|
בס"ד
על יחסי עשו ויעקב
פרשת תולדות
– חשון תשע"ב
פרשת תולדות חושפת אותנו למאבק הבכורה שמתחולל בבית יצחק - מי מבין עשו
ויעקב, הוא זה אשר ימשיך את השושלת? לכאורה, מה השאלה, הרי עשו יצא
ראשונה לכן לו משפט הבכורה. אולם עיון קצר בספר בראשית יגלה מיד כי יש
כאן תופעה מעניינת – בדרך כלל הבן הבכור נדחה בפני מי שהוא קטן ממנו.
כך, לגבי הבל כאשר ה' מעדיף את מנחתו ע"פ מנחת אחיו קין, כך גם ישמעאל
נדחה בפני יצחק. אם כן, מדוע בעיני יצחק דווקא עשו הוא המועדף:"..וַיֶּאֱהַב
יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אהֶבֶת אֶת יַעֲקב.."(בראשית
כה:כח). ומדוע רבקה אוהבת את יעקב? האם יש כאן הד לחילוקי דעות בבית
יצחק, כמו שיכול להיות בכל בית ממוצע? נראה שהתשובה מורכבת, בתחילת
הריונה נאמר לרבקה:"..וּשְׁנֵי
לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאם מִלְאם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבד
צָעִיר.."(בראשית כה:כח). להבנתה "ורב יעבוד צעיר" משמעותו
שהבכור יהיה משועבד לצעיר, אם כן גם כאן הבכור נדחה בפני הצעיר. לכן
עלינו להשוות את דחית ישמעאל לזו של עשו- כאשר הקב"ה אומר לאברהם לשמוע
בקול שרה ולגרש את ישמעאל, משום שהבחירה האלוקית היא,
"כי ביצחק יקרא לך זרע", בן
האמה-ישמעאל, נדחה מפני בן הגבירה-יצחק. אך כאן יש בעיה - שני האחים הם
בני הגבירה, וכיצד אם כן תתבצע הבחירה, שהרי ה' לא ציין במפורש מי הוא
הבן הנבחר? יותר מכך המדרש אומר:
"..כשם שחל השם על יעקב, כך היה ראוי שיחול על עשו, עשו היה ראוי שיקרא
יעקב ויעקב היה ראוי שיקרא עשו, עשו היה ראוי להעמיד מלכים ויעקב היה
ראוי להעמיד כהנים, הברכות הראשונות ראויות לעשו והאחרונות ליעקב.."
(מדרש זוטא - שיר השירים פרשה א)
אם כן, האם רק מקריות היא שעשו ויעקב קיבלו את שמם, ופועל יוצא מכך גם
את תכונותיהם, שהרי מלבד החזות החיצונית, אין כל הבדל ממשי ברגע לידתם!
ואולי אין כל משקל משמעותי לברכות של יצחק לבניו. שהרי גם אברהם לא ברך
את יצחק, אלא הקב"ה. לכן היינו חושבים לומר, שברכות יצחק לא מצביעות
בהכרח על הכרעה בעניין מהותי מאוד– המשך השושלת. אלא בא האברבנאל ואמר:
"..אבל יצחק שהיו לו שני בניו עשו ויעקב ולא פורש מפי השם מי מהם ישב
על כסא אברהם, וראה אותם בתכלית החלוף, שעשו היה לו יתרון טבעי להיותו
בכור פטר רחם וראשית אונו ויעקב היה לו יתרון שכלי במדותיו ובדעותיו,
הנה כאשר ראה הצדיק שהקב"ה לא פירש מי יורש יעודיו וברכותיו הוצרך הזקן
לפרשו בברכותיו.."(אברבנאל
בראשית כז)
יצחק מזהה הבדלים בין בניו, עשו – מעלתו בתחום החומרי, יעקב – מעלתו
בתחום הרוחני. אבל אע"פ שהוא אוהב את עשו, הוא לא נכנע לרגש האהבה,
ומייעד את יעקב להיות ממשיך השושלת. כפי שהוא מברך אותו טרם צאת יעקב
לחרן:"...וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ
אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלהִים
לְאַבְרָהָם.."(בראשית כח:ד).
כיצד הופכת דמותו של עשו לדמות שלילית?
