הגאון מוילנה-   1720 – 1797  המכונה הגר"א (הגאון ר' אליהו), חי ופעל במאה ה-18.  הגר"א נחשב לעילוי ולגאון, ומכאן כינויו: הגאון מווילנה. היה בעל ידע עצום בתחומי היהדות וגם במתמטיקה, באסטרונומיה ובגיאוגרפיה. עמד בראש תנועת המתנגדים, שיצאו במאבק קשה נגד החסידות ועקרונותיה.  נחשב לאחד מגדולי הפוסקים,  כתב פירושים לתנ"ך, לתלמודים ולספר הזוהר.

הוא דרש ללמד את התורה קרוב ככל האפשר למקור ללא כל פילפולים אלא על דרך הפשט והדרש. נקט בהלכה דרך מחמירה וחסרת פשרות. הגר"א ביקש לעלות לארץ ישראל אך  מסיבה לא ברורה סב על עקביו ושב אל עירו.