תפריט

בס

בס"ד

 

 

"ויאהב יצחק את עשו"

פרשת תולדות – תשע"א

 

פרשת תולדות מעמידה במרכזה את הזוג השני מבין אבות ואמהות האומה – יצחק ורבקה. על כתפיהם מונחת משימה כבדת משקל, המשך העשייה שבה התחילו אברהם ושרה, בעיקר בעניין בניית האומה שבסופו של דבר תהפוך לעם הסגולה. אך ככל שאנו מתוודעים אל דמותם, נראה כי אחד הדברים שמאפיין אותם, הוא לכאורה חוסר תקשורת בין יצחק לרבקה. הדברים באים לידי ביטוי מוחשי בפסוק " ויאהב יצחק את עשו...ורבקה אוהבת את יעקב".[1] מה גורם להורים להיות אוהבים כל אחד בן אחר, האם הם לא רואים עין בעין את המציאות בבית יצחק? נכון! דבר זה יכול לקרות בכל משפחה, אך כאן מדובר במשפחת היסוד של האומה, משפחה שלאורה צריך עם שלם להתהלך! מה גם שחז"ל עמדו על הסכנה שיש בכך, שהעדפה של ילד אחד על פני האחר יש בה כדי להביא לידי סכנה של קנאה בין האחים.

"...אמר רב: לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו - נתקנאו בו אחיו, ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים..." (תלמוד בבלי מסכת שבת דף י עמוד ב )

אלא שכאן יש מעין איזון בין אהבת ההורים. יתכן ויצחק אוהב את עשו דווקא בגלל אהבת רבקה את יעקב! אךאין מכך להסיק שאין בלבו אהבה כלפי יעקב. אמנם האברבנאל  מציין שיש דמיון מסוים בין יצחק לאברהם אביו:

"..אם אברהם הוליד ראשונה ישמעאל הרשע ואח"כ יצחק החשוב, כן יצחק הוליד תחילה עשו יודע ציד איש שדה ואח"כ ויעקב איש תם יושב אהלים. אם אברהם אהב את ישמעאל על כל חסרונו כן יצחק אוהב את עשו.." (אברבנאל בראשית כה)

אבל אפילו לשיטתו של האברבנאל שיכולה להתפרש בכך שאין לייחס חשיבות ייתר לעובדה שאחד ההורים מעדיף ילד מסוים, משום שדבר זה הוא לעיתים מעין " מעשה אבות סימן בנים." אין לראות בכך הצדקה למעשה כגון זה. לכן בעל "נחלת צבי" אומר שלא יתכן שרבקה ויצחק אהבו רק את אחד הבנים, אלא באופן טבעי כל אחד נטה לאהוב קצת יותר את אחד האחים.

"...לכאורה קשה, וכי יצחק לא אהב ח"ו את יעקב הצדיק, וכן האם רבקה לא אהבה את עשו בנה, כטבע האם לאהוב את בניה..אלא כל "את" – לרבות משמע...ויאהב יצחק את עשו, שגם ליעקב אהב, ורבקה אוהבת את יעקב, בא לרבות שאהבה גם את עשו.." (ר' משולם צבי גראס, נחלת צבי עמ' נט)

יוצא אם כן שיצחק ורבקה אוהבים את שני בניהם, אך עם עדיפות שונה, מדוע?, ייתכן שקיים כאן ויכוח עקרוני על אופי הבית שיבנו הבנים, אופי שייצג נכונה את דרכם של אברהם ושרה, ובד בבד גם את דרכם של יצחק ורבקה. האם איש השדה, הוא זה שצריך לאפיין את האומה שתקום מזרעם, או איש האוהלים. בכל מקרה כדי ללבן את הדברים חייבת להיות הידברות בין ההורים, דבר שאין לו מספיק אחיזה במקרא כאשר הוא מתאר את משפחת יצחק ורבקה. אך בכל זאת כדי שנוכל להבין את מהות הויכוח הרעיוני בין יצחק לרבקה, גם אם הוא לא בא לידי ביטוי בויכוח מילולי ביניהם, אלא בעיקר ע"י הצגת הכתוב את דעת יצחק מול דעת רבקה, חובה עלינו לבאר מהו – איש שדה, ומהו – איש אהלים? לשיטתו של רש"י:

