראל. שהרי לעם נבחר מגיעה ארץ נבחרת, ומתוך כך -  מלחמה על שליטה בארץ ישראל כמוה כהכרה בסגולתו של עם ישראל, וממילא יש כאן הכרה במי שבחר בהם – הקב"ה. וכאן טמון שורש הקביעה לאמירת הפטרה זו בחג הסוכות, חז"ל רצו להדגיש את הניגודיות בין ביטחונם  של בני ישראל בקב"ה, ביטחון הבא לידי ביטוי ביציאה מהבית המוגן, אל הסוכות הארעיות, מול צבאות עולם הממוגנות בכל טוב של הקדמה הטכנולוגית, ועליה הם שמים את מבטחם, אך סופו של דבר אומר הנביא: "..וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדנָי ה' תַּעֲלֶה חֲמָתִי בְּאַפִּי...וְקָרָאתִי עָלָיו לְכָל הָרַי חֶרֶב נְאֻם אֲדנָי ה' חֶרֶב אִישׁ בְּאָחִיו תִּהְיֶה: וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ אֵשׁ וְגָפְרִית אַמְטִיר עָלָיו וְעַל אֲגַפָּיו וְעַל עַמִּים רַבִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ.." (יחזקאל לח:יח-כב). כן, סופה של קואליציה כזו להתפורר, ולהפנות איש כלי מלחמתו כנגד בן בריתו מאתמול.

בין גוג ומגוג להושענא רבא

ר' חיים ויטאל, תלמידו של האר"י הקדוש, כותב בספר ליקוטים, על קשר מעניין לקריאת ההפטרה הזו בחול המועד שבת. לדבריו:

"...גוג ומגוג, עולה בגימטריא ע' כנגד ע' אומות העולם. כי אז ימלוך גוג על כל ע' אומות העולם. וכולם יבואו יחד על ישראל, וכשיגאלו ישראל מידם, אז יהיה הושענא רבא.." (ר' חיים ויטאל – ספר הליקוטים סימן- לח)

לשיטתו, שיאה, או סיומה של מלחמה זו אמורה להיות בימי חג הסוכות. ומכיוון שהניצחון בה יהיה בצורה פלאית – על טבעית, בחסדי ה' עם בני ישראל, יודו כולם שהייתה כאן תשועה גדולה, הלוא היא הושענא רבא.                           

חג שמח                                                                          בן שושן אלעזר

 


[1] ראה גמרא, מגילה לא:א

[2]  ראה דברי האברבנאל בספר "משמיע ישועה": "... שהיה שגור בזמן בית שני ואחריו תמיד שרומי היתה מבני אדום מבלי חולק ולא מערער עליו, מבואר הוא שהיה הדבר פשוט וברור אצלם שהאדומיים נתישבו ונתפשטו ומלכו על רומי וכל הארצות האיטליא ושאר הארצות הנקראות היום ארצות הנוצרים,.." (ספר משמיע ישועה מבשר טוב השלישי - נבואה ז' )

 

דף הבית

דבר המנהלת

ספר מחזור 2016

ההיסטוריה של רוגוזין

האמנה הבית ספרית

תקנון ביה"ס תשע"ט

זכאות לתעודת גמר

עיקרי המשמעת

לוח צלצולים

לוח חופשות תשע"ט

פעילויות ואירועים

למידה בשעת חירום

כתבות ופרסומים

ספריית רוגוזין

פרשת השבוע

קיר הזיכרון

המסע לפולין תשס"ח

המסע לפולין תש"ע

המסע לפולין תשע"א

המסע לפולין תשע"ז

לתלמידים

מקצועות הלימוד

עיתון ביה"ס

צוות היועצים

מערכת שעות תשע"ח

לוח מבחנים

מועדי בגרויות

מאגר משימות אוריינות

שיעורים פרטיים חינם

מסך חכם

תמונות מארכיון קרית גת

חינוך פיננסי

למורים

שולחן עבודה אורט

משחוק בהוראה

חלופות בהערכה

כלים דיגיטליים

השתלמויות במודל

תוכניות עבודה

להורים

מדריך שומרי מסך

הנחיות בעקבות גל הטרור

שירותי בריאות לתלמיד

תקנות תעבורה

חוברת הדרכה להורים

קישורים

דואר מורים ותלמידים

תקשוב ואינטרנט באורט

ציוני בגרות


צור קשר