תפריט

בס

בס"ד

אל תוסף דבר אלי עוד – שלא יאמרו כי יש לפני המקום איפה ואיפה

פרשת ואתחנן – אב תשע"א

 

פרשת אי כניסת משה לארץ ישראל מעוררת הרבה שאלות מוסריות, שהקשה שבהם היא כמובן, על מה היה כעסו של הקב"ה כה גדול עד כי "העניש" את משה ואת אהרון שלא יכנסו לארץ המובטחת? גזירה זו נאמרה למשה ולאהרון לאחר שמשה מצווה ע"י ה' לדבר אל הסלע כדי שיוציא את מימיו לבני ישראל הצמאים למים, אך הוא מכה בסלע במקום לדבר אליו. תגובת ה' הייתה כאמור: "..וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרן יַעַן לא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לָכֵן לא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם.." (במדבר כ:יב)  אמנם, אין צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא. אם כן, האם בשביל טעות אנוש פעוטה כזו גוזרים גזירה קשה כל כך על מנהיגים שפעלו רבות למען עם שנקראו בני להקב"ה?"בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלהֵיכֶם.." (דברים יד:א)  ובכלל, אם משה הכה, מה חטאו של אהרון? ראשית, עלינו להבהיר שחלקו של אהרון היה צריך להיות זהה לזה של משה, שניהם היו צריכים לדבר, אולם התורה מעידה שמשה מכה את הסלע אך אהרון נותר פסיבי – הוא לא דיבר ולא היכה!כלומר גם הוא לא מילא את חלקו בציווי ה'. כפי שאומר המדרש:

".. יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל. מה קידוש היו צריכין לעשות. האחד שאמר להם ודברתם. והוא הכה. ואהרן עומד ורואה..." (פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר חקת דף קכג עמוד א )

למעשה, המדרש בא ללמד על אחריות קולקטיבית של ההנהגה, ולא רק של המנהיג, אי אפשר לברוח מאחריות, כל מי ששותף להנהגה, אם זה אופוזיציה או קואליציה אחראים לתוצאות הנהגתו של המנהיג. ולעניין החטא שנראה "פעוט" ממשיך המדרש ואומר:

 "..לפי שאותותיו של הקב"ה אינן דומין זה לזה. בתחלה אמר להם והכית בצור ויצא ממנו מים. ובשניה אמר להם ודברתם. להודיע כח גבורותיו של הקב"ה..." (פסיקתא זוטרתא, שם)

נכון, העם נודד ארבעים שנה במדבר, הוא נחשף למגוון רחב של ניסים ונפלאות המעידים על כוחו וגבורתו של הקב"ה, כאשר כל פעם הקב"ה מתגלה מפן אחר של שליטה בכל חוקי הטבע, כגון:

"..על דור המבול הביא מים ושטפם. והמצריים הביאם בתוך המים וחנקם. מי מרה נמתקו על ידי משה בעץ. ועל ידי אלישע במלח. וכן כיוצא באלו. למדנו שאין אותות ומופתים של מי שאמר והיה העולם דומין זה לזה. אלא חדשים לבקרים. (פסיקתא זוטרתא, שם)

לכן כאשר עם ישראל נחשף כבר לכוח ההכאה בסלע, הוא היה צריך להיות חשוף גם לכוח הדיבור. וכיוון שלא עשו זאת חטאו.

"..לכך נאמר לא האמנתם בי להקדישני. כדי שיאמרו בדבר ה' יצאו המים אלא עשיתם האחרון דומה לראשון. ע"א להקדישני במים שהיה לכם להוציא מים מאותו הסלע שאמרו לכם כדי שיתקדש שמי בתוכם. לכן. שבועה. לא תביאו את הקהל הזה. זהו שאמר הכתוב (איוב טו) הן בקדושיו לא יאמין וגו'.." (פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר חקת דף קכג עמוד א )

אולם בספר דברים משה רבינו מפתיע את בני ישראל, וכמובן אותנו הקוראים, כאשר הוא מסכם את פרשת המרגלים באומרו:"גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה' בִּגְלַלְכֶם לֵאמר גַּם אַתָּה לא תָבא שָׁם" (דברים א:לז) וחוזר על אמירה זו פעם נוספת בפרשת ואתחנן:"וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם וְלא שָׁמַע אֵלָי וַיּאמֶר ה' אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה" (דברים ג:כו). משמע מדברי משה שחטאו לא קשור להכאת הסלע, אלא דווקא לפרשת המרגלים. קושי זה מובהר ע"י פרשנים רבים בדרכים שונות, ונביא כאן את מקצתן:

א – לשיטתו של המלבי"ם, אי כניסתו של משה לארץ ישראל, אכן קשורה באופן ישיר להחלטה לשלוח את המרגלים לארץ כנען, החלטה שגררה את חטא המרגלים ואת הגזירה של הנדודים, במשך ארבעים שנה במדבר, אך היות ומשה היה האחראי הבלעדי לשליחת המרגלים: "וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן: וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט" (דברים א:כב-כג), לכן הוא לא יכול לברוח מהאחריות לתוצאות של אותה שליחות שמצאה חן בעיניו:

"..ויתעבר ה' בי למענכם, כבר בארתי...שתחלת הגזרה שלא יכנס משה לארץ היה בחטא מרגלים, כמ"ש בפ' דברים: גם בי התאנף ה' בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם, שמבואר שבעת שגזר בחטא המרגלים שלא יכנסו לארץ גזר גם על משה..שאחרי חטא המרגלים לא היו ישראל ראוים עוד אל המדרגה הזאת שמשה יכניס אותם לארץ .."(מלבי"ם דברים ג:כו)

אבל, ממשיך המלבי"ם ואומר, שאין לראות בגזירה זו רק משום עונש למשה (או אף לאהרון) אלא עיקרה הוא בשל הדאגה לבני ישראל, שהרי "דור תהפוכות המה" ועוד עתידים הם לחטוא, אולם כאשר יחטאו הקב"ה יכלה את זעמו באבני המקדש, במקום להשמיד כליל את העם

 "..אולם פה גלה לו ה' שאינו מונע ממנו העברתו אל הארץ בעבור שקוצף על משה, רק שעושה זאת לטובת ישראל שאם היה משה נכנס לארץ אף שלא בתורת מנהיג רק כהדיוט בכ"ז היה המקדש נבנה תיכף ע"י באופן שלא יחרב לעולם, וזה היה רעה גדולה לישראל, כי אז כשנתחייבו על חטאתם היה מכלה חמתו על ישראל עצמם משא"כ כשנבנה המקדש שלא ע"י משה כשחטאו החריב המקדש וכלה חמתו על העצים והאבנים..."(מלבי"ם שם)

 

ב.      - שלא יאמרו שהקב"ה שבקב"ה עושה איפה ואיפה, אפילו לא למראית עין, שהרי משה היה ראוי בכוח תפילתו ובטענות רבות לבטל את רוע הגזירה, אולם גכדי למנוע לזות שפתים, הן כלפי הקב"החלילה, והן כלפי משה, שלא יאמרו שהוא דאג רק לעצמו, לכן הוא מקבל עליו את דינו של הקב"ה, כך ע"פ החזקוני:

".. ויתעבר ה' בי למענכם אמר הקב"ה למשה אם אתה עובר בארץ יאמרו מה שנגזר על דור המדבר שלא ליכנס לארץ היינו לפי שאין להם חלק לעולם הבא ואם תכנס לארץ בתפלתך יאמרו לא חש משה אלא על עצמו אלא תיקבר אצלם ותביא עמך לעתיד היינו ויתא ראשי עם. רב לך במה שהראיתיך כבוש ארץ סיחון ועוג, על שאמרת אעברה אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה ועל שאמרת ואראה את הארץ הטובה הריני שומע לך עלה ראש הפסגה וגו'.." (חזקוני דברים ג:כו )

ג. אמנם הקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה, אבל דווקה מתוך כך הוא מגלה את שבחן. המדרש אומר שהקב"ה מציין את חטאם של משה ואהרון, כדי שלא לתת פתחון פה למלעיזים לומר שהיו חטאיהם כבדים ביותר, על כן לא זכו להכנס לארץ ישראל, אלא אע"פ שבידם היה רק חטא זה, הם קיבלו עליהם את הדין:

"..כאשר מריתם פי במדבר צין במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי מריבת קדש מדבר צין. אמר רבי אלעזר המודעי בוא וראה כמה חביבין צדיקים לפני הקב"ה שבכל מקום שמזכיר מיתתן. שם מזכיר סורחנן. וכל כך למה כדי שלא ליתן פתחון פה לבאי העולם לומר מעשים היו להם בסתר ולכך מתו....הם מי מריבת קדש מדבר צין. לא היה בהם שום דבר אחר.." (פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת פינחס דף קלד עמוד ב )

נסכם ונאמר – בחטא העגל נגזרה הגזרה,[בעיקר על משה], ובמי מריבה נמסרה ההודעה.

 

  

 

 

שבת שלום ומבורך                                                         בן שושן אלעזר

 

 

דף הבית

דבר המנהלת

ספר מחזור 2016

ההיסטוריה של רוגוזין

האמנה הבית ספרית

תקנון ביה"ס תשע"ט

זכאות לתעודת גמר

עיקרי המשמעת

לוח צלצולים

לוח חופשות תשע"ט

פעילויות ואירועים

למידה בשעת חירום

כתבות ופרסומים

ספריית רוגוזין

פרשת השבוע

קיר הזיכרון

המסע לפולין תשס"ח

המסע לפולין תש"ע

המסע לפולין תשע"א

המסע לפולין תשע"ז

לתלמידים

מקצועות הלימוד

עיתון ביה"ס

צוות היועצים

מערכת שעות תשע"ח

לוח מבחנים

מועדי בגרויות

מאגר משימות אוריינות

שיעורים פרטיים חינם

מסך חכם

תמונות מארכיון קרית גת

חינוך פיננסי

למורים

שולחן עבודה אורט

משחוק בהוראה

חלופות בהערכה

כלים דיגיטליים

השתלמויות במודל

תוכניות עבודה

להורים

מדריך שומרי מסך

הנחיות בעקבות גל הטרור

שירותי בריאות לתלמיד

תקנות תעבורה

חוברת הדרכה להורים

קישורים

דואר מורים ותלמידים

תקשוב ואינטרנט באורט

ציוני בגרות


צור קשר