מורשת - אישים ביהדות

אישים ביהדות אבות ואמהות האומה משה רבנו אליהו הנביא עזרא ונחמיה חז"ל תנאים ואמוראים
בית הילל ובית שמאי רבי יהודה הנשיא רבן יוחנן בן זכאי רבי עקיבא

בר יוחאי

רבי יהודה הלוי רש"י
רמב"ם הרמב"ן הבעל שם טוב הגאון מוילנה רבי שלמה שבזי הרב יצחק הכהן קוק

רש"י - (1105-1040) ר' שלמה יצחקי, גדול פרשני המקרא והתלמוד ואחד מפוסקי ההלכה חי בצרפת במאה ה11-. פירושיו למקרא ולתלמוד, הקצרים והמדויקים, הפכו חלק בלתי נפרד מלימודם. רש"י ביאר מלים רבות במקרא ואף יצר מילים (כגון: הבלגה) ופתגמים (כגון "אם אין שלום - אין כלום") .רש"י התפרנס למחייתו מעבודת הכרם. חרף גדלותו בתורה היה ענו, וכאשר לא ידע לפרש דבר מסוים ציין  איני יודע פירושו". נולד בעיר טרואה שבאזור שמפניה בצרפת, ובה פעל רוב ימיו. את השכלתו בתחומי היהדות רכש בישיבות גרמניה, שבהן שהה כ- 10 שנים.  נוסף על גדולתו והיקף ידיעותיו בתחומי היהדות היה רש"י "איש העולם הגדול": הוא שלט בכמה שפות – צרפתית, גרמנית, עברית וארמית, והיה לו ידע רב בתחומי החקלאות, המסחר ומלאכות שונות. רש"י קשר קשרים גם עם קהילות היהודים בצרפת ובגרמניה וגם עם הסביבה הנוצרית – עם שליטים, סוחרים ואנשי דת נוצרים. רש"י הקים בטרואה ישיבה שונה מן הישיבות שבגרמניה: בישיבה של רש"י עסקו לא רק בלימוד התלמוד אלא גם בלימוד המקרא ובפרשנותו. רש"י עודד את תלמידיו לחשיבה עצמאית ולביקורת, והדגיש את חיפוש האמת.הוא היה מוכן לקבל ביקורת ואף להודות בשגיאות, וכך מוצאים בדבריו של רש"י ביטויים כמו: "וטועה הייתי", "ושגיתי", "איני יודע מה פירושו" או "לא ידעתי". .

כתב רש"י

 באסכולה הצרפתית של פרשנות המקרא היה רש"י הפרשן העיקרי. הוא היה דמות מרכזית בתרבות יהודי אשכנז והשפעתו ניכרת מעבר לזמנו ולמקומו, כפי שמעיד ההיסטוריון חיים הלל בן ששון: "רש"י השפיע לדורות בכל תפוצות ישראל".
בפרשנותו למקרא השתמש רש"י פעמים רבות במדרשים שחיברו חז"ל בארץ ישראל מאות שנים לפניו. רש"י שילב בפרשנותו את המדרשים בדרכים שונות: לפעמים בציטוט מדויק, לפעמים בשינויים - בהרחבות או בהשמטות, ולפעמים בצירוף של כמה מדרשים לפירוש אחד.  פירוש רש"י לתורה היה הספר הראשון שנדפס בעברית בשנת 1475 - שלוש מאות ושבעים שנה לאחר מותו של רש"י. את הספר הדפיסו באותיות מיוחדות שנקראות "כתב רש"י" - למרות שרש"י עצמו לא הכיר כתב זה
רש"י היה בעל ידע רב בלשון, והוא חידש יותר מ1,300- מילים בעברית; חלקן מילים חדשות לגמרי, וחלקן מילים קיימות שרש"י נתן להן משמעות חדשה, למשל: צימאון = צמא, כפוף = נכנע, ניקוד (בתחום הדקדוק).