תפריט

בס

בס"ד

 

"גרש האמה הזאת ואת בנה"

וירא – חשון תש"ע

 

פרשת וירא מביאה אותנו לשיא הניסיונות שאברהם עומד בפניהם – עקידת יצחק. אולם קודם לניסיון זה, מתחוללת לה דרמה לא פחות קשה, גירושו של ישמעאל יחד עם אימו הגר. גירוש זה כמוהו כעקידה נוספת שנכפתה על אברהם ע"י שרה.". וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת-בֶּן-הָגָר הַמִּצְרִית, אֲשֶׁר-יָלְדָה לְאַבְרָהָם--מְצַחֵק.  וַתֹּאמֶר, לְאַבְרָהָם, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת, וְאֶת-בְּנָהּ.."(בראשית כא: ט – י). עיון בפרשת גירוש הגר, יגלה כי יש מוטיבים דומים בין גירוש ישמעאל ועקידת יצחק: בשניהם אברהם משכים בבוקר למלא את צו הבורא. בשניהם הילד עומד בסכנת חיים ממשית: ישמעאל – בהליכה אל המדבר, יצחק -  בניסיון העקידה. בשני המקרים ההצלה הייתה ע"י התערבות שמימית: קריאת המלאך מהשמים ,אם זה אל הגר, או אל אברהם. בשני המקרים הכתוב רומז כי יש צורך בהתבוננות ובחינת המצב ביחס של ההורה לילד.  אצל אברהם נאמר: "וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה-אַיִל, אַחַר, נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו; וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת-הָאַיִל, וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ "(בראשית כב:יג). כלומר לפני ששלחת ידך לאחוז במאכלת היה עליך לשאת את עיניך, לא רק במובן הפיזי, אלא גם במשמעות של התבוננות וחקירה האם זהו אכן רצון האל? ואמנם לאחר התערבות האל יש אצל אברהם פיקחון כי הקורבן הוא האיל ולא הילד. שהרי הוא לוקח את האיל ומעלהו לעולה מבלי שנתבקש לכך. אצל הגר נאמר : "קוּמִי שְׂאִי אֶת-הַנַּעַר, וְהַחֲזִיקִי אֶת-יָדֵךְ בּוֹ:  כִּי-לְגוֹי גָּדוֹל, אֲשִׂימֶנּוּ. וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת-עֵינֶיהָ, וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם; וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת-הַחֵמֶת, מַיִם, וַתַּשְׁקְ, אֶת-הַנָּעַר..". (בראשית כא:יח-יט).נראה כי לא סתם הערה של המלאך יש כאן, אלא התרסה על התנהגותה של הגר מרגע שגורשה ועד שהיא משליכה את הילד.

 

התנהגות הגר

יחסה של הגר אל שרה, הייתה כאמור גורם מכריע בדרישתה של שרה לסלקה מביתו של אברהם, אך מה לגבי יחסה של הגר לבנה ישמעאל..הכתוב לא מציין קשר כלשהו בין הגר לישמעאל בבית אברהם, אולם כאשר היא מגורשת אנו מגלים התנהגות שיש בה פגם מההיבט האימהי. ראשית יש לתמוהה כיצד זה היא לא מוצאת מים. הרי כאשר היא בורחת משרה בפעם הראשונה היא מגיעה הישר אל באר המים.".. וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי, וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ. וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, עַל-עֵין הַמַּיִם—בַּמִּדְבָּר.." (בראשית טז:ו-ז) הכתוב המדגיש כי היא במדבר ולא במקום ישוב, רצה לומר היא מתמצאת בשבילי המדבר. אמנם מקריאה ראשונית נראה כי הגר היא הקרבן בדרמה שהתחוללה בבית אברהם, אך בקריאה מדוקדקת נראה כי התנהגותה מעוררת תמיהות רבות. ראשית נאמר "...וישמע אלוהים את קול הנער.." בעוד הכתוב מעיד כי היא זו אשר בכתה  " ותישא קולה ותבך.." (בראשית כא:טן-טז)  נראה כי הכתוב רומז שבכייה הוא לא בגלל מצב הילד – ישמעאל, כי אם בגלל מצבה היא. שנית, הפסוקים שמעדים יותר מכל על התנהגות שלילית שלה הם אלה המתארים את התנהגותה לאחר שכלו המים מהחמת: וַיִּכְלוּ הַמַּיִם, מִן-הַחֵמֶת; וַתַּשְׁלֵךְ אֶת-הַיֶּלֶד, תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם.  טז וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד, הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת, כִּי אָמְרָה, אַל-אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד; וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד, וַתִּשָּׂא אֶת-קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ.."(בראשית כא:טן-טז) פרשנים מתמקדים בעיקר בכתוב ".וַתַּשְׁלֵךְ אֶת-הַיֶּלֶד, תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם.."(שם) לא הנחה או תמיכה, אלא פעולה המעידה על רוע או על רצון להיפתר ממשא מעיק, ללא כל רגש או אינסטיקט אימהי, כשמשתמע מדברי הרמב"ן. ".. ותשלך את הילד - גברה עליו הצמאה ולא יכול ללכת והשכיבתו אמו תחת האילן מושלך ונעזב.." .."(הרמב"ן בראשית,שם) פניית המלאך אליה "קומי שאי את הילד והחזיקי את ידך בו.." מצביע כי די היה לישמעאל בתמיכה קלה שלה בידו, כדי שהוא יוכל לעמוד על רגליו. עד שלבסוף הוא זה אשר יתמוך בה כפי שאומר הנצי"ב:

".. והחזיקי את ידך בו – לא תצטרך הרבה לישאנו כלל, אלא ילך ברגליו ועוד תחזיקי את ידך בו, ויכלל בזה שהוא יחזק ממנה עד שהיא תתחזק בו, וע"ז אמר עוד כי לגוי מגדול אשימנו.." (פירוש הנבצי"ב: בראשית כא:יח)

מדרש שמעוני טוען כי המים יכלו להספיק בדרך נס, גם אם הגר הלכה אל המדבר, אולם כיוון שהליכתה הייתה למטרת עבודה – זרה, פסק הנס ומיד כלו המים.

"...בן י"ז שנה היה ישמעאל בצאתו מבית אביו ובזכות אברהם אבינו לא חסרו המים מן החמת וכיון שהגיע לפתח המדבר התחילה תועה אחר ע"ז של בית אביה ומיד חסרו המים ועיפה נפשו של ישמעאל בצמא.." (ילקוט שמעוני תורה פרשת וירא רמז צה )

 

התנהגות שרה

לא ייתכן לשפוט את התנהגות שרה מבלי לברר מה גרם לה לבקש בקשה כזו מאברהם. האם קנאה של שרה בהגר, או דאגה אמיתית ליצחק? המדרש רומז שהתנהגותה של הגר הייתה למעשה הגורם העיקרי שהביא לעינויה של הגר ולבסוף לגירושה.

"..והיו מטרוניות באות לשאול בשלומה של שרה והיתה שרה אומרת להם צאו ושאלו בשלומה של עלובה [הגר], והיתה הגר אומרת להם שרי גבירתי אין סיתרה כגלויה נראית צדקת ואינה צדקת. אילו היתה צדקת ראו כמה שנים שלא נתעברה ואני בלילה אחד נתעברתי..." (בראשית רבה (וילנא) פרשה מה ד"ה ד ויבא)

ע"פ מדרש זה יש מקום לחשוב שקנאות היא אשר הובילה את שרה לנקוט בצעד חריף כל כך, שהעמיד לבסוף את הגר וישמעאל בסכנת חיים מוחשית. אולם לא רק קנאות על שהגר נתעברה כבר בביאה ראשונה יש כאן, אלא גם דאגה כנה לשמה הטוב של שרה." והיתה הגר אומרת להם שרי גבירתי אין סיתרה כגלויה נראית צדקת ואינה צדקת" (שם). מדרש זה נשען בוודאי על הכתוב המתאר את התנהגות הגר לאחר הריונה:".. וַיָּבֹא אֶל-הָגָר, וַתַּהַר; וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה, וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ.   וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל-אַבְרָם, חֲמָסִי עָלֶיךָ--אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ, וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ .." (בראשית טז: ד-ה) שרה מפנה אצבע מאשימה גם אל אברהם על התנהגות הגר. ייתכן כי תשומת הלב שלה זוכה הגר גורם לה להקל ראש בגברתה, ללא תגובה ראויה מצידו של אברהם. אם נתבונן על הנאמר במשלי:" תַּחַת שָׁלוֹשׁ, רָגְזָה אֶרֶץ וְתַחַת אַרְבַּע, לֹא-תוּכַל שְׂאֵת. תַּחַת-עֶבֶד, כִּי יִמְלוֹךְ... תַּחַת שְׂנוּאָה, כִּי תִבָּעֵל וְשִׁפְחָה, כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ." (משלי ל:כא – כג), נבין כי ראיית שרה הרבה יותר מורכבת מאשר סתם קנאות או דאגה לשמה הטוב. היא מזהה בהגר ובהתנהגות ישמעאל את כל המרכיבים השליליים שמציין ספר משלי - יש שפחה שנבעלת כאשר היא שנואה, ובעיניה יש גם עבדים – ישמעאל והגר, שמתכוונים להשתלט על בית אברהם, כך לדברי שרה: "..וַתֹּאמֶר, לְאַבְרָהָם, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת, וְאֶת-בְּנָהּ:  כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן-הָאָמָה הַזֹּאת, עִם-בְּנִי עִם-יִצְחָק.." (בראשית כא:י). המדרשים מתייחסים לחששותיה של שרה, ובניסיונם לפרש את המילה "מצחק" המיוחסת לישמעאל, הם מנסים להבין לרוחה של שרה. הזוהר מביא דעה ששרה ראתה את ישמעאל עוסק בעבודה זרה, ועוד בביתו של אברהם:

