בס"ד

"וְעַתָּה לא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אתִי" – האם האחים לא מכרו את יוסף?

פרשת ויגש – טבת תשע"ג

בפרשת ויגש מתרחש המפגש הטעון והדרמתי ביותר שיש במקרא, משפט קצר שאומר יוסף אל אחיו, "אני יוסף, העוד אבי חי.." (בראשית מה:ג) מכה בהם בעוצמה כה רבה, עד שלא יכלו להוציא הגה מפיהם, כדברי הכתוב: "..ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו.."(שם) דומה כי רק המקרא יכול לתאר את ההלם שאחז באחי יוסף לשמע צמד המילים "אני יוסף" הלם שבעקבותיו בוודאי לא יכלו לשמוע או להקשיב להמשך הדברים " העוד אבי חי".

דבריו חדים כתער -  כן, אני הוא "בעל החלומות הלזה" שהשלכתם לבור ללא רחמים. אני הוא זה שהתעקש למלא את שליחות אבא ולדרוש בשלומכם אע"פ שאתם לא יכולתם דברי לשלום. אני הוא האיש אשר חשבת עלי רעה בשעה שמכרתם אותי לישמעאלים! האם במצב זה האחים יכלו לשמוע את המשך דברי יוסף? סביר להניח שהם שמעו אך ודאי לא הקשיבו! ההלם והאלם שאחז באחי נותן את ביטויו בצורה מאוד מעניינת בספר בראשית, מלבד הרגע שבו נגשים אחי יוסף לדבר איתו אחרי ההלם הראשוני של ההתוודעות "ואחרי כן דברו אחיו אתו" (בראשית מה:טו), ועד לאחר שהם חוזרים מקבורת יעקב מארץ כנען, חלפה לה תקופה של שבע עשרה שנים, בכל התקופה הזאת, אין במקרא אזכור של דו - שיח כלשהו בין יוסף לאחיו. לומר לך שיוסף דאג לשמור מרחק מאחיו, בשל סיבות רבות של כאן המקום לפרטם.

שאלתו – העוד אבי חי, כמובן מיותרת שהרי הוא יודע שהתשובה לכך היא חיובית. אם כן מה רצה יוסף להשיג בשאלה זו? האם הוא מבקש ללעוג להם, או לומר בפניהם דברי תוכחה כדברי המדרש:

"אבא כהן ברדלא אמר- אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה ...יוסף קטנן של שבטים היה ולא היו יכולים לעמוד בתוכחתו הה"ד ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו. לכשיבא הקב"ה ויוכיח כל אחד ואחד לפי מה שהוא, שנאמר (תהלים נ) אוכיחך ואערכה לעיניך על אחת כמה וכמה..." (מדרש רבה צג:י):

או שמא בדברים אלה הוא מבקש דווקא להביע את  קרבתו אליהם, בכך שהוא עדיין קשור אליהם באמצעות אביו, ולכן הוא עדיין אחיהם? ולראיה, הוא  אומר שני משפטים המצרכים עיון: האחד – "..ועַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלהִים לִפְנֵיכֶם.." (בראשית מה:ה) ממנו משתמע שיוסף מוחל לאחיו על התפתחות האירועים שהביאה אותו לידי הירידה למצרים. אך לשם מה הוא חוזר על המשפט פעם נוספת באמרו: "..וְעַתָּה לא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלהִים .."(בראשית מה:ח). נראה שמשפט זה מצוי מפתח לתעלומה העולה מפשט הפסוק "...וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת יוֹסֵף מִצְרָיְמָה.."(בראשית לז:כח) ע"פ פסוק זה נראה שלא האחים הם אלה שמכרו את יוסף! כפי שמחדד את העניין ר' יצחק אברבנאל:

"...ואם באמרו ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם, שהיה ראוי שיאמר ועתה אל תבושו ואל תכלמו, כי מתחילה אמר, כי מכרתם אותי הנה, ועתה יאמר סותר לזה, לא אתם שלחתם אותי הנה..." (ר' יצחק אברבנאל , בראשית מא עמ' תיא)

