רמב"ם - - רבי משה בן מימון - היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש מדע, חוקר ומנהיג. רמב"ם נולד בשנת 1138 בעיר קורדובה שבספרד, שבה שימש אביו, מימון, כדיין. עד שנת 1148 חי רמב"ם עם משפחתו בקורדובה. באותה שנה, בהיותו בן 10, פלשו  מוסלמים הקנאים - המואחידון מצפון אפריקה לספרד הדרומית, והחלו לרדוף את היהודים. יהודים רבים ברחו מדרום ספרד צפונה, לאזורים שהיו בשליטת הנוצרים. משפחת מימון לעומת זאת ברחה דרומה, ונדדה במשך 10 שנים בדרום ספרד ובצפון אפריקה, עד שהתיישבה בשנת 1158 בעיר פס שבמרוקו.  10 שנים אחר-כך עבר רמב"ם לקהיר העתיקה  ושם חי עד יום מותו בשנת 1204.שם התפרנס תחילה ממסחר באבנים טובות שניהל אחיו, דוד. לאחר מות אחיו החל רמב"ם לעבוד כרופא, ואף התמנה לרופאו הפרטי של הסולטאן.   באישיותו שילב הרמב"ם גדולה בתורה, מומחיות רפואית, והשכלה פילוסופית רחבה. בין ספריו: פירושו למשנה, ספר ההלכה "משנה תורה" ) הי"ד החזקה) ,  וספר הפילוסופיה "מורה נבוכים"  . בשל גדולתו נקרא "הנשר הגדול".     מכל קצות העולם היהודי פנו אליו בשאלות והעריצו אותו. עליו נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה", כלומר מאז משה רבנו לא היה גדול כמשה בן מימון. על פי המסורת הוא נקבר בטבריה. משנה תורה -מִשְנֵה תורה הוא ספר הלכה שכתב הרמב"ם ובו סיכום של כל התורה שבעל-פה בכל התחומים והנושאים בסגנון פשוט ובהיר ובסדר הגיוני.  מִשְנֵה תורה נחשב לפסגת היצירה היהודית בתחום ההלכה; הוא כולל 14 (י"ד) כרכים ולכן נקרא גם הי"ד החזקה. על מִשְנֵה תורה נכתבו מאות ספרים במטרה לפרש אותו, להתווכח אתו או להוסיף עליו. מורה נבוכים - ספרו הפילוסופי של הרמב"ם שנכתב במקור בערבית ותורגם לעברית עוד בחייו של רמב"ם בידי יהודה אבן תיבון הספר מציג את השקפתו של רמב"ם, כי הדת היהודית היא דת השכל, ומביא הסברים הגיוניים למצוות התורה.