".. א"ר יצחק למה נתגרש ישמעאל מביתו של אברהם ומה ראתה שרה שאמרה גרש את האמה הזאת ואת בנה? אלא הכא כתיב: ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק. א"ר יצחק אין מצחק אלא בע"ז כתיב הכא מצחק וכתיב התם ויקומו לצחק מה להלן ע"ז אף כאן ע"ז. (זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף לד עמוד א )

לעומתו טוען הרמב"ן כי משמעות המילה מצחק היא לעג של ישמעאל על כל המשתה שנעשה לכבודו של יצחק, לעג שמשמעותו אני הבכור ולי זכות הבכורה והירושה. בגלל לעג זה טוענת שרה בפני אברהם כי ישמעאל חייב מיתה. אולם משום שהוא בנך אני מצווה עליך רק לגרשו.

והנכון בעיני שהיה זה ביום הגמל את יצחק וראתה אותו מלעיג על יצחק או על המשתה הגדול., וכן אמרה גרש את האמה הזאת ואת בנה, כי אמרה העבד המלעיג על אדוניו חייב הוא למות או להלקותו, ואיני רוצה רק שתגרש אותו מאתי ולא יירש בנכסיך כלל עם בני שהוא בן גבירה. ואמרה שיגרש גם אמו, כי לא יוכל הנער לעזוב את אמו.." (הרמב"ן, בראשית כא:י)

לשיטתו של הרמב"ן העילה לגירוש הגר, היא ישמעאל, כלומר ייתכן כי שרה יכלה להבליג על התנהגותה של הגר, אך התנהגותו של ישמעאל לא הייתה כפי המצופה ממי שחי בבית אברהם, ובפרט שהיא מסכנת את יצחק לכן הגירוש בלתי נמנע.

 מה גרם לאברהם לקבל את דברי שרה, אמנם הקב"ה אומר לאברהם ".. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם, אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל-הַנַּעַר וְעַל-אֲמָתֶךָ--כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ.." (בראשית כא:יב) ובהחלט המעשה הזה הוא נגד טבעו של אברהם איש החסד. ובל נשכח כי אברהם רואה בישמעאל בן לכל דבר ועניין. ויותר מכך, כאשר הוא מתבשר על הולדת יצחק, הוא אומר לה' "לו ישמעאל יחיה לפניך.." (בראשית יז:יח)  אברהם נשמע כאחד שמסתפק בישמעאל, לכן לא פלא שרע בעניו שילוחו של ישמעאל, ומפשט הכתובים נראה כי לא קשה עליו שילוחה של הגר. אולם הנצי"ב מפרש את שילוח הגר יחד עם ישמעאל מתוך דאגה לאברהם דווקא. שהרי לידת יצחק הייתה אחרי ששרה נלקחה ע"י אבימלך, ולדברי פרשנים היו ליצני הדור אומרים שמאבימלך נתעברה שרה. לכן טוען הנצי"ב:

 "..גרש האמה הזאת ואת בנה – ובזה ידעו הכל כי יצחק בנך הוא, שהרי לא יעשה אדם גדול כאברהם לגרש בנו יחידו בשביל אהבת אישתו.." (בראשית כא:ט)

 

 

 

 