"..איש שדה, כמשמעו, אדם בטל וצודה בקשתו חיות ועופות...יושב אהלים – אהלו של שם ואהלו של ועבר.." (רש"י בראשית כה:כז)

כלומר רש"י עושה הבחנה בין עשו – הבטלן או אולי הבליין, לבין יעקב – המסודר אישר הרוח. אמנם, נכון הדבר שעשו יודע לדאוג למחייתו כאיש ציד, אך הוא עושה זאת רק כאשר הוא זקוק למילוי הצורך העכשווי, הוא לא חושב על המחר! לענ"ד דבר זה יכול להסביר גם את רעבונו של עשו כאשר הוא בא מהשדה ואין באמתחתו כל ציד, לכן הוא מבקש את עזרתו של יעקב לשבור את הרעב ".. ויאמר עשו אל יעקב, הלעיטני נא, מן האדום האדום הזה.." (בראשית כה:ל) , לעומתו יעקב- יושב אהלים, איש הרוח, הלמדן הוא הבן המועדף על רבקה[2], שמתוך תלמודו ידע בעתיד גם לדאוג לעצמו, שהרי כבר נאמר: " כי בתחבולות תעשה לך מלחמה..". (משלי כד:ו) פירושו של רש"י מייצג את התפיסה המדרשית שטוענת שיעקב לפני שהלך אל לבן, הוא הלך תחילה לבית מדרשם של שם ועבר כדי ללמוד תורה[3]. אולם עיון בדברי פרשנים אחרים מעלה תפיסה שגם ליעקב יש תכונות דומות לעשו. גם הוא במידה מסוימת איש שדה, כמשתמע מדברי החזקוני:

"..יושב אהלים – לפי פשוטו אהלים של צאן, כמו: אבי יושב אוהל ומקנה (בראשית ד:כ), ולפי שעתיד לומר שהיה רוע את צאן לבן, קדם ולימדך שאמנותו לרעות צאן.." (חזקוני, בראשית כה:כח)

כלומר, גם יעקב היה בקי באומנות השדה[4], אם כי בהבדל משמעותי, יעקב רועה צאן ובקר שהם בהמות מבויתות, לעומתו עשו מחפש את הציד בקרב חיות הבר. אולם ישנו מדרש המתאר גם את עשו כאדם שרכש השכלה, מועטה אמנם אך בכל זאת הוא מצביע על כך שתחילת דרכם של עשו ויעקב הייתה זהה לחלוטין, וההבדלים ביניהם ניכרו רק כאשר הם התחילו להתבגר!

"..."ויגדלו הנערים". (ברא' כה:כז) ר' לוי אמר: משל להדס ועצבונית (שיח קוצני) שהיו גדלים זה על גבי זה, וכיוון שהגדילו והפריחו , זה נותן ריחו וזה נותן חוחו. כך, כל י"ג שנה שניהם (-יעקב ועשו) הולכים לביה"ס ושניהם באים מביה"ס. לאחר י"ג שנה, זה הולך לבתי מדרשות וזה הולך לבתי עבודה זרה...." (בבראשית רבה סג:יד)

הדס ועצבונית שני צמחים אשר בתחילת צמיחתם דומים זה לזה בעליהם, בעיקר לאור העובדה שהם כרוכים זה בזה, אך רק לאחר שהם גדלים וצריכים להוציא פרחים, ניכר ההבדל בניהם, כאשר האחד – ההדס, מוציא פרח ונותן ריח, והאחר – העצבונית , מוציא חוח-קוץ. מה רוצה בעל המדרש לומר? נראה שהאמירה כאן מופנית בעיקר כלפי יצחק ורבקה, ופחות כלפי האחים, דעתו היא שלא מספיק לשלוח את הילד לביה"ס אלא יש לעקוב אחר מעשיו ולימודיו שם! לכאורה שניהם קיבלו חינוך זהה, שניהם ינקו מאותה אם, והנה דרכיהם שונות לחלוטין. מדוע? הדבר ברור, חינוך הוא לא השקטת המצפון ע"י מציאת מסגרת לימודית בלבד, חינוך הוא גם השקעה בבית, בעיקר ע"י תקשורת בין הבן להורים, ולא פחות חשוב בין ההורים עצמם!

