|
בס"ד
חלום יעקב – סולם מוצב ארצה
פרשת
ויצא – כסליו תשע"ב
חז"ל חלוקים בדבר משמעותו של החלום, האם יש בו ממש, או ש"חלומות
השוא ידברו". אבל אין עוררין על כך שלחלומות המופיעים במקרא יש מסר
- הם באים להצביע על דבר מה שעתיד להתרחש. לעיתים החלום הוא בעל מסרים
ברורים, ולעיתים דרוש פותר חלומות מיומן כדי לפענח את המסרים שבו.
אין ספק, לחלום יעקב יש קשר ישיר למהלך האירועים שגורמים לו לעזוב את
בית אביו. יציאת יעקב מביתו, בוודאי מעוררת בו מחשבות רבות. דברי רבקה:"..הִנֵּה
עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ.."(בראשית כז:מב) עדיין
מהדהדות באוזניו ולא נותנות לו מנוח, ברור לו שמציאת אישה היא לא הסיבה
העיקרית לציווי של יצחק:"..לא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן:
קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם...וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת
לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ.." (בראשית כח:א-ב). גם אהבת יצחק לעשו לא
נסתרה מעין יעקב, ועל כך שכנראה אין ממש במכירת הבכורה, תעיד העובדה
שדווקא הוא זה אשר צריך לנוס על נפשו. מחשבותיו של יעקב הן רבות
ומגוונות מאוד, ואפילו יש ביניהן כאלו שמעלות תמיהה אצל יעקב בדבר
שילוחו לבית לבן, שמא מהלך זה הוא בגדר תירוץ על מנת לסלול את הדרך
לפני עשו כיורש בבית יצחק. הד למחשבה זו ניתן למצוא בתמיהה שמעלה יעקב
לבקשת אימו ממנו, שיברח מפני עשו אחיו:
"..מהו ועתה בני שמע בקולי (וקום ברח לך)...אמרה לו אתמול שמעת לי
ונטלת את הברכות, עכשיו שמע לי כדי שתחיה, אמר לה וכך הוא הדרך שאצא
חוץ מדעתו של אבא, אם יאמר לי אף הוא ואעשה. מיד, ויקרא יצחק אל יעקב
ויברך אותו וגו', קום לך פדנה ארם.."
(מדרש תנחומא (בובר) פרשת ויצא סימן א )
יעקב תמהה, האם דבר זה על דעתו של אבא – יצחק! הוא לא מעלה על דעתו
שרבקה טרם סגרה את המהלך עם אביו. אבל בניגוד לפרשת הברכות, הפעם הוא
לא מוכן לבצע את דברי רבקה ללא שיתופו של יצחק. יעקב רוצה הבהרות למעשה
קיצוני כזה. ובכל זאת, אפילו ברכת יצחק הנוספת שיש בה חיזוק לכך שיעקב
הוא היורש: "..וְיִתֶּן
לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ
אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלהִים לְאַבְרָהָם.."(בראשית
כח:ד), לא מרגיעה אותו. האם יעקב מרגיש דחוי מבית הוריו? קשה לדעת, אך
ברור כי קשה עליו הפרדה ממקומו הבטוח. עתה הוא נודד חסר כל, כשכל
מחשבותיו ומהלכיו, הם של מי שנמצא במלחמת הישרדות תמידית. גם חלומותיו
נתונים לאפיק זה:"..וַיַּחֲלם
וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְראשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה
וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלהִים עלִים וְירְדִים בּוֹ.."(בראשית
כח:יב) על מחשבותיו של יעקב באותה שעה אומר המדרש:
"..אליעזר בשעה שהלך להביא את רבקה כת' ביה ויקח העבד עשרה גמלים וגו'
(בראשית כד י) ואני לא צמיד אחד ולא נזם אחד.."(
בראשית רבה ויצא פרשה סח)
אם כן, חלום יעקב משקף היטב את מחשבותיו, הוא מחפש את הסולם שדרכו הוא
יעלה מעלה ממצבו הנוכחי. הסולם הוא המפלט של יעקב מכל צרותיו, באמצעותו
הוא מעוניין להסתכל על הדברים מנקודת שליטה גבוהה, הוא לא מעוניין לתת
לאירועים להכתיב את התנהגותו. לכן לא פלא שכל בקשותיו של יעקב לאחר
שנגלה אליו הקב"ה בחלום היה:"..
