תפריט

בס

בס"ד

עיון קצר במקורותיו של השבת הגדול

פרשת צו ושבת הגדול – ניסן תשע"ב

השבת שלפני חג הפסח נקראת "השבת הגדול" ויש מי שמקפידים לברך איש את רעהו בשבת זו בברכת:"שבת שלום הגדול" במקום "שבת שלום" שאומרים בכל שאר השבתות. לכן ראוי לנסות ולבחון מה מקורו של הביטוי "השבת הגדול",. מגוון דעות נאמרו בעניין זה. יש מי שראה בהפטרת השבת הגדול, את כינויה של שבת זו מתוך הפסוק: ".. הִנֵּה אָנכִי שׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא.."(מלאכי ג:כג) כלומר יום ה' הגדול, הוא יום המבטא את הציפייה לישועת ה' העומדת בפתח, ציפייה השענת על דעת חז"ל "...רבי יהושע אומר ... בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל.."(ראש השנה יא:א). גם שאר הפרשנים מתייחסים לכוחו וגדולתו של האל, אבל לא רק לגבי מה שעתיד לקרות, אלא דווקא על מה שהיה. כגון: כשבני ישראל יוצאים ממצרים, הם כבר היא אחרי חווית עשר המכות, ובכל זאת ביטחונם מתערער כשהם רואים את מצרים רודפים אחריהם, ואז בעקבות קריעת ים סוף נאמר:"..וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ.."(שמות יד:לא) רבינו בחיי רואה במכות מצריים ובקריעת ים סוף, מערכת ניסית אחת שתמציתה להביא את בני ישראל להכרה בכוחו ובייחודו של האל. לשיטתו, השבת הגדול מציין את השבת האחרונה שעשו בני ישראל במצרים, והתנהגותם העידה כבר אז כי הם הגיעו להכרה בכוחו של האל, עוד לפני קריעת ים סוף, בכך שהם לקחו את השה וקשרו לעיני המצרים ללא כל מורא.

"...וע"ד הקבלה:"את שבתותי תשמרו"..כי השבת שהיא כנסת ישראל היא אות על השבת הגדול, ולכך אמר: כי השבת היא אות ביני וביניכם לדעת כי אני ה'... כי מתוך שהשיגו "היד הגדולה" יראו העם את ה'.." (רבינו בחיי שמות לא:יג)

בין מגוון הדעות, יש מי שמצביעים על הדמות הרבנית שמנווטת את השבת שלפני הפסח, ככזו שאליה מופנית האמרה " השבת הגדול". כלומר השבת המיוחדת לגדול שבחבורה, כפי שמובא בספר השבת:

".. שמעתי ... מוהר״ר פתחיה: מאחר שבשאר שבתות יש רשות לדרוש לכל, מאחר שאין בהן נדרש דינים, אבל בזה השבת דורש בדינים של פסח, על כן דורש הגדול  בעיר כדי להזהיר העם על הדינים השייכים לפני פסח ובפסח, על כן נקרא שבת  הגדול.."(ספר השבת, גאכט יעקב עמ' 90)

וברור שיש מי שיטען שבגלל ששבת זו מיוחדת לליבון דיני הפסח, הדרשן מאריך בה ביותר, ובשל כך שבת זו זכתה לכינוי "השבת הגדול" בדיוק כפי שיום הכיפורים שבו מאריכים בתפילות ובתענית נקרא "צומא רבא" הצום הארוך. אולם המהר"ל מפראג נותן טעם אחר המבוסס על סוד הקבלה, לדעתו הגדולה היא בכך שבשבת זו, שהיא מקבילה לשבת האחרונה של בני ישראל על אדמת מצרים טמון סוד קיומו של העולם, כיצד? הבה נתבונן בדבריו:

"...כי הפסח שבו יצאו ישראל ממצרים, הוא ההשלמה הגדולה והעליונה שהשלים העולם...תנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית על הים שיהיה נקרע', וכן על כל הנסים...ולפיכך מה שיצאו ישראל לפעל, היה בכח הבריאה גם כן. ולפיכך שבת שלפני הפסח ראוי לקרא 'שבת הגדול...כי היציאה ממצרים היא השלמה העליונה וגדולה. וזהו פירוש האמת והנכון..." (ר' יהודה ליוואי, תפארת ישראל מד)

ור' יוסף קארו מוסיף על כך ואומר, שכשם שביובל יש חובה על האדון לשלח את עבדו העברי, כך כשבני ישראל יצאו ממצרים היה זה בשנת היובל. ושחרור מעבדות הוא מעשה גדול הן מצד האדון, והן מצד חוקי האל.

