תפריט

בס

בס"ד

 

.."ויחלום והנה סולם מוצב ארצה.."

ויצא – תש"ע

 

פרשת ויצא מתארת את תחילתו של המהלך שיוביל לבסוף ליסודו של עם ישראל. מהלך שהיה כפוי על יעקב בעקבות פרשת הבכורה והברכות, ובעיקר כדי למלא את מצוות אביו." וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה, וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא" (בראשית פרק כח:י-יא) בודד ונרדף מתחיל יעקב מסע שיש בו מאבקי הישרדות רבים. מאבקים המצריכים נחישות, חכמה וערמומיות כדי להתגבר עליהם. העובדה שדווקא יעקב הוא זה שצריך לעזוב את בית אביו ובעיקר לברוח מפני עשו, מראה כי הברכות הניתנות לאדם הן לא כלי מכאני שיש בידי המברך על – מנת שיחולו מיד על המתברך. לכן נראה כי יעקב נושא עמו מטען כבד של מחשבות וחששות בדרכו לבית לבן אחי אמו, חששות אלה באות לידי ביטוי בדברי יעקב כאשר הוא מתעורר משנתו ומחלומו "וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ: וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה יְקֹוָק לִי לֵאלֹהִים" ( בראשית כח: כ-כא) האם חששות אלה הן אשר גורמות ליעקב לחלום? יתכן והתשובה לכך בהחלט חיובית שהרי רגע לפני שהוא יוצא מארץ ישראל לחרן, יעקב מבקש: ביטחון, מאכל ובגדים שהם הצרכים הבסיסים שהסביבה הטבעית של כל אדם מעניקה לו. כדברי רש"י לפסוקים אלה:

 "אם יהיה אלהים עמדי - אם ישמור לי הבטחות הללו שהבטיחני להיות עמדי, כמו שאמר לי - והנה אנכי עמך. ושמרני - כמו שאמר לי: ושמרתיך בכל אשר תלך. ונתן לי לחם לאכול - כמו שאמר:כי לא אעזבך, והמבקש לחם הוא קרוי נעזב, שנאמר (תהלים לז כה) ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם:" (רש"י בראשית פרק כח פסוק כ)

 

ובכל זאת ראוי לשאול האם החלום הוא ביטוי למחשבותיו והרהורי ליבו של יעקב? או שיש כאן התגלות אלוהית ליעקב שהיא מעבר לחלום הקשור למצבו של יעקב.ובכלל מה משמעותו של החלום בחיי האדם? חז"ל חלוקים בדעתם בדבר טיבם של החלומות: יש דעות הרואות בחלום תופעה הקשורה במחשבותיו של האדם לכן נאמר:

 "אמר רבי שמואל בן נחמני אמר רבי יוחנן: אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו שנאמר בדניאל "אנְתְ מלכָא רעיונָךְ על-משְכְּבָך סְלִקוּ"(דנ' ב:כט) [אתה המלך רעיונותיך על משכבך עלו]". (ברכות נה ע"ב).

כדי לחזק טענה זו מביאה הגמרא אגדה המתאר כיצד ניתן להשפיע על החלום של כל אדם אפילו הוא קיסר או מלך כפי שאומר דניאל הנביא.

".אמרי ליה קיסר לרבי יהושע ברבי חנינא: 'אמריו דחכמיו טובא, אימא ליה מאי חזיתא בחלומאי? אמר ליה: חזית דמשחרי ליה פרסאי ומדרבי בך ורעיי בך שקצי בחוטרא דדהבא. הרהר כוליה יומא ולאורתא חזו"(ברכות נה ע"ב).

תרגום: אומרים שאתם היהודים חכמים ביותר, אמור לי מה אראה בחלומי. אמר לו אתה תראה ששובים אותך הפרסים ומשעבדים אותך ורועים על ידך שקצים במקל של זהב. הרהר כל היום ובלילה ראה חלום זה.

הגמרא מספרת על תלמידי חכמים המתייחסים לחלומות באירוניה, משום שבזמנם ובעיקר בסביבה התרבותית שבה חיו בגלות בבל, בעיני החברה לחלומות הייתה משמעות של מסר אלוהי, לכן פותרי חלומות היו מקצוע מבוקש. דבר שלא מצא חן בעיני חכמים כפי שמסתבר מהאירוניה שבסיפור הבא:

"..בר הדיא מפשר חלמי הוה,[בר הדיא היה פותר חלומות] מאן דיהיב ליה אגרא - מפשר ליה למעליותא, [ מי שהיה משלם לו בעד פתרון החלום היה פותר לו לטובה] ומאן דלא יהיב ליה אגרא - מפשר ליה לגריעותא.[ומי שלא שילם לו בעד הפתרון היה פותא לו לרעה ] אביי ורבא חזו חלמא, [אביי ורבא חלמו חלום זהה] אביי יהיב ליה זוזא ורבא לא יהיב ליה. [ אביי שילם לפותר ורבא לא שילם] אמרי ליה: אקרינן בחלמין "דברים כ"ח".[אמרו לו: הקריאו לנו החלום את הפסוק שבספר דברים] שורך טבוח לעיניך וגו'. לרבא אמר ליה: פסיד עסקך ולא אהני לך למיכל מעוצבא דלבך,[לרבא פתר: יפסידו עסקיך ולא תוכל לאכול מרוב עצבות] לאביי אמר ליה: מרווח עסקך, ולא אהני לך למיכל מחדוא דלבך [לאביי אמר: תרוויח בעסקיך ולא תוכל לאכול מרוב שמחה]..." (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נו עמוד א )

 לחלומות המתוארים במקרא ובייחוד לאלה שבספר בראשית יש תפקיד חשוב בעצוב המהלכים שיתבצעו בעקבות החלום. אם כי אין הכרח לומר כי לחלום עצמו יש ממשות או פתרון, כפי שעולה מהאגדה על אביי ורבא. לכן כשמופיע חלום במקרא, פעמים רבות הקורא רואה את מה שהחולם טרם יודע ומשום כך לקורא יתרון על פני החולם, כלומר החלום בדרך כלל משרת את הקורא ומתמיה את החולם. אך חלומו של יעקב מעמיד את הקורא בפני שאלה – מה טיבו וכוונתו של חלום זה ובייחוד לאור העובדה שיעקב נודר את נדרו לאחר שהקב"ה מבטיח לו כי ישמור עליו עד שובו חזרה לארץ ישראל."וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ" (שם, טו).

 

והנה ה' מוצב עליו.

לחלום יעקב יש משמעויות רבות בעיני חז"ל משום שחלומו לא נתפס כחלום בגדר חלומות שווא, אל על התגלות אלוהית שבאה לענות על מחשבות רוחניות שהטרידו את יעקב. בעוד עשיו רודף אחרי החומריות וחיי השעה, מחפש יעקב את הדרך שתביא אותו להתעלות רוחנית יותר. הסולם מסמל למעשה את החיבור בין הארץ לשמים. ואפילו תאמר כי אין מראים לו לאדם אלא מהרהורי ליבו, הרי שכשהם לשם שמים הם נענים ע"י שמים:

 

"וענין הסולם שראה יעקב אבינו ע"ה, דע כי הסולם הוא דרך לעלות בו יעקב אבינו ע"ה לחצר המלך יתעלה, כאדם היודע מלכות השם יתעלה ולא היה יודע מאיזה צד יכנס בו, והראה לו השם יתעלה דרך הכניסה על ידי הסולם הנזכר, כענין שנאמר [תהלים קיח, כ] זה השער ליי' צדיקים יבאו בו. בו בעודו על הסולם הנזכר שנאמר והנה יי' נצב עליו. רוצה לומר על הסולם והשער ההוא הוא בית אל, שנאמר אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים (ריקאנטי בראשית  כח : י )

לדעת הראב"ע הסולם הוא בסך הכל משל לכך ששום דבר לא נסתר מעיני הקב"ה, אך כדי להמחיש את יכולת שליטתו של ה' גם לבני אנוש יש צורך בהמשלה של הבאת ידיעות מהארץ לעולם ע"י מלאכים המשתמשים בסולם המקשר בין שמים לארץ:

והטעם דרך משל, כי כל דבר לא יכחד מן השם, ודברי מטה תלוים בעליונים, וכאלו סלם ביניהן שיעלו המלאכים בו להודיע הדברים אחר שהתהלכו בארץ. ג"כ כתוב ומלאכים אחרים יורדים למלאות שליחות השם כדרך מלך עם משרתיו:(אבן עזרא בראשית פרק כח פסוק יב)

הרמב"ן מוסיף על הראב"ע טוען כי מהות החלום היא  חידוש של  ברית הבתרים שכרת ה' עם אברהם. שהרי מי שאמור לממש את ברית בין הבתרים היה יעקב. לכן טוען הרמב"ן כי חלום זה הוא נבואה לאשר עתיד לקרות לעם ישראל, ומי שמתחיל תהליך זה הוא יעקב ומשום כך הוא זקוק  לעידוד והבטחה שה' הוא אשר ילווה אותו בכל צעדיו:

