תפריט

בס

בס"ד

 

בין עמוד הענן לכיפת הברזל

פרשת ויצא – כסליו תשע"ג

שמות רבים של יחידות צה"ל ומבצעים לקוחים מספר התנ"ך. פעמים רבות קיים קשר בין קביעת שם של מבצע צבאי לבין מטרותיו המבצעיות. שם תנכי מוסיף נופך מיוחד למבצע, או חלילה לעימות עם כוחות האוייב. ובדרך כלל – לפחות בשלבים הראשונים, הוא מעורר אצל העם תחושת הזדהות רחבה עם המנהיגים והתקוות שיש להם מהמהלך שיזמו, או שנכפה עליהם.

עמוד הענן נזכר לראשונה כאשר בני ישראל יוצאים ממצרים: "..וה' הלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה.." (שמות יג:כא) שני עננים מלווים את ישראל בצאתם ממצרים – עמוד הענן ועמוד האש. כאשר עמוד האש מסמל לא רק את הארת הדרך אשר ילכו בה, אלא במידת מה גם את התוקפנות, היכולת ורצון להחזיר מלחמה שערה, כדברי הרמב"ן:

".. ויהם את מחנה מצרים בהשקיף עמוד האש עליהם, כי יגיע עליהם חומו הגדול ולהבה תלהט רשעים.." (רמב"ן שמות יד:יט)[1]

 לעומתו עמוד הענן מסמל את ההתגוננות, את הרצון להסתתר מעיני האוייב הרודף אחריהם – פרעה וחילותיו. וכדברי רש"י בשעה שישראל מרגישים מאויימים מהמצרים הרודפים אחריהם, עוברים מלאך האלוהים ועמוד הענן והולכים לחצוץ בין ישראל למצרים:

"...וילך מאחריהם - להבדיל בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל, ולקבל חצים ובליסטראות של מצרים...ויסע עמוד הענן - כשחשיכה והשלים עמוד הענן את המחנה לעמוד האש, לא נסתלק הענן כמו שהיה רגיל להסתלק ערבית לגמרי, אלא נסע והלך לו מאחריהם להחשיך למצרים.." (רש"י שמות יד:יט)

אקטואליים דברי רש"י(רבי שלמה יצחקי 1040 – 1150) גם במרחק של קרוב לאלף שנים. הוא לא הכיר כמובן את כיפת הברזל שיש בידי צה"ל, אך את פעולתה הוא מזכיר כבר אז - "ולקבל חצים ובליסטראות של מצרים" את החיצים והבליסטראות החליפו בינתיים הטילים והרקטות למיניהם. אך הכלל ברור - בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם.

יעקב וישראל

שני שמות נותן המקרא ליעקב אבינו – יעקב וישראל. יעקב, השם שניתן לו ע"י הוריו. וישראל השם שנותן לו מלאך ה' ולאחר מכן הקב"ה חוזר ומאשר את הקביעה הזו: "...וַיּאמֶר לוֹ אֱלהִים שִׁמְךָ יַעֲקב לא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל.." (בראשית פרק לה:י) שני שמות המקפלים בתוכם את המצבים שבהם היה נתון העם לאורך ההסיטוריה הארוכה שלו:

 יעקב – מסמל את הנרדף, מצב בו עם ישראל שרוי במלחמת הישרדות יום יומית. שם המלמד על צורך להשיג את המטרות לא רק בדרך של צדק וחכמה אלא אף בערמומיות. העובדה שדווקא יעקב הוא זה שצריך לעזוב את בית אביו ולברוח מפני עשו. מעוררות בו מחשבות רבות ובעיקר חששות בדבר מה שצופן לו העתיד, חששות הבאות לידי ביטוי בדברי יעקב, ובעיקר בצורך שלו לנדור: "וַיִּדַּר יַעֲקב נֶדֶר לֵאמר אִם יִהְיֶה אֱלהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכל וּבֶגֶד לִלְבּשׁ: וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה ה' לִי לֵאלהִים" ( בראשית כח: כ-כא) הרהורי ליבו של יעקב באים לידי ביטוי בחלומו - יעקב מבקש: ביטחון, מאכל ובגדים שהם הצרכים הבסיסים שהסביבה הטבעית של כל אדם מעניקה לו. כדברי רש"י לפסוקים אלה:

 "אם יהיה אלהים עמדי - אם ישמור לי הבטחות הללו שהבטיחני להיות עמדי, כמו שאמר לי - והנה אנכי עמך. ושמרני - כמו שאמר לי: ושמרתיך בכל אשר תלך. ונתן לי לחם לאכול - כמו שאמר:כי לא אעזבך, והמבקש לחם הוא קרוי נעזב, שנאמר - ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם:" (רש"י בראשית כח:כ)

 כאמור, יעקב עוזב את בית אביו ללא כל רכוש. הוא מרגיש בודד בעולם, בשעה שהוא נמלט מפני זעמו של עשו אחיו, כדי לבקש מקלט ומפלט אצל לבן אחי אימו, במסווה של רצון לחפש אישה[2].