"..ורזא דשבת הגדול ברזא דיובלא ולמירמז דעל יובלא נפקי ישראל ממצרים ועל דא לשבת הסמוך לפסח קורין לו שבת הגדול.." (ספר מגיד מישרים פרשת צו מהדורא קמא)

תרגום: וסוד השבת הגדול הוא בסוד היובל, ולרמוז שעל [בזכות]היובל יצאו ישראל ממצרים ולכן קוראים לשבת הסמוכה לפסח – שבת הגדול.

ולענ"ד ייתכן להוסיף, כי יש כאן הד לוויכוח בין הצדוקים לפרושים בדבר ספירת העומר, כיצד? התורה אומרת:"...וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימת תִּהְיֶינָה.." (ויקרא כג:טו) הצדוקים פירשו פסוק זה כמשמעו, ספירת העומר תהייה ממחרת השבת הראשונה שתחול בחג הפסח, דעה שנתקבלה גם על הקראים, אולם הפרושים פירשו פסוק זה במשמעות של היום הראשון של חול המועד, כפי שאנו נוהגים כיום, כלומר פסח = שבת. אבל מה קורה כשפסח יוצא ביום ראשון, הרי לא ייתכן ששני שבתות יהיו צמודים, לכן במקרה זה קראו לשבת בראשית "השבת הגדול" וליום פסח שבא בעקבותיו, שבת הקטן, שהוא יום שבתון הן לצרכי מנהגי החג, והן לצרכי תחילת הספירה. ומכאן גם כאשר פסח לא צמוד לשבת, המשיכו לקרא לשבת שלפני פסח – "השבת הגדול". וראיה לדבר, היו מי שנהגו לקרא את הפטרת "וערבה לה.." שהיא הפטרת השבת הגדול רק כאשר ערב פסח חל בשבת! (ראה אוצר ישראל יהודה דוד איינשטיין 51)

שבת הגדול – לא רק לפני פסח!

רובינו מקשרים את השבת הגדול עם פסח בלבד, אולם עיון בספרים קדומים יגלה כי יש לא מעט שבתות שנקראו בשם "השבת הגדול" כל אחד לפי עניינו כפי שמעיד ספר השבת:

"..מצאתי בסדור לחג השבועות כ״י קדמון מנהג קורפו כתוב בדף הראשון סדר ל״שבת הגדול״ של שבועות. ובחפשי שם בסדור הנזכר מצאתי כתוב: שבת שלפני שבועות נוהגין כאן לקרא אותו •שבת הגדול״ כמו השבת הגדול של פסח...וטעם למנהגנו הוא שקורין גם לזה שבת הגדול ע״ש הכרזת התורה שנתנה בשבועות, שהיא גדולה מן הכהונה ומן המלכות, לכן נוהגין לומר בשבת זו יוצרות ורשות כמו בשבת הגדול של פסח.." (כתר שם טוב להרב ר'  שם טוב גאגין, בתוך ספר השבת)

 

שבת שלום ומבורך                         בן שושן אלעזר

דף הבית

דבר המנהלת

ספר מחזור 2016

ההיסטוריה של רוגוזין

האמנה הבית ספרית

תקנון ביה"ס תשע"ט

זכאות לתעודת גמר

עיקרי המשמעת

לוח צלצולים

לוח חופשות תשע"ט

פעילויות ואירועים

למידה בשעת חירום

כתבות ופרסומים

ספריית רוגוזין

פרשת השבוע

קיר הזיכרון

המסע לפולין תשס"ח

המסע לפולין תש"ע

המסע לפולין תשע"א

המסע לפולין תשע"ז

לתלמידים

מקצועות הלימוד

עיתון ביה"ס

צוות היועצים

מערכת שעות תשע"ח

לוח מבחנים

מועדי בגרויות

מאגר משימות אוריינות

שיעורים פרטיים חינם

מסך חכם

תמונות מארכיון קרית גת

חינוך פיננסי

למורים

שולחן עבודה אורט

משחוק בהוראה

חלופות בהערכה

כלים דיגיטליים

השתלמויות במודל

תוכניות עבודה

להורים

מדריך שומרי מסך

הנחיות בעקבות גל הטרור

שירותי בריאות לתלמיד

תקנות תעבורה

חוברת הדרכה להורים

קישורים

דואר מורים ותלמידים

תקשוב ואינטרנט באורט

ציוני בגרות


צור קשר