בעל "שדה תבואות" מציין שההבדלים בניהם הם לא רק בתיאור מראיהם החיצוני, אלה הוא קשור בעיקר לתכונותם הפנמיות. תכונות שיכולות להטעות גם את יצחק.

"...אצל עשו נזכר שתי פעמים איש [איש יודע ציד איש שדה], כי בחציונותו הראה את עצמו לפני אביו כצדיק בהיותו בביתו אבל בשדה היה איש אחר, לא כן יעקב היה איש תם בחוץ ובפנים שווה..."( שדה תבואו עמ'  )

 

מה גורם לאישיות הכפולה של עשו?

האחים גדלים בבית אחד, אך משום מה נראה שמי שתורם יותר לכלכלת הבית הוא דווקא עשו, איש השדה. האיש שחייב את כל העורמה וחוכמת השדה כדי להצליח בעיסוקו – הציד, הוא חי בין שני עולמות מנוגדים, עולם השדה - עולמו הטבעי, שם הוא מרגיש בצורה הטובה ביותר ואולי גם הכי נוחה למרות שהיא לא הכי בטוחה. לעומת עולמו השני – הבית, שם הוא מרגיש בנחיתות מסוימת ליד יעקב, בעיקר לאור העובדה שאהבת רבקה נתונה ברובה ליעקב. הדבר בא לידי ביטוי בכך שכל קשר שהמקרא מציין בין עשו להוריו, הוא בקשר המיוחד שלו לאביו יצחק, אין שום דיאלוג בינו לבין אימו. אפשר אפילו לומר, שדבר זה דוחק אותו לצאת החוצה לשדה! השדה מסמל את הרצון שלו להיות מנותק ממסגרת מחייבת, הוא לא יצטרך להיות ממשיך הדרך של אברהם סבו, הוא לא רוצה להיות כבול למעמסה כזו גדולה שתהיה מונחת על כתפיו. כאמור, כל שייכותו לבית היא דרך הקשר שלו עם יצחק אביו, עבורו הוא מוכן לעשות כמעט כל דבר. אם כך, עתה אפשר להבין את הסכמתו הקלילה לוותר על הבכורה. הוא לא זקוק לה, היא לא נותנת לו שום יתרון, מה גם שהוא מודע לעובדה שעיסוקו בציד, הוא דבר מסוכן שעלול לעלות לו בחייו. על הפסוק "..הנה אנכי הולך למות.." (בראשית כה:לב) מביא הרשב"ם את דברי אביו ר' מאיר,( חתנו של רש"י).

 "...הנה אנכי הולך למות - בכל יום אני הולך לצוד חיות ביערים המצויים שם דובים ואריות וחיות רעות ואני מסוכן למות למה זה [לי] להמתין חלק בכורה לאחר מיתת אבינו. כך פירש אבי הרב רבי מאיר מ"כ.[מנוחתו כבוד]. [וזהו] ויבז עשו את הבכורה.."[5] (רשב"ם בראשית כה:לב)

לעומתו יעקב איש האהלים מנהל דיאלוג גם עם אביו וגם עם אמו, אין לו בעיית תקשורת, דבר שמנוצל על-ידו לקחת הברכות מעשו אחיו. מעשה שבעטיו עשו רוצה להרוג את יעקב. לאור זאת אפשר בהחלט להבין את כעסו של עשו על יעקב, כעס לא רק על עצם המרמה, אלא בעיקר, משום שהברכה היא צורך קיומי אצל עשו, הסכנות האורבות לו במלאכת הציד, מצריכות את ברכת אביו, כדי שתלווה אותו בשדה. אבל שלא נטעה גם יעקב כרועה צאן מסכן את עצמו בהגנה על הצאן, אך בהבדל אחד משמעותי, עשו מחפש את הסיכון, בניסיונו ללכוד את הטרף, יעקב מנסה להימנע ממגע עם הטורף. על כן גם הוא זקוק לברכה. מכאן כאשר רבקה שומעת את יצחק מתעתד לברך את עשו ".. וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת.." (בראשית פרק כז:ד) מבלי שהוא מברך גם את בנה האהוב, ובייחוד כאשר הדבר נודע לה בעקיפין[6]: ".. וְרִבְקָה שֹׁמַעַת בְּדַבֵּר יִצְחָק אֶל עֵשָׂו בְּנוֹ.."  (בראשית פרק כז:ה) אזי היא לא יכולה להבליג יותר, ומכאן הדרך להשגת הברכות, אפילו במרמה קצרה ביותר.