אם נתבונן בספר בראשית, לא נוכל לטעון שעשו-הבן, מוצג רק באופן שלילי,
הפוך מכך, הוא מכבד את אביו, הוא לא נוקם ביעקב כל עוד יצחק בחיים, כדי
לא לצער את אביו, ועוד. מאידך, דווקא יעקב הוא זה אשר מתנהג בצורה
מעוררת תמיהה, כגון: מנצל את עייפותו של עשו לקניית הבכורה, ומרמה את
אביו כדי לקבל הברכות. כיצד אם כן דווקא דמותו של עשו הופכת שלילית כל
כך? בעיקר לאור דברי המדרש:
"..מי איחר[עיקב] כבודו של יעקב בעולם הזה, כבוד גדול שכיבד עשו את
אביו...עשו כשהיה משמש את אביו היה משמשו בבגדי מלכות.."(
פסיקתא רבתי פיסקא כג)
נראה כי דמותו השלילית של עשו, מושפעת מהמציאות ההיסטורית של התקופה
שבה חיו פרשני המקרא. בעיניהם עשו הוא אדום, הוא סמל לכל אומה שמצרה
לישראל! אבל גישה זו מעוררת קושי רב, שהרי יעקב מקבל את ברכת יצחק,
מדוע אם כן "רב יעבוד צעיר" לא בא לידי ביטוי. כיצד דווקא יעקב הוא זה
אשר נמצא במלחמת הישרדות תמידית? אלא כך, יש מחז"ל שרואים בנבואה
שנאמרה לרבקה, דבר דו משמעי, כלומר ייתכן בהחלט מצב שעשו ישלוט ביעקב,
כשם שיעקב יכול לשלוט בעשו, כיצד? הבה נתבונן בדברי הרד"ק:
"..ורב יעבוד צעיר - לא זכר עמהם מלת את שהיא מורה על הפעול. והנה הדבר
מסופק ולא באר מי יעבוד את חבירו, הרב את הצעיר או הצעיר את הרב..והיה
זה שלא התבאר הענין בנבואה הזאת לפי שפעמים יעבוד רב את הצעיר, כמו
שהיה בימי דוד ופעמים יעבוד הצעיר את הרב כמו שהוא היום..."(
רד"ק בראשית כה:כג)
לדבריו יש כאן רמז למחזוריות המצביעה על טיב היחסים שיהיו בין עשו
ליעקב, כרמז ליחסים שבין אומות העולם לעם ישראל. הרד"ק מצביע על נבואה
לעתיד לבוא, שבה ישלוט יעקב בעשו, אבל בינתיים היחסים ביניהם ידעו
עליות ומורדות, כשבעיקר דווקא עשו הוא השליט.
מוסר השכל
אחת השאלות המעניינות ביותר היא כמובן: כיצד מתמודדים פרשנים עם
העובדות ששני הבנים יצאו מכרס אחת, שניהם בנים של אב ואם האומה. שניהם
גדלו בבית אחד, ובכל זאת הם שונים כל כך? המדרש אומר:
"..רבי לוי אמר משל להדס ועצבונית שהיו גדילים זה על גבי זה וכיון
שהגדילו והפריחו זה נותן ריחו וזה חוחו כך כל י"ג שנה שניהם הולכים
לבית הספר ושניהם באים מבית הספר, לאחר י"ג שנה זה היה הולך לבתי
מדרשות, וזה היה הולך לבתי עבודת כוכבים.."
(בראשית רבה תולדות פרשה סג )
כן, גם יעקב וגם עשו נשלחו לרכוש השכלה, שניהם היו דומים בילדותם,
בדיוק כפי שההדס והעיצבונות דומים זה לזה בתחילת צמיחתם, והמתבונן בהם
יתקשה להבחין בכל הבדל. כך גם הדרשן בא לומר: לא מספק שתשלח את ילדיך
למוסד חינוכי, כדי שהוא-ביה"ס, ישמש רק כשמרטף, אלא חובה עליך כהורה
לעקוב ולבדוק מה טיבה של הסביבה הלימודית של הילד, ועם איזו חברה הוא
מתחבר. וברור כי הדרשן גם מעביר בקורת עם מוסר השכל, כאשר קיימת חוסר
תקשורת בין ההורים, הראשונים להינזק הם הילדים.
שבת שלום אלעזר בן שושן
|