אִם יִהְיֶה אֱלהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר
אָנכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכל וּבֶגֶד לִלְבּשׁ:
וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה
ה' לִי לֵאלהִים.."
(בראשית כח:יב). יעקב מעוניין בביטחון ושקט כלכלי. רבינו בחיי מביא,
בשם ר' שמואל אבן תבון, תפיסה שהסולם מסמל את יכולת ההשגה השכלית של
האדם, ומימלא באמצעות השכל האדם יוכל לכלכל נכונה את צעדיו:
"..והחכם בן תבון ז"ל כתב כי הסולם הזה ירמוז לאיכות ההשגה שהמין
האנושי אפשר לו להשיגה עד שיהיה שלם בו, והתחיל להודיע תחלה דרך ההיא,
ואח"כ הודיע תכליתה, והודיע שהדרך ההיא אינה דרך סלולה בארץ לא לארכה
ולא לרחבה, אך היא דרך עליה וראשו בשמים, ...(ע"ש בספר יקוו המים פרק
י"א)..."(רבינו
בחיי בראשית כח:יב )
כדי להוכיח את עצמאותו, יעקב לא יוזם כל קשר עם משפחתו, מרגע שהוא עוזב
את כנען, עד שהוא חוזר אליה בציווי האל. אבל לכך יש מחיר! המדרש אומר
שיעקב נענש על אותם שנים שעשה בבית לבן, ב"מידה כנגד מידה",
כדברי הכלי יקר:
"..לפי שמצינו שיעקב נענש על אותן עשרים ושתים שנה שלא קיים בהם מצות
כיבוד אב ואם, ויש להקשות הלא הלך ברשות אביו ואמו ובמצוותיהם ולמה
נענש על כל אותן הימים.."
(כלי יקר בראשית כח:י)
ובכל זאת, אם המדרש יכול להביא צידוק על כך שיעקב נענש אע"פ שהוא ממלא
מצוות אביו ואימו, הרי יש להוסיף ולהקשות, שכן לא מצאנו שרבקה או יצחק
קוראים ליעקב לחזור! זאת ועוד, במשך כל ימי שהותו בבית לבן, אין שום
אזכור על קשר בין יעקב להוריו, מדוע?
"..אלא ודאי לפי שאביו אמר לו קום לך פדנה ארם התיר לו לילך אבל לא
לצאת מכל וכל, כי כל ההולך ודעתו לחזור או שעדיין מחשבתו משוטטת שמה
נקרא הולך ולא יוצא, והוא לא כן עשה אלא ויצא יעקב מכל וכל כאילו שכח
כל בית אביו ואמו על כן נענש בכיוצא בו, שבן אחד מבניו והוא יוסף לא
כיבדו עשרים ושתים שנה.."
(כלי יקר שם)
עתה ברור, יעקב לא מוכן ליצור קשר לא רק בגלל שהוא כנראה פגוע ממהלך
זה, אלא בעיקר מכך שהוא מרגיש נזוף ומחכה שהוריו, ובעיקר אימו תקיים את
הבטחתה לקרא לו ולחזור לביתו. דבר שלא נעשה אלא ע"י הקב"ה.
מוסר השכל – קשר בין ההורים הוא קשר מורכב, כשם שההורים צריכים לגלות
רגישות לכל ילדה וילד, שהרי אע"פ שיצאו מבטן אחת, תכונותיהם שונות, כך
חלה החובה גם על הילדים לגלות רגישות לצרכי הוריהם, בייחוד כאשר
מתגלעים חילוקי דעות בבית.
שבת שלום ומבורך בן שושן
אלעזר
|
