|
בס"ד
היכן היו בניו של משה
במעמד הר סיני?
פרשת יתרו – שבט תשע"ב
אחת
המחלוקות המפורסמות בקרב פרשני המקרא והמדרשים, מתייחסת לגבי זמן
הצטרפותו של יתרו אל בני ישראל, ובהזדמנות זו, המקרא מציין שהוא מביא
עמו גם את ציפורה אשת משה ושני בניהם – גרשום ואליעזר. מחלוקת זו
מהותית מאוד לגבי השאלה: האם בניו של משה נכחו במעמד הר סיני?
פרשת
יתרו פותחת בפסוק:"..וַיִּשְׁמַע
יִתְרוֹ ...אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלהִים לְמשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל
עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם.."(שמות
יח:א) בעקבות שמועה זו נאמר:"..וַיָּבא
יִתְרוֹ חתֵן משֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל משֶׁה אֶל הַמִּדְבָּר
אֲשֶׁר הוּא חנה שָׁם הַר הָאֱלהִים.."(שם ה) אלא שחז"ל לא
לוקחים את הדברים כפשוטם, חלק מפרשני התורה והמדרשים, טוענים שפרשה זו
לא נמצאת במקומה הכרונולוגי, כדברי המחלוקת שבגמרא:
"מה שמועה שמע ובא ונתגייר? ר' יהושע אומר: מלחמת עמלק שמע, שהרי כתיב
בצדו ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב; ר"א המודעי אומר: מתן תורה
שמע...ר"א [ר' אלעזר] אומר: קריעת ים סוף שמע ובא.."
(זבחים
קטז:א)
אם כך,
לשיטתו של ר"א המודעי, בניו של משה לא נכחו במעמד הר סיני! הייתכן? הבה
נבחן את הדברים. הרא"ם מעיר שבסיס המחלוקת הוא בדבר המניע שגורם ליתרו
להצטרף לבני ישראל: "..כלומר מאי זו
שמועה מכל השמועות ששמע נתעורר לבא.."(רא"ם שמות יח:א).
לדעת רש"י פרשה זו נמצאת במקומה על הסדר, והמניע לבואו של יתרו,הוא:"..קריעת
ים סוף ומלחמת עמלק.."(רש"י שמות יח:א). כלומר לבואו של
יתרו היו שני מניעים – קריעת הים ומלחמת ישראל בעמלק, שני אירועים
שהתרחשו טרם מעמד הר סיני, אך רש"י מתעלם מדעת ר"א המודעי, ולא בכדי,
הוא רוצה להכיל את בני משה במעמד הר סיני.
אבל החתם סופר לא מוציא מכלל האפשרות
את הדעה שבני משה הצטרפו אל אביהם, אחר מעמד הר סיני:
"...ויש לי לעורר בדבר אחד הנה אין לנו בכל התורה שום דבר שאין אנחנו
בעצמנו עידי ראיה חוץ מפ' בלעם כי כל מופת מצרים ומדבר, את הכל ראו
עינינו ונעשה לפני ס' רבוא ולא נשאר א' מכל ישראל בחוץ שלא ראה חוץ
למ"ד יתרו אחר מתן תורה בא, נשארו בני משה מבחוץ זולת זה לא נשאר אחד
שלא ראה בעיניו.."(שו"ת
חתם סופר ח"ב (יורה דעה) סימן שנו)
יש לתת
את הדעת לדברי ר"א המודעי, - "אחר מתן
תורה בא", יתכן שהוא אפילו מאחר את זמן הגעתו של יתרו, לא
לאחר מעמד הר סיני – מעמד שבו בני ישראל התחייבו לקבל את התורה, אלא
דווקא לאחר הורדת התורה ע"י משה, שהרי שני אירועים אלה הם אירועים
נפרדים. מה העניין של ר"א המודעי בדעה זו? אם נאמר שהוא רצה להרחיק את
בניו של משה מחטא העגל, אפילו במחיר של היעדרות ממעמד הר סיני וקבלת
התורה. כפי שאביהם לא נטל חלק בו, כך גם הם, אזי נוכל לטעון, מה בכל
הרי כל בני לוי לא נטלו בו חלק. אבל אם נתבונן בדברי הראב"ע, נוכל לתת
חיזוק לדעת ר"א מודעי:
"..לפי דעתי שיתרו בא אל משה אחר שבנה המשכן, כי יש דמות ראיות שאמר
הכתוב: לאכל לחם עם חותן משה לפני האלהים...ועוד: והודעתי את חקי
האלהים - לא יתכן קודם מתן תורה.."