והראהו כי הוא יתברך נצב על הסלם ומבטיחו ליעקב בהבטחה גדולה, להודיע שהוא לא יהיה ביד המלאכים אבל יהיה חלק ה' ויהיה עמו תמיד, כמו שאמר והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך, כי מעלתו גדולה משאר הצדיקים שנאמר בהם (תהלים צא יא) כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך:ועל דעת רבי אליעזר הגדול (פרקי דר"א לה) היתה זאת המראה כענין בין הבתרים לאברם, כי הראהו ממשלת ארבע מלכיות ומעלתם וירידתם.." (רמב"ן בראשית פרק כח פסוק יב)

הרמב"ם במורה הנבוכים טוען כי כל הפרטים המופעים בחלום הם משל שבאים למקד את האדם בעניין הנהגתו של הקב"ה את העולם, ולהראות את הדרך שעל האדם לדבוק בה כדי שישכיל ויבין טוב יותר את העולם ובעיקר את עניין הבריאה והשתלשלות העניינים מלמעלה כלפי מטה. על הנאמר "והנה סולם מוצב ארצה" ניתן לטעון שנקודת המשען של הסולם היא השמים ומשם הסולם מושלך כלפי הארץ כדי להוריד דרכו את השפע מהעליונים לתחתונים. אך לא רק על שפע חומרי מדובר אלא גם על שפע רוחני ושכלי:

"..והנה ה' נצב עליו, קיים עומד עליו, כלומר על הסולם אשר קצהו הראשון בשמים וקצהו האחרון בארץ, ובו יעלה כל מי שיעלה, עד שישיג מי שעליו בהכרח, אחר שהוא עומד קיים על ראש הסולם. ומבואר הוא שמאמרי הנה ה' נצב עליו, הוא כפי זה המשל הנשוא. : (ספר מורה הנבוכים חלק ראשון פרק טו )

תכלית עליית האדם בסולם היא כדי להכיר בסופו של דבר מי נמצא בקצהו, כלומר להכיר את הבורא ע"י התבוננות כלפי מעלה מהשלב התחתון של חיי היום יום דרך רכישת השכלה וחקירת התנהגותו של עולם הטבע הסובב את האדם.

 

 

ומלאכי אלהים עולים, הם הנביאים, שנאמר בהם בפירוש וישלח מלאך, ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבוכים. ומה טוב אמרו עולים ויורדים בו, העלייה קודם הירידה. כי אחר העלייה וההגעה אל מעלות ידועות מן הסולם, תהיה הירידה במה שפגש מן הענין להנהגת אנשי הארץ ולמודם, אשר בעבור זה כנה בירידה כמו שביארנו.." : (ספר מורה הנבוכים : שם )

 

בעיני הרמב"ם המלאכים העולים ויורדים בסולם הם הנביאים או החכמים אשר תפקידם להעביר את הידע שרכשו לשאר בני האדם. כי תכלית העליה אינה רק רכישת הידע, כדי שתשרת רק את מי שרכש אותו, אלא חובה על הנביא - החכם להעביר זאת לכלל החברה. וממשיך הרמב"ם " אשוב על עניננו, כי נצב עליו מתמיד קיים נשאר, לא שהוא התייצבות גשם..": (ספר מורה הנבוכים : שם) כלומר ככל שההשכלה תעלה מהעולם החומרי לעולם הרוחני – מטאפיזי כך נוכל להבין כי מציאותו של ה' הניצב על הסולם היא זו אשר מניעה את העולם כולו

 

שבת שלום ומבורך

בן שושן אלעזר

חזרה לדף הראשי - פרשת השבוע

דף הבית

דבר המנהלת

ספר מחזור 2016

ההיסטוריה של רוגוזין

האמנה הבית ספרית

תקנון ביה"ס תשע"ח

זכאות לתעודת גמר

עיקרי המשמעת

לוח צלצולים

לוח חופשות תשע"ח

פעילויות ואירועים

למידה בשעת חירום

כתבות ופרסומים

ספריית רוגוזין

פרשת השבוע

קיר הזיכרון

המסע לפולין תשס"ח

המסע לפולין תש"ע

המסע לפולין תשע"א

המסע לפולין תשע"ז

לתלמידים

מקצועות הלימוד

עיתון ביה"ס

צוות היועצים

מערכת שעות תשע"ח

לוח מבחנים

מועדי בגרויות

מאגר משימות אוריינות

שיעורים פרטיים חינם

מסך חכם

תמונות מארכיון קרית גת

חינוך פיננסי

למורים

חלופות בהערכה

כלים דיגיטליים

השתלמויות במודל

תוכניות עבודה

להורים

מדריך שומרי מסך

הנחיות בעקבות גל הטרור

שירותי בריאות לתלמיד

תקנות תעבורה

חוברת הדרכה להורים

קישורים

דואר מורים ותלמידים

תקשוב ואינטרנט באורט

ציוני בגרות


צור קשר