תנאים: חכמי ארץ ישראל שחיו ופעלו בשנים 20-220 לספירה (בערך). התנאים היו חכמי האגדה וההלכה, שעסקו בתורה שבעל-פה ויצרו את המשנה.
המילה תנאים באה מן הפועל הארמי "תנא", שפירושו: שנה, שינן, למד.
התנא היה מי ששנה, למד, את התורה שבכתב ובעל פה. דברי התנאים מופיעים גם במשנה וגם בתלמודים, וכן בספרי המדרשים.
המפורסמים שביניהם : הלל ושמאי, ר' עקיבא, ר' יהודה הנשיא – עורך המשנה.

אמוראים – (המילה אמורא היא בארמית ומשמעותה אמירה). היו ממשיכי דרכם של התנאים. הם חיו בין השנים 200 ל-500 לספירה בארץ ישראל ובבבל. דבריהם ומחלוקותיהם נשתמרו בתלמוד הירושלמי ובתלמוד הבבלי ובמדרשים (לדוגמה: מדרש "בראשית רבה").