מורשת - אישים ביהדות

אישים ביהדות אבות ואמהות האומה משה רבנו אליהו הנביא עזרא ונחמיה חז"ל תנאים ואמוראים
בית הילל ובית שמאי רבי יהודה הנשיא רבן יוחנן בן זכאי רבי עקיבא

בר יוחאי

רבי יהודה הלוי רש"י
רמב"ם הרמב"ן הבעל שם טוב הגאון מוילנה רבי שלמה שבזי הרב יצחק הכהן קוק

חז"ל - חכמינו זכרם לברכה. כינוי לחכמים, למנהיגים של יהודי ארץ ישראל ובבל. חיו ופעלו כ- 700 שנים (מן המאה ה- 1 לספירה עד המאה ה- 7). כלל יצירתם מכונה בפינו "ספרות חז"ל", ובה נכללים המשנה, התלמוד וקובצי מדרשים.

חז"ל - כינוי למנהיגים הרוחניים של עם ישראל מימי בית שני ועד לכיבוש המזרח התיכון על ידי האיסלאם. חכמים אלה עסקו בחקיקה, בשיפוט, בהוראה, בפירוש התורה ובהנהגת הקהילה. אחד המוסדות שהקימו היה הסנהדרין מועצה של שבעים חכמים שהייתה הגוף הפוסק העליון בענייני משפט וחקיקה לעם ישראל. העומד בראשה נקרא "נשיא". המורשת הכתובה שהנחילו לנו נקראת "תורה שבעל פה ."  דברי התורה שבעל-פה נמסרו תחילה בעל-פה, ולא בכתב, מדור לדור. כאשר התרבו הדברים והיה חשש שישכחו אותם – החלו להעלותם על הכתב, וכך נוצרו ספרי המשנה והתלמוד במאות 2 – 5 לספירה. המושג חכם-חכמים בלשון חז"ל, פירושו: מי שבקי ומלומד בתורה (התורה שבכתב והתורה שבעל פה), שבזכות למדנותו וידענותו קנה לו מעמד של מנהיג רוחני