התנהגותו של אברהם

כאמור, אברהם לא ראה בעין טובה את החלטת שרה לגרש את ישמעאל, החלטה שנתמכה אמנם ע"י הקב"ה, אך הוא כדרכו משכים בבוקר כדי למלא את ציווי ה'. אולם כאשר הוא משלח את הגר התנהגותו נראית מוזרה. "וַיִּקַּח-לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל-הָגָר שָׂם עַל-שִׁכְמָהּ, וְאֶת-הַיֶּלֶד—וַיְשַׁלְּחֶהָ.." (בראשית כא:יד)  מדוע בית של חסד נוקט בצעד כה אכזרי, לחם וחמת מים בלבד, זה מה שהוא מקציב להגר ולבנו בכורו!! האם אברהם לא יכול לתת להם חמור או גמל לרכוב עליו, האם הוא לא יכול לצייד אותם בכסף או שווה ערך אחר. די אם נתבונן במה שלוקח עבד אברהם כאשר הוא הולך לחפש אישה ליצחק. כדי להבין את גודל התמיהה על התנהגותו של אברהם להגר וישמעאל. מאלפים הם דבריו של הרד"צ הופמן

אך כאן עלינו לעצור ולהתבונן בהתנהגותו של ישמעאל ולא רק של הגר. ישמעאל, בדומה ליצחק בפרשת העקידה, לא מגלה כל התנגדות למעשיו של אביו, כיצד זה ייתכן, הרי הוא בן שבע עשרה שנה, גיל מאוד משמעותי בחייו של הילד. האם הכתוב רומז על הקבלה בין יצחק לישמעאל. כדי לרמוז כי יש כאן ניסיון הדומה לעקידת יצחק, והעובדה שישמעאל לא מגלה כל התנגדות היא סימן כי הוא מקבל עליו באהבה את צו הגירוש של אביו, בדומה ליצחק שאינו מגלה התנגדות בניסיון העקידה? ייתכן כי בעיני אברהם התשובה בהחלט חיובית. וזה יכול להצביע על שתי מגמות מנוגדות בהבנת התנהגותו של אברהם בפרשה זו.

א.      נתינת מעט מים ומעת מזון, הייתה מכוונת כדי שהגר לא תרחיק, ותצטרך לחזור כאשר יגמר לה המים והלחם. ע"י כך ישמר הקשר בין אברהם לישמעאל.

ב.       נתינת מים ולחם מועטה דווקא מעידה על רצון לנתק כל קשר בין בית אברהם לישמעאל. ולכן אברהם לא נותן להם כסף וזהב - שדרכם יכול להישמר קשר סמלי של זיכרונות מבית אבא.

נראה כי ההשערה השניה יותר משמעותית מנקודת מבטו של אברהם. הוא ממלא את צו האל בשלמות המרבית, תכונה שמאפיינת את אברהם בהבנתו, את הדרך שבה יש לעבוד את האל. כלומר שילוח ללא פשרות וללא אפשרות של התחכמות כלשהיא מצידו כפי שניתן להבין דווקא מהשערה ראשונה.

 

שבת שלום ומבורך

בן שושן אלעזר

חזרה לדף הראשי - פרשת השבוע

דף הבית

דבר המנהלת

ספר מחזור 2016

ההיסטוריה של רוגוזין

האמנה הבית ספרית

תקנון ביה"ס תשע"ט

זכאות לתעודת גמר

עיקרי המשמעת

לוח צלצולים

לוח חופשות תשע"ט

פעילויות ואירועים

למידה בשעת חירום

כתבות ופרסומים

ספריית רוגוזין

פרשת השבוע

קיר הזיכרון

המסע לפולין תשס"ח

המסע לפולין תש"ע

המסע לפולין תשע"א

המסע לפולין תשע"ז

לתלמידים

מקצועות הלימוד

עיתון ביה"ס

צוות היועצים

מערכת שעות תשע"ח

לוח מבחנים

מועדי בגרויות

מאגר משימות אוריינות

שיעורים פרטיים חינם

מסך חכם

תמונות מארכיון קרית גת

חינוך פיננסי

למורים

שולחן עבודה אורט

משחוק בהוראה

חלופות בהערכה

כלים דיגיטליים

השתלמויות במודל

תוכניות עבודה

להורים

מדריך שומרי מסך

הנחיות בעקבות גל הטרור

שירותי בריאות לתלמיד

תקנות תעבורה

חוברת הדרכה להורים

קישורים

דואר מורים ותלמידים

תקשוב ואינטרנט באורט

ציוני בגרות


צור קשר