מה מביא את האברבנאל להעלות השערה שממנה משתמע שיש אפשרות שהאחים אע"פ שהתכוונו למכור אותו, בסופו של דבר לא הוציאו את תכניתם אל הפועל! ייתכן שמחשבתם הרעה יצאה לפועל דווקא ע"י אחרים – הישמעאלים, או כדברי שלמה המלך:".. לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ וַה' יָכִין צַעֲדוֹ.." (משלי טז:ט) האדם חושב מחשבות והקב"ה גורם להוצאתם לפועל, גם שלא ברצון האיש. על כל פנים, ברור שמחשבתם הרעה היא אשר הובילה בסופו של דבר לתוצאה שאולי היו נמנעים ממנה – מכירת יוסף, שהרי בהצעתו של ראובן להשליך את יוסף לבור, היה חבוי ניסיון להביא את האחים לידי רחמים על אחיהם יוסף ובכך יצליח להביאו בחזרה אל אביו יעקב. אלא שבינתיים ההתפתחויות לא תלויות בו וכנראה גם לא בשאר האחים. בשוב ראובן אל הבור מחכה לו הפתעה:"...וְהִנֵּה אֵין יוֹסֵף בַּבּוֹר וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו" (בראשית לז:כט)  הצער הרב והאחריות שחש ראובן לשלומו של יוסף מביאים אותו לידי חרדה גדולה לשלומו של יוסף. וכאן עולה השאלה המרכזית – האם האחים היו מעורבים במכירת יוסף? אם התשובה חיובית, מדוע האחים לא מיידעים את ראובן? ובכלל, מה פשר שחיטת שעיר עיזים וטבילת הכותונת בדם? פעולות אלה שוללות את הסבירות שהאחים מעורבים ישירות במכירת יוסף. יותר סביר שהם משוכנעים שיוסף נעלם ע"י חיית טרף. או אולי אחת השיירות, ששמה פניה לעבר הבור שהיה אמור להיות מלא במים, במקום מים מצאו בו את יוסף. הכלי יקר בהתייחסו לפרשה זו אומר:

"...ובענין המכירה לישמעאלים ולמדינים, נראה שכך פירושו. כי האחים לא רצו למוכרו כי אם לישמעאלים לבד, כי אמרו שישמעאל הוא אחי יצחק ומצד הקורבה ירחם עליו...אך שישמעאלים אלו לא רצו לקנותו כי לא היו סוחרים...וכאשר אחר כך עברו אנשים מדינים סוחרים אז ראו הישמעאלים כי יש להם סוחרים שיחזרו ויקנו מהם אז נתרצו לקנות, זהו שאמר וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים, וממילא שמעינן שהישמעאלים מכרוהו למדינים בלא רצון האחים או בלא ידיעתם..." (כלי יקר בראשית פרק לז)

דברי הכלי יקר, כנראה מתיישבים עם המסקנה של יוסף שבסופו של דבר, ירידתו למצרים הייתה תוצאה של תכנית אלוקית, אך בשעה שהוא היה בבור הוא כמובן לא מודע למה שמתרחש בחוץ, פתאום מופעים אנשים מדיינים שמוציאים אותו מהבור ומוכרים אותו לישמעאלים, ליוסף ברור שידי אחיו בדבר. לכן כשהוא מתגלה אליהם הוא אומר:"אַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אתִי הֵנָּה" אבל במחשבה שניה, הוא כנראה מבין שההלם של האחים לא נובע רק מהעובדה שהצליח להגיע למעמד כל כך בכיר המצרים, אלה מכך שהוא בכלל עדיין בחיים, לכן מסקנתו היא " לא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלהִים .." פסוק שיכול כמובן להתפרש גם כדברי הרגעה, אך בהחלט לא ניתן לשלול ממשמעותו את האפשרות שהאחים, למרות רצונם, לא הם אלה שמכרו אותו!

שבת שלום ומבורך           בן שושן אלעזר