|
דממת
מוות... לעולם לא שמעתי זעקת שקט כזה . נעתקו
המילים , הדמעות זלגו מהעיניים... נעליים מאות נעליים ,
אלפי זוגות... עמדנו נוגעים בחיץ שבין החיים
למוות...
עמדנו כתף אל כתף , מחובקים... כאן באדמת מאידנאק
המקוללת. שרנו את שירת "התקווה" מחזיקים בגאווה את דגלנו –
אנחנו העם היהודי... |