(אבן עזרא - הפירוש הקצר שמות יח:א)
לדעת
הראב"ע, המשכן כבר היה קיים, ויותר מכך התורה כבר ניתנה, שהרי נאמר שם,
שמשה צריך להודיע את חוקי ה', ולא יתכן ללמד את חוקי התורה, אם היא עוד
לא ניתנה. אבל אפילו הכי הרמב"ן דוחה הסבר זה, לדעתו, כדעת רש"י, יתרו
בא לפני מתן תורה, כיצד? הבה נראה:
"..למה לא אמר ששמע מה שעשה למשה ולישראל במתן התורה שהוא מהנפלאות
הגדולות שנעשו להם, כמו שאמר..הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע
כמוהו...וכשאמר ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים על
אודות ישראל...למה לא ספר לו מעמד הר סיני...והקרוב אלי לתפוש סדר
התורה שבא קודם מתן תורה.."
(רמב"ן שמות יח:א).
הרמב"ן
שולל את דעת ר"א המודעי, ודעת הראב"ע בכך שאין אפשרות שהתורה תעלים את
השמועה על המעמד הנשגב של הר סיני, ויותר מכך, לא יתכן שמשה לא היה
מספר זאת ליתרו. לכן חזקה עלינו לומר שיתרו בא קודם מעמד הר סיני. ואם
כן בני משה נכחו במעמד זה. או כדברי המדרש"..
ויקח משה את אשתו ואת בניו (שמות ד:כ). למה הוליכן? כדי שיהיו עם ישראל
לקבל התורה.."( שמות רבה פ"ה). וניתן להוסיף ולהקשות על
הראב"ע, בעניין חוקי התורה - שהרי גם לפני מתן תורה – בפרשת המן,
נאמר שבני ישראל לא מקיימים את התורה:
"..ַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמר מִצְוֹתַי
וְתוֹרתָי.."
(שמות
טז:כח).
נוצר תאנה יאכל פריה
מלבד
תיאור האיחוד המשפחתי של משה עם בניו ואשתו, התורה מתעלמת לחלוטין
מבניו של משה, והרי ראוי היה שהם ייקחו חלק כלשהו בהנהגת העם., מה פשר
התעלמות זו? ראשית נתבונן במדרש:
"..שבשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה, לך הוצא את עמי בני ישראל
ממצרים..באותה שעה נטל אשתו ושני בניו והיה מוליכם למצרים...באותה שעה
נאמר לאהרן: לך לקראת משה. יצא לקראת משה וחבקו ונשקו...א"ל מה טף
ונשים אלו עמך, אמר לו אשתי ובני. אמר לו, ולאן אתה מוליכם, אמר לו
למצרים; א"ל על הראשונים אנו מצטערים ועכשיו נצטער גם באלו..."(
מכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מסכתא דעמלק פרשה א)
לדברי
המכילתא – בני משה לא חוו את העבדות, ולא לקחו חלק פעיל בכל תהליך
הגאולה, וכפי שצוין, שאלת נוכחותם במעמד סיני עדיין עומדת, לכן אין הם
ראויים לשמש כדוגמא, ובוודאי לא כמנהיגים, אע"פ שהם בני משה וגם כאשר
משה תבע זאת מהקב"ה, הוא נענה בסירוב.
"..כיון שירשו בנות צלפחד אביהן אמר משה הרי השעה שאתבע בה צרכי אם
הבנות יורשות בדין הוא שירשו בני את כבודי אמר לו הקב"ה: נוצר תאנה
יאכל פריה. בניך ישבו להם ולא עסקו בתורה יהושע הרבה שרתך והרבה חלק לך
כבוד..כדאי הוא שישמש את ישראל.."
(במדבר רבה (וילנא) פרשת פינחס פרשה כא)
מוסר
השכל – היחוס הוא חשוב, אך המעשה והדרך שבה הולך האדם היא הקובעת,
אפילו כשמדובר בנביא הנביאים, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר באחד האדם,
ויהיה גדול ככל שיהיה.
שבת
שלום ומבורך בן שושן אלעזר
|