ישראל – מסמל את מצבו של עם ישראל כאשר הוא עובר ממגנה להתקפה, כאשר יש ביכולתו להתייצב בראש מורם מול אומות העולם כעם בעל אמירה ודעה עצמאית. לראיה, לראשונה שונה שמו של יעקב לישראל, כאשר הוא נאבק עם דמות מיסתורית בשעה שהוא ממתין למפגש הטעון עם עשו אחיו. "... וַיִּוָּתֵר יַעֲקב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר...וַיּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיּאמֶר לא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי:וַיאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיּאמֶר יַעֲקב:וַיּאמֶר לא יַעֲקב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל.." (בראשית לב:כה-כט)

יעקב/ישראל, לא מחפש רק את הנצחון אלא גם את סיום הסכסוך, את ההודאה כי התקיפה הייתה מיותרת: "לא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי" ומעניין שמרגע ששמו של יעקב שונה לישראל, המקרא ממשיך לכנות את יעקב בשם זה, מדוע? נראה שאת התשובה לכך נוכל למצא בדברי הגמרא במסכת שבת:

"...אמר לה רב יוסף: תניא - לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה. מלמד שעמוד ענן משלים לעמוד האש, ועמוד האש משלים לעמוד הענן..." (שבת כג:ב)

עמוד הענן המסמל את המגננה ועמוד האש המסמל את המתקפה, הן שתי אפשרויות הנדרשות להכרעה במצבים של איום על העם. לא לחינם בחרו לתת לצה"ל שם בעל אופי של מגננה "צבא ההגנה לישראל" לא עם תאב מלחמות אנחנו, אך אם יקומו עלינו, נדע להתגונן ואם צריך גם לתקוף – עמוד האש ועמוד הענן. כיפת הברזל ואגרוף הפלדה.

 

שבת שלום ומבורך בן שושן אלעזר

 


 

[1] ראה גם דברי המלבי"ם: ".. החליף עמוד האש את מקומו שהיה מאחרי מחנה ישראל ונכנס לתוך מחנה מצרים רק שהי' בלול עם עמוד הענן והשקיף אל המחנה כמשקיף מן החלונות. ויהם את מחנה מצרים נעשה מהומה ומבוכה ביניהם. כי אז הרגישו כי בא ה' אל המחנה ללחום עמהם.." (מלבי"ם שמות יד:כד)

[2] כזכור, רבקה יודעת שעשו מבקש להרוג את יעקב בשל גניבת הברכות, אך ליצחק היא אומרת שכל מטרת שליחת יעקב לחרן, הוא לצורך לקיחת אישה. שהרי היא יכלה לנהוג כפי שנהגו בה, לשלוח את אחד מעברי יצחק לבית לבן אחיה.

 

דף הבית

דבר המנהלת

ספר מחזור 2016

ההיסטוריה של רוגוזין

האמנה הבית ספרית

תקנון ביה"ס תשע"ח

זכאות לתעודת גמר

עיקרי המשמעת

לוח צלצולים

לוח חופשות תשע"ח

פעילויות ואירועים

למידה בשעת חירום

כתבות ופרסומים

ספריית רוגוזין

פרשת השבוע

קיר הזיכרון

המסע לפולין תשס"ח

המסע לפולין תש"ע

המסע לפולין תשע"א

המסע לפולין תשע"ז

לתלמידים

מקצועות הלימוד

עיתון ביה"ס

צוות היועצים

מערכת שעות תשע"ח

לוח מבחנים

מועדי בגרויות

מאגר משימות אוריינות

שיעורים פרטיים חינם

מסך חכם

תמונות מארכיון קרית גת

חינוך פיננסי

למורים

חלופות בהערכה

כלים דיגיטליים

השתלמויות במודל

תוכניות עבודה

להורים

מדריך שומרי מסך

הנחיות בעקבות גל הטרור

שירותי בריאות לתלמיד

תקנות תעבורה

חוברת הדרכה להורים

קישורים

דואר מורים ותלמידים

תקשוב ואינטרנט באורט

ציוני בגרות


צור קשר