 

שבת שלום ומבורך

בן שושן אלעזר

 

 


 

[1]  הדבר יעלה ביתר חריפות ביזמתה של רבקה להעביר את הברכה מעשו ליעקב, כנגד דעתו של יצחק, מה גם שאת כוונתו של יצחק לברך את עשו היא שומעת בצורה עקיפה ולא מפיו של יצחק עצמו!

[2] ייתכן כי העדפת רבקה את יעקב, נובעת מהבנתה את דברי הכתוב "ורב יעבוד צעיר"(בראשית ) שקב"ה מתכוון שעשו יהיה כפוף ליעקב! לכן אם זו בחירת האל, אין לה מה להרהר אחריו, בכך יש לה יתרון מסיים ע"פ יצחק שלא ידע מה בחירת האל, לפי הבנתה של רבקה.

[3]  ראה ב"ר סג: י. ראה גם: "...ויגדלו הנערים והיה עשו איש יודע ציד לצוד עופות וחיות, איש יוצא שדה הורג נפשות, שהוא הרג את נמרוד ואת חנוך בנו. ויעקב איש שלם במעשיו ומשמש בבית מדרשו של עבר דורש הוראה מלפני יי.." (כתר יונתן בראשית פרק כה פסוק כז)

 

[4]  ראה גם דברי הרשב"ם, יושב אוהלים - רועה צאן אביו , בראשית כה:כח.

[5] ראה גם דברי הראב"ע: "... וטעם הנה אנכי הולך למות, שבכל יום ויום הוא מסתכן בעצמו כאשר יצא לצוד שמא יהרגוהו החיות, ויתכן שימות קודם אביו.." (אבן עזרא בראשית  כה:לב )

[6] ע"פ פירוש יהונן הדבר נודע לה ברוח הקודש: "..רִבְקָה שָׁמְעַת בְּרוּחַ קוּדְשָׁא כַּד מַלֵיל יִצְחָק עִם עֵשָׂו בְּרֵיהּ וְאָזַל עֵשָׂו לְחַקְלָא לְמֵיצַד צֵידָא לְאַיְתֵיאָה.." (פ.יונתן בראשית כז:ה)

 

 

חזרה לדף הראשי - פרשת השבוע

דף הבית

דבר המנהלת

ספר מחזור 2016

ההיסטוריה של רוגוזין

האמנה הבית ספרית

תקנון ביה"ס תשע"ט

זכאות לתעודת גמר

עיקרי המשמעת

לוח צלצולים

לוח חופשות תשע"ט

פעילויות ואירועים

למידה בשעת חירום

כתבות ופרסומים

ספריית רוגוזין

פרשת השבוע

קיר הזיכרון

המסע לפולין תשס"ח

המסע לפולין תש"ע

המסע לפולין תשע"א

המסע לפולין תשע"ז

לתלמידים

מקצועות הלימוד

עיתון ביה"ס

צוות היועצים

מערכת שעות תשע"ח

לוח מבחנים

מועדי בגרויות

מאגר משימות אוריינות

שיעורים פרטיים חינם

מסך חכם

תמונות מארכיון קרית גת

חינוך פיננסי

למורים

שולחן עבודה אורט

משחוק בהוראה

חלופות בהערכה

כלים דיגיטליים

השתלמויות במודל

תוכניות עבודה

להורים

מדריך שומרי מסך

הנחיות בעקבות גל הטרור

שירותי בריאות לתלמיד

תקנות תעבורה

חוברת הדרכה להורים

קישורים

דואר מורים ותלמידים

תקשוב ואינטרנט באורט

ציוני בגרות


צור קשר